סכנה מתחת לאף

שוב הוא נוחר בלילה? המדריך השלם נגד נחירות
למה אנחנו נוחרים?
"הנחירה היא תסמונת גופנית שכיחה, אשר במצבה הקל אינה מהווה סיכון, לבד מאי נעימות לבן או לבת זוגו של הנוחר", מסביר ד"ר גדעון רדושקביץ', מומחה למחלות אף, אוזן וגרון ולכירורגיית ראש וצוואר במרכז הרפואי "סוראסקי" בתל אביב.
"הנחירה נוצרת עקב רפיון שרירים המתרחש במהלך השינה, כאשר בין השרירים הרפויים נמנים גם שרירי הלוע. כתוצאה מכך, האוויר העובר דרך הנחיריים ויורד לכיוון הריאות עובר דרך אזורים שונים בגרון, וגורם לרטט ברקמות אלו. החך הרך הוא האזור שרוטט הכי הרבה, ועקב כך נוצרים קולות הנחירה. הנחירות עשויות להופיע גם כתוצאה ממחלות או משינויים מבניים על רקע גנטי, בשל גידולים בראש ובצוואר, פוליפים או סטייה של מחיצת האף".
ד"ר איתן הוכוולד, רופא בכיר במחלקת אף, אוזן וגרון במרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, מוסיף כי מהמחקרים עולה כי רפיון השרירים המקסימלי מתרחש בשלב החלום בשינה, ולכן דווקא בשלב זה עוצמת הנחירות עולה. כמו כן, מגלה ד"ר הוכוולד כי עד שהנשים מגיעות לגיל הבלות, הגברים אוחזים בשיא הנחירות, אולם לאחר הגיען לגיל הבלות היחס משתווה, כשהסיבה לכך היא ככל הנראה הורמונלית.
סיכון בריאותי ממשי
חשוב לדעת כי נחירות הן רק קצה הקרחון כשמדובר בהפרעות נשימה בשינה, ואסור להתייחס אליהן רק בגדר מפגע סביבתי לא נעים. המצב המסוכן באמת הוא מצב של דום נשימה בשינה, אשר מחייב פתרון רפואי הולם.
"דמיינו לעצמכם שאתם נושפים אוויר לתוך קש מפלסטיק", מנסה ד"ר רדושקביץ' להמחיש את הבעיה באופן ציורי, "ומישהו לוחץ על צדי הקש ומקרב אותם זה לזה. לאט-לאט ייווצר מצב של היצרות וחסימה, ולמרות שתנשפו ממש חזק, לאוויר יהיה קשה מאוד לעבור. זה בדיוק מה שקורה בחלל הפה שלנו בשעת שינה – האוויר נכנס לקנה הנשימה ונתקל בדפנות רפויות שלא מאפשרות לכל כמות האוויר לחדור פנימה. מעבר האוויר גורם להתמוטטות של הדפנות, וכאשר הן פוגשות זו בזו נוצרת חסימה מלאה, האוויר אינו יכול כלל לעבור ומגיעים למצב שאנו מכנים דום נשימה בשינה".
במצב זה, מבהיר ד"ר רדושקביץ', האדם הישן נאלץ לנשום כנגד התנגדות – בית החזה שלו עולה ויורד אבל צינור הנשימה חסום, אין מעבר של חמצן לריאות ורמת החמצן בדם הולכת ומידלדלת. ברגע שהמוח חש שבגוף קיימת מצוקה של חמצן הוא מעיר את הישן (לעתים רק לשבריר שנייה) ואז הנשימה מתחדשת וחוזר חלילה.