ספרות לא-זולה

כל אחד מאיתנו הוא סיפור. הביבליותרפיה מלמדת לקרוא ולפרש
כל אוהבי הקריאה מכירים ודאי את התחושות שספר טוב יכול לעורר בהם: שמחה גדולה, עצב, בכי משחרר, הזדהות, ובמקרים רבים פתח להרהורים ולתהיות. אם תבחרו לקחת את אהבת הקריאה שלכם צעד אחד קדימה, ייתכן שתוכלו להעצים את חוויית הקריאה, ויש אומרים – אף למצוא בכך תחליף לטיפול פסיכולוגי. ענף הביבליותרפיה- תרפיה באמצעות ספרות, גורס כי חוויית קריאה משותפת של ספר, פרק מספר או אפילו דפים בודדים ממנו, עשויה להיות בעלת ערך רב למשתתפיה, וכי תובנות עמוקות עולות מהמפגש שבין הספר ובין הדרך שבה הקוראים השונים מפענחים אותו ואת הדמויות הפועלות בו.
הרחבת רפרטואר התגובות
"ביבליותרפיה היא שימוש בכתובים ספרות, שירה, מחזות וכל טקסט אחר לצורך הרחבת האני ויצירת תובנות", מסבירה עופרה אור, תרפיסטית בהבעה, מנחת סדנאות ומטפלת. "עוד משחר ההיסטוריה השתמשו ברעיון של ריפוי באמצעות כתובים, ולמרות שתמיד ידעו כי לספר יש השפעה על המחשבה, רק בתחילת המאה ה-20 הגדירו מושג המתאר את יכולת הספרות להשפיע על התנהגות האדם ומחשבותיו. המושג ביבליותרפיה הוטבע בשנת 1916 על ידי SAMUEL COROTHES שהמליץ על טכניקה של קריאת ספרים בפני פציינטים כדי לעזור בהבנת בעיותיהם. במשך השנים התפתחה הביבליותרפיה, והיא מהווה כלי לטיפול לילדים, מתבגרים ומבוגרים, באופן עצמאי או בשילוב עם כלים נוספים".
"הספרות מעבירה לקוראים מחשבות ורגשות על כל גווניהם. אנו יכולים להזדהות עם הגיבורים, עם האתגרים העומדים מולם, קשייהם, ניסיונותיהם, רגשותיהם ומחשבותיהם, וכל זאת מנקודת מבט מרוחקת כביכול", ממשיכה אור.
"נקודת מבט זו מאפשרת לנו לעבור תהליך פנימי-תרפויטי-מרפא, מכיוון שאנו מגלים כי קשיים ובעיות הם אוניברסליים. עצם התגלית הזאת מקלה עלינו ומשחררת אותנו, אנו למדים כי ניתן להרחיב את רפרטואר התגובות לקשיים, ומה שנראה לנו כ'חסר מוצא' ו'סוף הדרך' ניתן להתמודדות בדרכים רבות ויצירתיות".
אור מסבירה כי טיפול בביבליותרפיה כולל קריאה של טקסט ספרותי, שיחה מעמיקה על הטקסט ושאלות מנחות המובילות לפירוש אישי, ניתוח וסינתזה, פעילות יצירתית וגילוי תובנות. התהליך הפנימי שעוברים המשתתפים כולל הזדהות עם הסיפור ודמויותיו, קתרזיס באמצעות מעורבות רגשית, שחרור רגשות בתנאים בטוחים, והתובנה שבאה בעקבות השחרור, שהבעיות יכולות להיפתר.
מגוון פרשנויות לכל מצב
"ביבליותרפיה היא מכון כושר לשרירי הרגש", אומרת שרה אוסטרוב, מרצה לספרות ולקולנוע ומנחה סדנאות ביבליותרפיה באוניברסיטת "בר אילן". "הספרים מזמנים לקוראים חוויות רגשיות חדשות שהם אינם יכולים להכיר במהלך הזרימה הטבעית של החיים, חוויות שמשקפות להם עומקים רגשיים כאילו עברו צילום רנטגן רגשי.
"הביבליותרפיה היא אינה רק עצם החוויה הרגשית המתעוררת בעקבות הקריאה, אלא היא גם קשורה בתהליך הפרשני על הטקסט. הקורא משליך את רגשותיו על הטקסט, וצובע אותו בצבעים הרגשיים לפי הפרשנות הספרותית שהוא נותן לו. לכן, בצורתה היעילה ביותר, הביבליותרפיה מתקיימת במצב של קריאה משותפת של טקסט ופרשנותו. בעבודה בקבוצה יש מגוון פרשנויות על הטקסט וכך כל משתתף מקבל פרספקטיבה ורואה את עצמו, מחשבותיו והתנהגותו במצבים שונים ביחס לאדם אחר".
"כשאדם מגלה אפשרויות רבות להסתכל על אותה סיטואציה", מסבירה אוסטרוב, "מתרחבת יכולתו להתייחס בכמה דרכים לאותו מקרה. הוא גם מפתח סובלנות כלפי דעות שונות, כי בניתוח טקסט ספרותי אין עניין של צודק או לא צודק ונכון או לא נכון, ויש לגיטימציה לפרשנויות והתייחסויות שונות. נקודת מבט זו מגמישה את יכולתו של האדם להתמודד עם מצבים חדשים מכיוון שהוא נחשף למגוון רחב של פרשנויות ואפשרויות תגובה".
כתיבה מטפלת
יש הטוענים כי הכתיבה בעצמה, ולא רק ניתוח טקסטים כתובים, היא ענף נלווה לביבליותרפיה ויש בה אלמנטים של טיפול פסיכולוגי. כך מאמינה ד"ר דורית זילברמן, סופרת וראש החוג לכתיבה אומנותית במכללת "בית ברל", המלמדת בנוסף לכתיבה יצירתית גם ביבליותרפיה וכתיבת זכרונות.
ד"ר זילברמן מביאה דוגמה הממחישה את העוצמה הטיפולית שיכולה להיות לכתיבה יוצרת, גם אם היא נראית בלתי מובנת למי שכותב אותה. "לכיתה שלמדה ביבליותרפיה נתתי תרגיל שבו התבקשו המשתתפות לאסוף מילים מאות מסוימת במילון, רק לפי הצלילים האהובים עליהן ומבלי להביט בפירושיהן", מספרת ד"ר זילברמן.
"לאחר שהן אספו בין 15 ל-20 מילים ביקשתי מהן לחבר סיפור המכיל את רוב המילים שבחרו. תלמידה כבת 50 הרבתה להתלונן ולהביע את מחאתה על המשחק ה'שטותי', כהגדרתה. היא הביאה כדוגמה את המילים שהיא אספה, כולן מתוך האות פ', וטענה כי הבחירה היא מקרית לחלוטין, ושהיא בחרה לשזור את המילים בסיפור רחוק ממנה כמרחק שמיים וארץ. האני המספר בסיפור שלה היה גבר והיא אמרה כי לא ניתן להסיק דבר על מצבה הפרטי מתוך הסיפור. המילים שבחרה האישה היו: פתשגן, פרוכת, פת לחם, פאר, פירות, פתאום, פודרה, פהיקה, פי שניים, פתחון פה. מדובר באישה דתית ומבוגרת שלמרות שהיתה ידידותית ומשתפת פעולה, מעולם לא היתה אינטימית ולא נפתחה רגשית כפי שקורה למרבית המשתתפים בסדנאות כתיבה וביבליותרפיה.
"הסיפור שהיא חיברה היה: 'כשאני חוזר מחו"ל אני מביא לך מתנה. מחביא אותה מאחורי הפרוכת, ליד הפודרה, או ליד קערת הפאר שאנו מניחים בה פירות, ומצפה שתמצאי אותה. אני ממתין בשקט, בלא פתחון פה ועד פהיקה, וכשאינך מוצאת אותה, אני ניגש ומוצא אותה עבורך. כל הערב שתקת ועכשיו שתקת פי שניים, אכלת פת לחם ולא היית מרוצה. אף פעם את לא מרוצה ממה שאני קונה לך, ואני נשאר עם הפתשגן ביד'.
"כשסיימה האישה להקריא את סיפורה הקצר היא צחקה ואמרה: 'את מבינה, אין לי מושג מי הוא הגבר הזה, מה הוא אמר כאן, סתם חיברתי את המילים כפי שביקשת, אין לזה משמעות, ואני אפילו לא יודעת מה זה פתשגן'. עמדתי מאחורי שולחני ואמרתי לה שהגבר בסיפור שלה מקופח. הוא אומר לאישה שמולו שהיא אף פעם לא מרוצה ממה שעושים עבורה, מתנות זה מותרות, זה מעבר לתפקידים ולכורח היומיום. הוא אומר לאישה 'אני מתאמץ כי אני אוהב אותך ורוצה לרצות אותך. אני מפנק אותך במתנות ואת לא מעריכה אותי'. האישה קמה ממקומה ואמרה המומה לכיתה: 'זה בדיוק מה שבעלי אמר לי השבוע, כשרבנו'.
"אמרתי לה כי המילה פתשגן היא תעודה, ומכאן שמדובר בזוג נשוי, והכוונה היא תעודה של נישואין או של גירושין. האישה נרעשה ואמרה כי היא רצה לביתה ליישר את ההדורים, שאם לא כן בעלה ישאיר אותה עם 'הפתשגן ביד'".
אפשר גם בעצמכם
בספרו "הדף המפוכח – כתיבה-תרפיה הלכה למעשה" פרופ' אדיר כהן מציע מספר תרגילים באמצעותם תוכלו לפתוח בתהליך החקירה העצמית הביבליוגראפי:
- תרגיל להכרת העצמי: נסו לצייר דיוקן שלכם כפי שאתם נראים בעיני אחרים, או בעיני מישהו שאתם מסוכסכים עמו. כיצד הוא רואה אתכם? מה באישיותכם הוא מדגיש? מה לדעתכם הוא מעוות? במה הוא מיטיב לקלוע ומה הוא חושף בכם שאתם מעדיפים להתעלם ממנו? הציגו זה מול זה דיוקנכם בעיני עצמכם ודיוקנכם בעיני האחרים.
- ראייה פרספקטיבית: כתבו את סיפור חייכם בגוף שלישי, כאילו אתם מתארים מישהו אחר. בידכם העובדות כולן, אך אתם מעמידים אותן, בוחרים אותן, מתייחסים אליהן ובוחנים אותן כסופר המתאר את גיבורו ומספר את סיפורו.
- התמודדות עם אי ודאות ופחדים: דמיינו כי אתם עומדים מול שער נעול. כיתבו מה מסתתר מאחוריו, ומה עלול להתפרץ אם תפתחו אותו. האם בכל זאת תפתחו אותו? מה תעשו כדי להיערך לקראת מה שעלול לפרוץ לתחומכם?
- העלאת דימוי עצמי: תארו בפירוט עניין אחד שבו הצלחתם ביותר ושגרם לכם להיות גאים בעצמכם ומאושרים. תארו את הדרך להצלחה, המימוש ובעיקר את הרגשתכם ומחשבותיכם בדרך אל ההצלחה, בשעת ההצלחה ואחריה. עירכו רשימה של עשרת הדברים שבהם הצלחתם בחייכם ואתם גאים בהם ביותר, לפי סדר החשיבות שלכם.
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה