"אני בטוחה שעדיאל מאושרת שם למעלה"

לעדיאל טויטו, משתתפת העונה הראשונה של "המטבח המנצח", היו חלומות רבים. היא חלמה להיות אימא, חלמה לבשל לכל מי שרק יהיה מוכן לטעום מהאוכל הטעים שלה וחלמה עוד הרבה חלומות שהיא כבר לא תזכה להגשים. באותה שבת ארורה של השבעה באוקטובר, היום בו חגגה את יום הולדתה העברי, היא נרצחה בטבח הנורא שהתרחש במסיבה ברעים. לנצח היא תישאר בת 32.

>> "המציאות הנפשית שלהם היא בלתי נתפסת": מה עובר על הילדים שחזרו מהשבי?

"חוץ מסטורי מצמרר שהעלתה באותו יום לחשבון האינסטגרם שלה, בו כתבה 'יום הולדת שמח לי', אנחנו לא ממש יודעים מה היה", מספרת חברתה של טויטו, רעות ניזרי. "אנחנו יודעים שבאותה מסיבה ברעים היא הכירה את עמית בוסקילה, שככל הנראה חטופה בעזה, אבל מעבר לא יודעים כלום. היא לא התקשרה באותן שעות קריטיות להורים שלה, לא דיברה עם אף אחד. אחרי שבוע שהיא הוגדרה כנעדרת וחשבנו שאולי גם היא נחטפה, כי גנבו את הרכב שלה לעזה וגם את הטלפון הנייד שלה שעשינו לו איכון – אבל לא. אחרי שבוע התבשרנו שנמצאה הגופה שלה והתקווה נגוזה. אנחנו מתים לדעת מה עלה בגורל מכשיר הטלפון שלה, עם מי לעזאזל היא דיברה באותם רגעים אחרונים לחייה".

עדיאל טויטו | צילום: אינסטגרם adiel_twito@

ספרי לי קצת על עדיאל.
"עדיאל הייתה לב, כולם יגידו דבר כזה אבל אני חושבת שגיליתי את זה במיוחד כשהיא הלכה. כמויות ההודעות שאני מקבלת מאנשים שצפו בה בטלוויזיה, ואהבו אותה ב'מטבח המנצח'. היא הביאה למסך ולכל מקום אליו הגיעה את הצחוק שלה. היא הייתה הכי רגישה ומקבלת את כולם, אהבה לתרום ולעזור. הכרתי את עדיאל בלוד, לפני שהיא עברה לפתח תקווה. לפני שלוש שנים נפטרה לנו חברה משותפת, ועדיאל כמו עדיאל – הגיעה לשבעה עם עשר קילו חלות, שבעה סירים של קציצות דגים, סלטים, שפע לא הגיוני. שם התחלתי להכיר אותה ולהבין מי היא באמת, איזה לב זהב ענק היא הייתה".

"היא הייתה מסמר הערב, מביאה איתה צחוקים וכיף. אי אפשר לחשוב על עדיאל מבלי שאת חושבת על צחוק ועל אווירה טובה"

"משם עבדנו ביחד בבישול עצמאי שהיא הייתה עושה, היה לה עסק של בישולים באירועים פרטיים של אנשים", ניזרי ממשיכה. "היא תמיד דאגה שאנשים יקבלו את המטבח יותר נקי ממה שהיה לפני שבאה. הכל היה אצלה בשפע, רצתה שלאף אחד לא יחסר כלום. היא הייתה מסמר הערב, מביאה איתה צחוקים וכיף. אי אפשר לחשוב על עדיאל מבלי לחשוב על צחוק ועל אווירה טובה. גם מבחינה משפחתית היא הייתה דודה למופת, פשוט מדהימה. לוקחת את אחייניה מהגנים, לוקחת אותם לטייל, קונה להם משחקים. היא הייתה חיה, כל כך חיה, וחיפשה תמיד לתת".

הייתה מחפשת רק לתת | צילום: באדיבות המרואיינת

ככה בדיוק היא נשמעת.
"כי זו מי שהיא. יום אחד אחרי העבודה היא אמרה לי – 'רעות, אני נותנת לך כסף לבנאדם שבא לקחת מאיתנו אוכל, תני לו כסף על הדרך', והביאה לי סכום שמשכה עבורו. היא הייתה מהאנשים האלה שבחורף הייתה מחלקת סוודרים להומלסים. את שומעת סיפורים מהצד – ואת לא מבינה בכמה אנשים היא נגעה".

>> "דוגמניות עולות עם תכשיטים שלי לתצוגה, ואז מגייסות כסף לעזה"

כשהבינו חבריה ומשפחתה של עדיאל שהיא נרצחה בטבח הנורא ברעים, חשבו ביחד מה הם יכולים לעשות כדי להנציחה ולעשות טוב בעולם, כפי שהיא הייתה עושה – וכך נוצר לו הסינר של עדיאל.

"חשבנו מה יכול לקשר אותה למטבח, שהיה האהבה הכי גדולה שלה", מספרת ניזרי. "אני זו שהצעתי סינר. אוכל תמיד עושים, גם כשרע וגם שטוב, וככה היא הייתה הכי רוצה שיזכרו אותה. הצייר רועי אלבה אייר את עדיאל מבשלת, והוספנו את התאריך והמקום בו נרצחה. חברתי לבית דפוס שהדפיס לי את הציור על סינרים רבים, וכל אחד שיתרום 50 ש"ח יקבל את הסינר".

הסינר לזכרה של עדיאל טויטו | צילום: באדיבות המרואיינת

"עדיאל הכי רצתה להיות אמא, כל כך אהבה ילדים, חלום שהיא כבר לא תזכה להגשים"

בתוכנית המקורית, הכסף מכל ההכנסות היה אמור להיות מנותב לשיקום חדר האוכל בקיבוץ בארי, אלא שאז חבריה של טויטו הבינו שאין צורך בכך וחיפשו אלטרנטיבה. הם נזכרו כי עדיאל למדה בפנימיית בן שמן לנוער בסיכון, והחליטו לתרום את כל הכספים מהמיזם כדי להקים מגמת בישול בפנימייה – למען אותם נערות ונערים שכנראה לא היו יכולים ללמוד את התחום בשום מקום אחר.

>> "אני מציירת ובוכה": הציור הוויראלי ששובר את הרשת – ואת הלב

"עדיאל הכי רצתה להיות אימא – היא כל כך אהבה ילדים – ואת החלום הזה היא כבר לא תזכה להגשים", אומרת ניזרי בכאב. "הפנימייה הייתה חלק אדיר ממנה. אחותה לירז הציעה לתרום את הכספים למען מגמת בישול חדשה, דיברנו עם הפנימייה והם אישרו את הרעיון ומאושרים ממנו. אני בטוחה שאם עדיאל רואה את זה מלמעלה, היא מאושרת שלשם הכסף הולך".

לתרומות למיזם של עדיאל טויטו ולקבלת סינר, מוזמנות ללחוץ כאן