סכנה מתחת לאף

שוב הוא נוחר בלילה? המדריך השלם נגד נחירות

88 שיתופים | 132 צפיות

למה אנחנו נוחרים?

"הנחירה היא תסמונת גופנית שכיחה, אשר במצבה הקל אינה מהווה סיכון, לבד מאי נעימות לבן או לבת זוגו של הנוחר", מסביר ד"ר גדעון רדושקביץ', מומחה למחלות אף, אוזן וגרון ולכירורגיית ראש וצוואר במרכז הרפואי "סוראסקי" בתל אביב.

"הנחירה נוצרת עקב רפיון שרירים המתרחש במהלך השינה, כאשר בין השרירים הרפויים נמנים גם שרירי הלוע. כתוצאה מכך, האוויר העובר דרך הנחיריים ויורד לכיוון הריאות עובר דרך אזורים שונים בגרון, וגורם לרטט ברקמות אלו. החך הרך הוא האזור שרוטט הכי הרבה, ועקב כך נוצרים קולות הנחירה. הנחירות עשויות להופיע גם כתוצאה ממחלות או משינויים מבניים על רקע גנטי, בשל גידולים בראש ובצוואר, פוליפים או סטייה של מחיצת האף".

ד"ר איתן הוכוולד, רופא בכיר במחלקת אף, אוזן וגרון במרכז הרפואי "הדסה" בירושלים, מוסיף כי מהמחקרים עולה כי רפיון השרירים המקסימלי מתרחש בשלב החלום בשינה, ולכן דווקא בשלב זה עוצמת הנחירות עולה. כמו כן, מגלה ד"ר הוכוולד כי עד שהנשים מגיעות לגיל הבלות, הגברים אוחזים בשיא הנחירות, אולם לאחר הגיען לגיל הבלות היחס משתווה, כשהסיבה לכך היא ככל הנראה הורמונלית.

סיכון בריאותי ממשי

חשוב לדעת כי נחירות הן רק קצה הקרחון כשמדובר בהפרעות נשימה בשינה, ואסור להתייחס אליהן רק בגדר מפגע סביבתי לא נעים. המצב המסוכן באמת הוא מצב של דום נשימה בשינה, אשר מחייב פתרון רפואי הולם.

"דמיינו לעצמכם שאתם נושפים אוויר לתוך קש מפלסטיק", מנסה ד"ר רדושקביץ' להמחיש את הבעיה באופן ציורי, "ומישהו לוחץ על צדי הקש ומקרב אותם זה לזה. לאט-לאט ייווצר מצב של היצרות וחסימה, ולמרות שתנשפו ממש חזק, לאוויר יהיה קשה מאוד לעבור. זה בדיוק מה שקורה בחלל הפה שלנו בשעת שינה – האוויר נכנס לקנה הנשימה ונתקל בדפנות רפויות שלא מאפשרות לכל כמות האוויר לחדור פנימה. מעבר האוויר גורם להתמוטטות של הדפנות, וכאשר הן פוגשות זו בזו נוצרת חסימה מלאה, האוויר אינו יכול כלל לעבור ומגיעים למצב שאנו מכנים דום נשימה בשינה".

במצב זה, מבהיר ד"ר רדושקביץ', האדם הישן נאלץ לנשום כנגד התנגדות – בית החזה שלו עולה ויורד אבל צינור הנשימה חסום, אין מעבר של חמצן לריאות ורמת החמצן בדם הולכת ומידלדלת. ברגע שהמוח חש שבגוף קיימת מצוקה של חמצן הוא מעיר את הישן (לעתים רק לשבריר שנייה) ואז הנשימה מתחדשת וחוזר חלילה.



עד שהנשים מגיעות לגיל הבלות, הגברים אוחזים בשיא הנחירות<br /> אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/122/19122/380×225.jpg?1180543718" />                             </p>
<div>עד שהנשים מגיעות לגיל הבלות, הגברים אוחזים בשיא הנחירות<br /> אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>לילה לא שקט</h2>
<p>לאחר לילה "סוער" של התעוררויות בשל דום נשימה בשינה, תחושת העייפות בלתי נמנעת. "אין ספק שאדם שתעורר כ-20-30 פעמים בלילה, יקום עייף, גם אם לכאורה ישן 8-9 שעות", טוען ד"ר הוכוולד. "ישנה סבירות גבוהה כי הוא יסבול מעייפות כרונית, יירדם בכל מקום, ולעתים גם על ההגה". </p>
<p>ד"ר רדושקביץ' מציין כי אם התופעה נמשכת חודשים רבים ייתכנו גם פגיעות גופניות נוספות, כגון פגיעה לבבית, קשיי נשימה, כאבי ראש, או עלייה בלחץ דם. בנוסף עלולה העייפות הכרונית לגרום לשינוים אישיותיים ולירידה בתפקוד המיני, להקשות על התפקוד בעבודה וכמובן לגרום עצבנות יתר.</p>
<p>"בעבר היה נהוג לחשוב כי רק אנשים בעלי עודף משקל או אנשים בעלי צוואר קצר נמצאים בקבוצת הסיכון לדום נשימה בשינה", מבהיר ד"ר הוכוולד. "אולם כיום אנחנו יודעים שלא כך הוא הדבר. כל אדם מעל גיל 40 שנוחר באופן קבוע נמצא בקבוצת הסיכון וחשוב שייבדק על ידי רופא מומחה ויטפל בבעיה".</p>
<p>כאשר פציינט מגיע לרופא ומתלונן שהוא מרבה בנחירות בשעות הלילה ובנוסף לכך הוא קם עייף, הוא מופנה למעבדת שינה כדי לבדוק את חומרת תופעת הנחירות. במעבדת שינה הוא מתחבר לאלקטרודות שתפקידן לעקוב אחרי מספר פרמטרים שקשורים בשינה שלו. בנוסף, ישנם מכשירים שמקליטים את הנחירות של הנבדק. כל התוצאות מוצגות לבסוף בפלט מחשב וכך יכול הרופא לקבוע ממה בדיוק סובל הפציינט: האם הוא רק נוחר או גם סובל מתסמונת דום הנשימה. הרופא גם יכול לאבחן את דרגת החומרה של התסמונת ולגבש טיפול מתאים, מבהיר ד"ר רדושקביץ'. </p>
<p>בעקבות תלונות של פציינטים כי הם אינם יכולים לישון כמו שצריך במעבדת שינה, קיימת כיום מגמה להיעזר במעבדת שינה ביתית. "מדובר במעין מכשיר קטן שמותקן על אצבעו של הפציינט", מסביר ד"ר הוכוולד, "וכך הוא יכול לישון בנוחות במיטתו הפרטית. המכשיר מודד את התרחבות כלי הדם בשינה, נותן הערכה מדויקת ויכול לקבוע האם מדובר בנחרה סתם או בנחירה שמלווה בדום נשימה שמצריך טיפול והתערבות רפואית". </p>
<p></p>
<div class= ירידה מ-60 הפסקות נשימה ל- 30 נחשבת להצלחה. אצל אדם בריא מתרחשות כ-5-6 יקיצות כאלו במהלך שעה<br />אילוסטרציה: GettyImages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/987/35987/380×225.jpg?1204788715" />                             </p>
<div>ירידה מ-60 הפסקות נשימה ל- 30 נחשבת להצלחה. אצל אדם בריא מתרחשות כ-5-6 יקיצות כאלו במהלך שעה<br />אילוסטרציה: GettyImages</div>
</p></div>
<h2>מסכה, ניתוח או גלי רדיו?</h2>
<p>המסכה המדוברת היא מכשיר שנקרא בעגה המקצועית CPAP, שהוא אחד האמצעים הנפוצים לטיפול בבעיות דום נשימה בשינה. "מכשיר זה, שגודלו כשל טרנזיסטור גדול", מסביר ד"ר רדושקביץ', "הוא מעין מדחס, שממנו יוצא צינור המחובר למסכה אותה מרכיב הפציינט על אפו. המכשיר מזרים אוויר דחוס אל אפו של המטופל, אשר מרחיב את כלי הנשימה ללא התחשבות בחסימות, כך שגם כאשר יש התמוטטויות של הדפנות, האוויר פשוט דוחף את הדפנות הצדה ומאפשר זרימה חופשית. את ה-CPAP יש לחבוש במשך כל הלילה. אם החולים מסתגלים אליו, הרי שזהו הפתרון האידיאלי עבורם, אולם רבים מהם מתקשים בהרכבתו והוא מפריע להם. במקרים אלה מוצעת לפציינטים התערבות ניתוחית". </p>
<p>הניתוח הנפוץ ביותר, לדברי ד"ר רדושקביץ', הוא ניתוח לקיצור החך, שמטרתו למנוע את מצב הרפיון והרטט של החך. "בניתוח חותכים חלק מהחך והענבל", מפרט ד"ר רדושקביץ', "כורתים את השקדים ותופרים את האזור כך שהוא יהיה מתוח ולא יוכל להתמוטט. התוצאות נראות לאחר כחודש-חודשיים". </p>
<p>למרות שהניתוח מיטיב עם מרבית המקרים, מבהיר ד"ר רדושקביץ', התסמונת עלולה לחזור. ההטבה נקבעת על ידי מספר הפסקות הנשימה הליליות במהלך שעה (ירידה מ-60 הפסקות נשימה ל- 30 נחשבת להצלחה. ורק לשם השוואה – אצל אדם בריא מתרחשות כ-5-6 יקיצות כאלו במהלך שעה). </p>
<p>במקרים חמורים מאוד, הוא מוסיף, קיימות אופציות ניתוחיות מורכבות יותר, כגון הזזת בסיס הלשון, או שבירה של הלסת התחתונה והזזתה. בארצות הברית, למשל, מטפלים באנשים בעלי השמנת יתר קיצונית באמצעות ניקוב חור בקנה מתחת למיתרי הקול ולאחר מכן הם ממשיכים בחייהם עם צינור בקנה. בעבר גם היה מקובל לטפל בחך הרך בעזרת לייזר, אולם כיום לא מרבים להיעזר בו, מאחר שהטיפול מלווה בכאבים ובהצטלקויות קשות מדי.</p>
<p>לדברי ד"ר הוכוולד, שיטת גלי הרדיו, אשר זוכה ל-40 אחוז הצלחה, היא השיטה המקובלת והנפוצה ביותר כיום. "זהו טיפול שרמת הכאב שלו פחותה בהשוואה לטיפולים האחרים, הוא מתאים למקרים בדרגת חומרה קלה עד בינונית וכמעט שאין לו תופעות לוואי", מסביר ד"ר הוכוולד. "במהלך הטיפול, מחדיר הרופא המטפל לאזור החך הרך אלקטרודה המחוברת לגנרטור שמפיק אנרגיה בתדירות של גלי רדיו. החום גורם להיווצרותן של כוויות על גבי החך הרך, ולאחר שהמקום מחלים נוצרות מעין הצטלקויות בין סיבי השריר במקום. הצלקות מותחות למעשה את רקמת החך והופכות אותה לקשיחה יותר וכך בעצם נמנעת תסמונת דום הנשימה והנחירות. ניתן לבחון את תוצאות הטיפול רק לאחר תקופת זמן של כחודש וחצי עד שלושה, ולעתים יש צורך לחזור על הטיפול". </p>
</p>
<p style=