לסרן שגיא גולן ז"ל היה מותר למות בעד ארצנו, אבל לא להתחתן בה

מעט מאוד עיניים נותרו יבשות אחרי כתבתה של רותי שילוני בחדשות 12 אודות סרן שגיא גולן ז״ל אמש. גולן ז״ל היה קצין לוט"ר שנפל בקרב מול מחבלי חמאס בבארי ביום השבת השחור, ה-7 באוקטובר, והותיר אחריו, בין השאר, את בן זוגו עומר אוחנה שאיתו היה אמור להתחתן ביום שישי האחרון. בהלוויתו של שגיא גולן ז״ל עברי לידר ביצע את "זכיתי לאהוב" – אותו השיר שהיה אמור ללוות את עומר ושגיא ביום חתונתם. הסרטונים מאותה ההלוויה צמררו מדינה שלמה כבר לפני כשבוע וחצי, אך בכתבה אמש רותי שילוני לא הסתפקה רק בסיפורי הגבורה והאבל אלא שמה זרקור גם על הפילים שבחדר.

>> אור באפלה: רן דנקר חושף את שם בתו ואיך הוא קשור למלחמה

הרי החתונה שלא קרתה לא הייתה הופכת את עומר ושגיא לנשואים בעיניי המדינה, גם אם הייתה מתרחשת. על מנת להיות זוג נשוי באופן רשמי, עומר ושגיא היו צריכים לטוס מאותה המדינה בה הם חיים ואותה הם משרתים, ולקבל את החותמת מאחת המדינות בהם האנטישמיות גואה בימים אלה ממש. שיא החרפה הוצג כאשר עומר, שגויס גם הוא למלחמה, נשאל על היחס שקיבל מהצבא לאחר נפילתו של בן זוגו. ״אמרת שהגדוד חיבק, הרגשת שגם הצבא מחבק?״ שאלה שילוני. ״לא״, ענה עומר בצורה חד משמעית ובקול כאוב. ״לקצין הנפגעים שהגיע לא התאימה הסיטואציה שיש בן זוג״, סיפר, ״והוא דאג לבטא את זה״. עומר סיפר על יחס עוין ועל התעלמות מקיומו בטפסים הרשמיים ובבקשותיו. הכתבה המשיכה לספר על תכניותיהם של עומר ושגיא להקים משפחה באמצעות פונדקאות, והרצון המשותף של עומר ושל הוריו של שגיא ליישם את התכנית לאחר נפילתו. ״עומר יהיה האבא של הנכד שלי משגיא״ הצהירה אמו של שגיא, ״אין מצב שזה לא יהיה״.

סרן (מיל') גולן ז"ל ובן זוגו עומר אוחנה | צילום: שימוש לפי סעיף 27א' רשתות חברתיות

הסיפור של עומר ושגיא הוא סיפור של קהילה שלמה – אותם הלהט״בים שנתנו ונותנים למען המדינה, שאת חובותיהם הם ממלאים בצורה מלאה, אך את זכויותיהם מקבלים באופן חלקי בלבד. כך היה מאז ומעולם וביתר שאת בשנה האחרונה. אי אפשר שלא להיזכר באמירותיהם המחליאות של רבים מחברי הקואליציה הנוכחית כנגד להט״בים לצד שתיקתם של חברי קואליציה אחרים. חבר הכנסת רוטמן סבר כי ״בעל מלון יוכל לא לארח להט״ב״, בעוד חברת הכנסת סטרוק הצהירה כי ״רופא יוכל לא לתת טיפול״. אליהם מצטרפים גם אבי מעוז ששם את המשפחות החד מיניות כמטרה, והשר קרעי שטען שמבחינתו מצעדי הגאווה לא אמורים להתקיים – כשמעל כולם מרחף אחד בשם יצחק פינדרוס, חבר כנסת שטען רק בחודש יוני האחרון כי הלהט״בים ״יותר מסוכנים מחמאס וחיזבאללה״ – אמירה שמעוררת 50 גוונים של חלחלה בימים אלה יותר מאי פעם.

אלו לא רק הפוליטיקאים שצריכים לעבור חשבון נפש עמוק אלא גם הציבור הישראלי. כעת כשכולם מגוייסים למאמצי ההסברה הישראלים מנסים להסביר לליברלים מהעולם על הסבל שעוברים להט״בים ברצועת עזה, כשמולם עומדת ישראל כדוגמה ומופת לזכויות להט״ב. אותם האנשים ששתקו נוכח אותם דברי הבלע של חברי הקואליציה לפתע דואגים להשמיע קול כשזה נוגע להתעללות בלהט״בים פלסטינים. אותם האנשים שלא בדיוק מיהרו להגן על מצעדי הגאווה בארץ משתפים תמונות מהמצעד בתל אביב כדי להוכיח לעולם עד כמה אנחנו פתוחים וסובלניים. איפה הייתם בשנה האחרונה? האם תשמיעו את אותו הקול גם בפעם הבאה שהלהט״בים כאן בארץ יהיו תחת מתקפה? נחיה ונראה.

>> "זיהינו אותה בסרטון שרץ ברשת, הוא קשה לצפייה"

בימי המלחמה הללו נוטים להגיד שוב ושוב ״זה לא הזמן״, שעכשיו זה זמן לאחדות ולא לביקורת. כשזה נוגע ללהט״בים עכשיו זה בדיוק הזמן – אנחנו מספיק מנוסים כדי לדעת שהסולידריות שמורעפת כלפינו כעת לא מובטחת ליום שאחרי. אנחנו יודעים שאת הלהט״בים אוהבים כשהם כלי למשוך תיירות או לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם. אנחנו יודעים שיותר מכל אוהבים אותנו כשאנחנו על מדים וכשאנחנו נקברים. לעומר אוחנה יחד עם משפחתו של שגיא גולן ז״ל מצפה קרב קשה בדרכם להקים את המשפחה שמגיעה להם. שלל מכשולים משפטיים צפויים להיקרות בדרכם, כאלה שבסיכוי לא מבוטל יביאו אותם עד לבג״צ (ד״ש להפיכה המשפטית). סיפורם של עומר ושגיא הוא כזה שיכול להביא לשינוי מכונן, בדומה לסיפורו של אדיר שטיינר – ההומו הראשון שהוכר כאלמן של חייל צה״ל, לאחר שהגיש עתירה לבג״צ.

כיום כשמדברים על השינוי העמוק שהחברה הישראלית צפויה לעברות בעקבות המציאות הנוכחית, חשוב לזכור ולהמשיך להזכיר את הלהט״בים. חשוב לזכור שגם כשאנחנו לא נופלים בקרב, וגם אם אנחנו ״רק״ אזרחים מן המניין – אנחנו ישראלים, שבימים מאחדים אלו חווים את אותן החוויות המטלטלות שחווה כל ישראלי אחר. אנחנו צריכים לעמוד איתנים ולהיאבק על זכויותינו גם עכשיו וגם ביום שאחרי – ואנחנו צריכים את כל הציבור הישראלי איתנו.

הטור פורסם במקור באתר טיים אאוט