שימו לב לנורות האזהרה

איך מזהים ילד שעבר התעללות פיזית, מינית או נפשית, למה קשה לדובב ילד במצוקה ואיך יש לנהוג כשהילד מגלה שהוא נפגע?

88 שיתופים | 132 צפיות

בדוח השנתי של משרד העבודה והרווחה לשנת 2018 עלה כי חלה עלייה של 8% בדיווח על פגיעה בקטינים. המידע מבוסס על דיווחים שהתקבלו אצל עובדים ועובדות סוציאליים לפי חוק הנוער, במסגרת חוק ההגנה על קטינים וחסרי ישע. מהדוח גם עלה כי למעלה מ-70% מהפגיעות שדווחו נעשו על ידי בן משפחה.

כ-30% מהדיווחים היו על הזנחה, 25% על התעללות פיזית, 11% על פגיעה מינית, התעללות רגשית 7.3% והשאר מתחלק בין סיבות נוספות. 53% מהתלונות היו על פגיעה בבנים, לעומת 47% פגיעה בבנות.

>> איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על אונס

כך תזהו סימנים מחשידים להתעללות בילדים

סימנים מחשידים לפגיעה פיזית:
1. חבורות ושטפי דם בלתי מוסברים.
2. חבורות ישנות וטריות המופיעות יחד באזורים נרחבים של הגוף.
3. כוויות מסיגריות – במיוחד על כפות הרגליים, כפות הידיים, גב ועכוז.
4. סימני כוויות יבשים שבהם ניתן לראות את סימן המכשיר, כמו: מגהץ, מטבע חם.
5. הימנעות ממגע פיזי עם מבוגרים.
6. התנהגות קיצונית של הילד: אלימות קיצונית או פסיביות קיצונית.
7. ילד שמפחד לחזור הביתה ונשאר מאוחר ככל האפשר בבית הספר.
8. ילד שלא מצטרף לפעילות חברתית בבית הספר ואין לו חברים.

סימנים מחשידים לפגיעה מינית:
1. פחדים של הילד שקשורים במגע גופני.
2. התנהגות ילדותית.
3. הערכה עצמית נמוכה.
4. יחסי חברות מועטים.
5. הימנעות מהשתתפות בשיעורי התעמלות.
6. ידע מיני בלתי רגיל לבני גילו.
7. נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם יותר.
8. קשיים בהליכה או בישיבה.
9. בגדים תחתונים מוכתמים וקרועים.
10. תלונות על כאב או גירוי באזור איבר המין.
(באדיבות אל"י, האגודה להגנת הילד)

סכנה! התעללות

המושג 'התעללות בילדים' מתייחס למעשה או מחדל של מבוגר כלפי ילד הגורם לו לנזק ופוגע בהתפתחותו. ד"ר חניתה צימרין, מייסדת ונשיאת אל"י – האגודה למען הילד, מסבירה כי נהוג להבחין ולהבדיל בין התעללות פיזית, התעללות מינית, התעללות נפשית והזנחה. "פגיעה פיזית היא פגיעה שבדרך-כלל נראית לעין ונגרמת על-ידי התנהגות שגורמת חבלה או כאב באמצעות חפצים, גרימת שברים, כוויות, פצעים ועוד".

בפגיעה מינית, ממשיכה ד"ר צימרין, המבוגר האחראי מנצל את הילד לשם סיפוק צרכיו הארוטיים. פגיעה זו יכולה להתבטא בנגיעות וליטופים ועד לאקט מיני מלא, להיעשות בכפייה תוך הפעלת כוח, או בפיתוי ותוך כדי משחק. הפגיעה השלישית, 'התעללות נפשית', יכולה לנוע מאיום, הפחדה, השפלה, קריאה בכינויי גנאי כלפי הילד ועוד, ועד להתעלמות מצרכים רגשיים כמו העדר אהבה. לדוגמה, הורה שאומר לילדו: 'אתה בטח לא הילד שלי. כנראה החליפו אותך בבית החולים'. הפגיעה הרביעית היא הזנחה. פגיעה זו, על-פי הסטטיסטיקה, הינה ההתעללות השכיחה ביותר. בהזנחה ההורה אינו דואג לצרכים הבסיסיים של הילד מבחינה פיזית. למשל, ילדים שסבלו מתת תזונה כי הוריהם לא נתנו להם לאכול באופן מסודר; ילדים שנחשפו למצבים מסוכנים כמו: היעדר מעקה במרפסת ועוד. במישור הנפשי-רגשי, ההורים אינם מעניקים לילד תשומת לב ועוד, מפרטת ד"ר צימרין.

לעיתים הורים מצויים בסערת רגשות מול הילדים ומתנהגים באופן חריג. היכן עובר הגבול הדק בין סערת רגשות חולפת להתנהגות הורית מתעללת?
צימרין: "לפני שמגיעים למסקנה האם הילד סובל מהתעללות, נבדקים מספר פרמטרים. קודם כל נבדקת חומרת הפגיעה מצד האחראי. למשל, הורה שמכניס את ילדו לאמבט עם מי קרח למשך כל הלילה כאקט של ענישה, בנוסף לאותה פגיעה קשה מתלווה כוונה. ההורה ביקש בזדון לגרום נזק לילד. פרמטר נוסף הוא: דפוס קבוע של התעללות. אם למשל הורה נוהג לומר כל יום לילד שלו כמה הוא אידיוט, מדובר בדפוס של התעללות", היא אומרת.

לזהות את ההתעללות

בין כל המומחים המקצועיים שוררת הסכמה שלא קל לאבחן פגיעה וכי ילדים שהפכו לקורבנות נוטים שלא לספר על התעללות שעברו. ד"ר צימרין אומרת כי ילדים שהם קורבנות התעללות מוצפים בפחדים וחוששים מלשוחח על שאירע להם. "יש ילדים שההורים איימו עליהם לא לספר על מה אירע. למשל, אבא שמעך ג'וק ואמר לילד שאם יספר מה שעשה לו, סופו יהיה כשל הג'וק. בנוסף, יש ילדים שמוצפים ברגשות אשם על כך שהוריהם יהיו מאחורי סורג בריח אם ילשינו עליהם. לכן, חשוב לזהות סימנים העשויים להצביע על פגיעה או על מצוקה של ילד", אומרת ד"ר צימרין.

היעדרויות ואלימות קיצונית

"ילד העובר התעללות פיזית, נראה בהיבט הרגשי שלו הימנעות ממגע פיזי עם מבוגרים וחוסר רצון לחזור הביתה. בנוסף, ניתן לראות ירידה של הילד בלימודים כמו גם היעדרויות תכופות. ילד כזה גם יימנע מפעילות חברתית בבית הספר. לעתים הוא יתנהג באלימות קיצונית. בהרבה מקרים, ילדים אלה מבצעים 'העתקה' של הכעס כלפי אחרים והופכים להיות אלימים כלפי ילדים קטנים מהם.

איך להתנהג כשהילד מגלה שנפגע
1. להאמין לילד ולמה שאמר
2. לשמור על קור רוח
3. לאפשר לו לספר מה שהוא רוצה ובקצב שהוא בוחר
4. להדגיש כי לא כועסים על הילד וכי האשם הוא רק בפוגע
5. אם יש חשד סביר לפגיעה, יש לדווח על כך לפקידת הסעד או למשטרה.
6. מומלץ לקבל ייעוץ עם איש מקצוע אובייקטיבי כדי להיות פנוי רגשית לילד.

התנהגות מינית מוזרה, פחדים ממגע גופני והרטבה

ד"ר צימרין מתייחסת גם למקרים של התעללות מינית, שם ניתן, לדבריה, לראות סממנים התנהגותיים מסויימים כמו: פחדים הקשורים במגע גופני, התנהגות ילדותית למדי, יחסי חברות מועטים והערכה עצמית נמוכה. בדרך-כלל ילדים אלה נמנעים מהשתתפות בשיעורי התעמלות, ומציגים התנהגות מינית מוזרה ובלתי רגילה לבני גילם. לעיתים נראה נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם יותר, כמו חזרה להרטבה.

"גם סממנים פיזיים כמו: קשיים בהליכה או בישיבה, לבוש בבגדים לא מתאימים למזג האוויר – בגדים תחתונים עם כתמי דם, תלונות של הילד על כאב או גירוי באזור איבר המין, עלולים לרמוז על התעללות מינית", היא אומרת.

לדבריה, כשעולה חשד לפגיעה מינית, רצוי לשאול את הילד האם מישהו נגע בו בצורה לא ראויה. אם הילד עונה בשלילה, יש לחזק את המסר ולומר לו שאם אי-פעם קורה דבר כזה, תרצו לדעת כדי לעזור לו. בנוסף, אם יש סימני מצוקה מדאיגים, רצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

ד"ר צימרין מביאה מקרה של ילדה שסבלה מהתעללות מינית מצד דודה שביצע בה מעשים מגונים בכל פעם שהביא אותה לגן. הילדה בכתה לאם שהדוד לא ייקח אותה יותר לגן, אולם לא זכתה להקשבה מצד האם, שהייתה צריכה לשאול ולהבין שהילדה במצוקה.

גניבת מזון, חוסר הקשבה, היגיינה ירודה

באשר לסוג ההתעללות השלישי, המאופיין בהזנחה, אומרת ד"ר צימרין, "נמצא סימנים התנהגותיים כמו: ילד שגונב מזון, היעדרות תכופה מבית הספר, ומעורבות בפעילות עבריינית כמו ונדליזם. בנוסף, ילד כזה יהיה במצב של היגיינה ירודה, ביגוד בלתי הולם, עייפות מתמדת, חוסר הקשבה, יסבול מבעיות רפואיות לא מטופלות ועוד".

כדאי לזכור כי לאנשי החינוך שמצויים במגע עם הילד ומכירים אותו על בסיס יום-יומי, יש תפקיד אבחנתי חשוב ביותר של זיהוי מצוקה. למשל, הגננת יכולה לראות האם הפעוט מגיע שמח או עצוב לגן, ובמקרה של חשד היא מחוייבת לדווח לרשויות הרווחה.

>> לחלק ב' של הכתבה: איך מזהים ילד שעבר התעללות גופנית, מינית או נפשית?