סינית אמיתית

כך נראית ומתבצעת רפואה סינית בסין
עוד בתחילת התעניינותי בתחום הרפואה הסינית ידעתי שסין הינה יעד הכרחי עבורי. ידעתי שאוכל לטפל לפי עקרונותיה של שיטה זו רק אם אחווה אותה במקום בו הכל התחיל. אני אהיה חייבת להריח, לטעום ולראות בעצמי.
בסיום לימודי נסעתי לסין למשך מספר חודשים, כדי להתמחות בבית חולים אוניברסיטאי לרפואה סינית מסורתית בצ'נגדו שבמחוז סצ'ואן, הנמצא בדרום סין. זהו אחד המחוזות היפים ביותר בסין, והוא מפורסם במטבח המתובל והחריף שלו.
הרפואה הסינית היא מסורת עתיקה בת אלפי שנים. היא תפסה תאוצה בעולם המערבי בעשורים האחרונים, אחרי שהחלו להכיר בפוטנציאל הגלום בה לטיפול בהצלחה במחלות שונות ומגוונות, ובמקביל לשמש כרפואה תומכת ומשלימה לצד הרפואה הקונבנציונלית.
אפשר למצוא היום בסין בתי חולים המטפלים אך ורק בשיטות מסורתיות לצד אחרים המטפלים בשיטות המשולבות של ידע עתיק יחד עם ידע מתקדם שמגיע מהמערב. בין המוסדות השונים קיימים בתי חולים מפוארים, חדישים ונקיים, המצוידים במכשור החדיש ביותר, אך עלות הטיפול בהם גבוהה מאוד ורק מעטים יכולים לממן אותו. בית החולים בו התמחיתי לא היה מבייש בגודלו אף בית חולים בישראל, אך הוא היה קצת פחות נקי ומעט יותר עמוס. הטיפולים הניתנים בו הם בתחום הרפואה הסינית בלבד, ומי שמצפה לקבל כאן כדור נגד כאב ראש, יתאכזב. יחד עם זאת, כאשר רופא זקוק לכלי אבחוני מסוג רנטגן, סי.טי. או בדיקת דם, האמצעים הללו מצויים בבית החולים, אך הטיפול הינו על טהרת הגישה הסינית.
אחיות בוורוד
מהי שגרת העבודה היומית בבית החולים? בקומות התחתונות ממוקמות מחלקות יום בדומה לאלו המוכרות לנו מקופות החולים. 30 חדרים ממוקמים לאורך מסדרונות ארוכים והמקום עמוס כמעט בכל שעות היום בחולים ובבני משפחותיהם. בכל חדר יושב רופא מומחה, שלמד רפואה סינית במשך שבע שנים לפחות, ומקבל עשרות חולים בכל יום. כל חצי קומה מוקדשת לתחום התמחות אחר: עיכול, עור, סרטן, קרדיולוגיה, ילדים ועוד. למחלקת הגניקולוגיה מוקדשת קומה שלמה וכך גם למחלקת הדיקור.
בקומה העליונה, במחלקה נפרדת, יושבים רופאים בעלי שם, הנחשבים למומחים הטובים בתחומם. הכניסה למחלקה מאוישת בשתי אחיות לבושות ורוד הבודקות למי ניתן אישור להיכנס למחלקה. התשלום לרופא בקומה העליונה עולה פי שלושה מהתשלום הרגיל, ולכן רק אנשים אמידים יכולים ליהנות משירות זה.
התשלום לרופא סיני במחלקות הרגילות הוא חמישה יואן (כשלושה שקלים). מגיעים חולים עם מגוון בעיות, החל משפעת קלה, שיעול, דיכאון, בעיות פריון, כאבי פרקים ובעיות עור ועד מחלות כרוניות שונות, חמורות יותר או פחות. רבים מגיעים כדי לקבל טיפול מחזק לפני ואחרי ניתוחים מסוגים שונים. המטופלים הם מקטן ועד גדול: תינוקות, ילדים, מבוגרים וקשישים.
החולה הינו אדון לעצמו ומחליט על דעתו בלבד לאיזו מחלקה ולאיזה רופא לגשת מתוך מאות הרופאים. לאחר ששילם עבור הטיפול, הוא ניגש עם הקבלה וכרטיסיית ההיסטוריה הרפואית שלו הנמצאת ברשותו, מניח אותם על שולחנו של הרופא ומחכה בתור. לעתים מתרחשות טעויות וחולה מגיע לרופא מסוים עם בעיה הקשורה בכלל למחלקה אחרת, אך הרופא תמיד מטפל בו גם אם נפלה טעות כזו, ומדריך אותו לגשת, בפעם הבאה, למחלקה המתאימה.
חם, רועש ודחוס
חדרי הקבלה של הרופאים די קטנים. לצדו של הרופא תמיד מתגודדים בין שלושה לחמישה סטודנטים לרפואה. מולו יושב המטופל, כשמסביבו עומדים עוד 20 חולים, במקרה הטוב, המחכים לתורם. פרטיות זו מילה שאינה מוכרת בסין. החולה מדבר על בעיותיו, אינטימיות ורגישות ככל שיהיו, ותמיד ישנם אנשים נוספים מסביב, שמקשיבים, צוחקים ומחווים דעה.
לאורך החודשים ששהיתי שם, רק פעם אחת בלבד ביקשה רופאה מכל הנוכחים שהיו בחדר לצאת ולחכות בחוץ. המעשה שלה היה חריג ביותר, וכעבור חמש דקות החדר שוב המה אדם.
בחדר חם. אין אוורור, ואם קיים מיזוג הוא בדרך כלל לא עובד. הרעש לא מוסיף לריכוז ובתוך כל ההמולה צריך הרופא לדבר עם החולה, לבדוק ולאבחן אותו בעזרת בדיקת הלשון והדופק (שתי שיטות האבחון העיקריות ברפואה הסינית) ולרשום צמחי מרפא.
הטיפול הינו אישי למרות ריבוי הצופים והמאזינים. נראה כי הרופאים למדו להתעלם מההתרחשות בחדר ולהתרכז במטופל שיושב מולם. הם אינם מתרגשים מהכאוס שסביב, כי זאת המציאות שהם מכירים וכך טופלו גם הם בילדותם.
הרופא מדבר עם החולה בגובה העיניים. עבור אדם מערבי הצופה מהצד זאת אינטראקציה מעוררת הערצה. לא אחת קורה שחולה חוזר לרופא לאחר שעזב את החדר, מפריע לו באמצע טיפול אחר כדי לשאול שאלות, והרופא עונה בסבלנות תמיד. ראיתי חולים ורופאים מתבדחים וצוחקים יחדיו וראיתי חולים צועקים על הרופא. הדיסטנס המקובל במערב בין רופא למטופל לא קיים שם.
החולים התייחסו גם אליי באופן זה בדיוק. הם תמיד היו נלהבים למראה מטפלת בחלוק לבן שעיניה אינן מלוכסנות. הם לרוב התעניינו ושאלו שאלות והיו נכונים לענות על כל שאלה ששאלתי ולשתף פעולה איתי. התרשמתי שהם חביבים וידידותיים. למרות שהם דוברי סינית בלבד ואני לא, תמיד נמצאה דרך לא מילולית לתקשורת.
אילוסטרציה: gettyimages
ליהנות יותר ולעבוד פחות
כשרופא סיני מביט לחולה עמוק בעיניים ואומר לו: "אתה צריך ליהנות יותר, לעבוד פחות קשה, להפסיק לדאוג ולעשות דברים שמשמחים אותך, כי רק כך תבריא" – החולה לוקח את הנחיות הרופא ברצינות רבה, כאילו אמר לו לבלוע תרופה שלוש פעמים ביום. כבר הפסקתי לספור את הפעמים ששמעתי מפי רופאים את ההמלצה הזו. בסין אנשים מבינים שאם לא יחייכו ויעשו מה שהם יכולים כדי להיות מאושרים, הם לא יבריאו. אני אכן התרשמתי שהסינים הם אנשים מאושרים, חייכנים ושלווים, גם כשהם סובלים. זאת המציאות ודרך החיים בסין.
במקרים מסוימים הרופא ממליץ לחולה להתאשפז בבית החולים לצורך בדיקות נוספות. לא תמיד יש ברשותו של החולה אמצעים כספיים לכך. באחד הימים הגיעה אישה מבוגרת למחלקת העיכול עם סימפטומים שעוררו חשד למחלה קשה. הרופא אמר לבנה כי קיים חשש לסרטן הקיבה. אך אלה היו אנשים עניים מאוד, שלא יכלו לממן את הוצאות האשפוז, וכך חזרו לביתם בכפר ללא טיפול. עצוב.
בכל המחלקות, פרט למחלקת הדיקור, הטיפול בכל מחלה ובעיה הינו באמצעות צמחי מרפא סיניים. באופן רגיל, לאחר הצגת שאלות רלוונטיות ואבחון לשון ודופק, הרופא רושם צמחים במהירות ובמיומנות לפי האבחנה שעשה. המינונים של כל צמח גבוהים מאוד בהשוואה למינונים הניתנים במערב. הסינים רגילים כבר מינקות לשתות צמחי מרפא, אך גם הגוף שלנו מסוגל לספוג מינונים אלו. ניסיתי זאת על עצמי כמה וכמה פעמים, וגיליתי שזה עובד במהירות וביעילות. הצמחים הנכונים במינונים הנכונים עושים נפלאות. הפורמולות ניתנות לשלושה עד חמישה ימים, אז החולה חוזר לרופא לביקורת, ובאחוז גבוה של המקרים השיפור במצבו הוא משמעותי.
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה