סיוט במסדרונות האוניברסיטה

מה קורה כשהלחץ הופך למשהו שמונע ממך לתפקד? חרדת בחינות, לא סוף העולם

88 שיתופים | 132 צפיות

כבוגרת טרייה של מוסד אקדמי אני עוד זוכרת איך שקשקתי מפחד לפני כל מבחן. לא פעם, אחרי עוד לילה בלי שינה, שאלתי את עצמי בשביל מה אני בכלל צריכה את זה. וזה לא רק אני. כל אחת מכירה את הלחץ של לפני הכניסה לחדר הבחינה, ואחריו את המתיחות הגדולה שבין השנייה שבה המבחן מונח לפנייך לשנייה שבא את מציצה בו לראשונה – מתיחות בלתי נסבלת כמעט – אבל לא כל אחת סובלת מחרדת בחינות במובן הקליני שלה.

"כפות הידיים שלי הזיעו, הלב שלי רץ ב- 180 קמ"ש והרגשתי שעוד רגע אני הולכת להתעלף", נזכרת שיר, 26, בחרדה שתקפה אותה רגע לפני מבחן חשוב. "למזלי חברה טובה שלי ראתה באיזה מצב אני, הוציאה אותי מחדר הבחינה והלכה לספר לבוחן שאני סובלת מסחרחורת וקשיי נשימה. הוא שלח אותה למזכירות, ושם באמת גילו התחשבות עצומה ואישרו לי להיבחן במועד אחר".

במקרה של שיר, כמו בהרבה מקרים אחרים, אף אחד לא הזכיר את המילים "חרדת בחינות", ואפילו היא עצמה לא חשבה על הקשר בין ההתקף לבין הסיטואציה המלחיצה. "רק אחר כך, כשסיפרתי על המקרה לחברה של אמא שלי שהיא פסיכולוגית, היא אמרה שאולי מה שהלחיץ אותי זה המבחן ושחוויתי חרדת בחינות", היא מספרת. "בהתחלה זה נשמע לי קשקוש, כי הרי נבחנתי כבר בעבר והכל היה בסדר. רק אחרי שישבתי עם עצמי וניתחתי מה בעצם קרה לי הבנתי שהיא צודקת".

"חרדת בחינות היא סוג של חרדת ביצוע – חרדה המתעוררת לקראת מבחן, בלימודים או בהקשר אחר", מסבירה חנה צפריר, אחות ומורה בכירה בבית ספר לאחיות, מנהלת האתר קביים, המציע סיוע לסטודנטים בתחום הבריאות. "מדובר בבעיה די נפוצה – כ-15 אחוז מהאוכלוסייה סובלים ממנה, וזה לא כולל את אלה שלא מזהים שזו הבעיה שלהם".

אם את סובלת, לפני מבחנים או במהלכם, מתופעות של סטרס כמו הזעה, דופק מואץ, חולשה, שלשול וכאבי בטן, חולשה או תחושת עלפון, כנראה גם את שייכת ל-15 האחוזים האלה, וצפריר מוסיפה שלעתים החרדה באה לידי ביטוי בתופעות פחות פיזיות ויותר נפשיות, "כמו תחושה של חוסר אונים, קושי להירדם, ייאוש, תסכול, חוסר ריכוז, אפאתיות, מחשבות טורדניות ועוד".

הגר, 25, מספרת שסבלה מחרדת בחינות לאורך כל שנות לימודיה באוניברסיטה. "לפני מבחנים חשובים לא הייתי אוכלת ולא ישנה", היא נזכרת. "כל כך פחדתי מכישלון שהפכתי את המבחן למרכז עולמי ולא התרכזתי בשום דבר אחר. פעם אפילו נפרדתי מחבר שלי יומיים לפני מבחן, כי הוא ניסה לשכנע אותי לצאת למסיבה, לנקות את הראש ולשכוח קצת".

"תמיד הייתי אדם שנלחץ ממבחנים", היא מודה. "לפני הבגרות במתמטיקה התעלפתי, וכולם אמרו לי שזה לחץ טבעי כי זה מבחן חשוב, אבל לאט לאט, כשהתחושות האיומות הללו החלו ללוות אותי גם במבחנים פחות קריטיים, התחלתי להבין שיש לי בעיה".

"רציתי לקום, להעיף את השולחן ולצאת מהחדר"

"כל אחד חווה תחושה של חשש ומעט חרדה לקראת בחינה. זוהי תופעה נורמלית, המהווה חלק ממנגנוני ההסתגלות של האדם. התופעה הופכת להיות חריגה כאשר היא משתקת את האדם וגורמת לירידה באיכות הלמידה או באיכות ביצוע המבחן שלו", אומרת צפריר.

ענת, 25, סטודנטית למדעי המדינה, חוותה חרדת בחינות שהתבטאה בעיקר בסימפטומים נפשיים. "עד היום של המבחן פשוט לא חשבתי עליו, הדחקתי אותו ואמרתי לעצמי שאני שולטת בחומר ויהיה בסדר. כשנכנסתי למבחן הרגשתי שהמילים על הדף מתערפלות לי, וכמה שלא ניסיתי לנסח תשובה הגיונית, פשוט לא הצלחתי. זה יצר אצלי תסכול עצום. רציתי לקום, להעיף את השולחן ולצאת מהחדר".

התחושה הברורה והחדה ביותר שענת מדברת עליה היא חוסר אונים. "ידעתי שאין לי שום סיבה להילחץ ושאני יודעת את החומר, אבל בכל זאת האינפורמציה פשוט סירבה לצאת. לא יודעת, עד עכשיו זה לא נשמע לי הגיוני", היא אומרת. "הדבר שהכי הטריד אותי בכל הסיפור הזה זה שאני בדרך כלל לא אדם שסובל מפחדים או חרדות, ובחברה תמיד נחשבתי לאדם יוזם ומוביל".

"לא תמיד חרדת בחינות מעידה על אופיו של האדם באופן כללי", מסכימה צפריר. "יש אנשים שנכנסים לחרדה כשהם חייבים לדבר בפני קהל, אבל במישורי חיים אחרים הם אנשים מצליחים, בטוחים בעצמם וכו'".

"אנחנו מזהים שני סוגים עיקריים של אנשים הסובלים מחרדת בחינות", מחדד הפסיכולוג הקליני דוד בלייר, מנהל ת.ל.מ ירושלים, המתמחה בהפרעות חרדה. "הקבוצה הראשונה היא קבוצת הפרפקציוניסטים, אלה שיש להם דרישה מאוד גדולה מעצמם להצליח, להיות מושלמים.

כשאנשים כאלה ניגשים למבחן שיש לו מדיד מדויק בדמות ציון, 90 ייחשב אצלם ככישלון, כי הם תמיד מצפים מעצמם להגיע לציון הכי גבוה. הדחף הזה מגיע לפעמים מהחינוך שקיבלו בבית. הרבה פעמים הפרפקציוניזם הזה מתקשר גם לכפייתיות ולחוסר יכולת להתגמש – אותם אנשים יימנעו מלעשות דברים שלא יהיו מושלמים, רק כדי לא להתמודד עם בינוניות.

"הקבוצה השנייה היא קבוצת האנשים שלא למדו כמו שצריך למבחן או לא יודעים את החומר מסיבות שונות, לעתים אפילו בגלל לקויות שהם לא מודעים אליהן. אותם אנשים יודעים שהם לא יצליחו, ואז החשש הריאלי מכישלון הוא שמוביל לחרדה".

למרות המאפיינים הברורים האלה, בלייר טוען שלאנשים חרדתיים מטבעם יש סיכוי גדול יותר לסבול מחרדת בחינות. "אבל זה בהחלט לא חד משמעי", הוא מסייג, "ואדם יכול להיות אדם מאוד רגוע ובוטח בעצמו במשהו אחד ולסבול מחרדה בתחום אחר".

יותר מזה, יכול להיווצר מצב שבו לפני מבחן אחד תתעורר החרדה, ואילו לפני אחרים השטח יהיה נקי. "יש אנשים שמסוגלים להתמודד עם מבחנים במקצועות ריאליים ומתקשים במקצועות הומאניים, למשל", אומר בלייר. "ולעתים סוג המבחן משפיע על החרדה: יכול להיות אדם שאין לו בעיה להיבחן במבחן אמריקאי, אבל כשהוא נאלץ לנסח תשובות מלאות הוא נלחץ. חרדת בחינות היא בהחלט משהו שיכול להשתנות מאדם לאדם ומסיטואציה לסיטואציה".



"חרדת בחינות היא סוג של חרדת ביצוע – חרדה המתעוררת לקראת מבחן, בלימודים או בהקשר אחר"

"תחזירי לעצמך את השליטה"

הטיפול שמציעים בת.ל.מ נגד חרדת בחינות הוא בדרך כלל טיפול פסיכולוגי פשוט יחסית. "כמובן שהטיפול תלוי בסוג האדם ובבעיה", אומר בלייר, "אבל אם נתייחס לשני הסוגים שציינו קודם – את השואפים לשלמות מלמדים שאפשר להיכשל ושכישלון הוא לא תמיד חוויה הורסת. אנחנו ממש מעמידים אותם במצבים שבהם הם לא יהיו הכי מושלמים ומבקשים מהם לקבל 80 בכוונה, רק כדי לראות שהשמים לא קורסים. לאט לאט מרגילים אותם למחשבה שזה בסדר לפעמים לא להיות הכי טוב. ברגע שהם משתחררים מהעול הזה, הם גם מפסיקים לפחד מכישלון ומתעלים את הרצון להצליח למקום רציונלי.

"במקרה של הבלתי הישגיים – אנחנו עוזרים להם לבדוק איפה בדיוק הבעיה שלהם, אולי הם לא לומדים נכון או סובלים מלקות כלשהי. המטרה שלנו היא להתאים את שיטת הלימוד ללומד, כדי לייצר אצלו תחושה של מסוגלות וביטחון. ברגע שאתה מרגיש ביטחון תצליח להתמודד גם עם מבחנים קשים. פן נוסף בטיפול מלמד אותם שיטות הרגעה והרפיה בשלב ההתכוננות למבחן ובמבחן עצמו".

אם את מחפשת עצה פרקטית, ולא בא לך על טיפול של ממש, בלייר זורק עצם: "אם את חווה בלק אאוט תנשמי עמוק, תנסי להירגע, תעזבי את השאלה שמפחידה אותך ותעבירי לשאלה אחרת. אף אחד לא אמר שחייבים לענות על המבחן לפי הסדר. תתחילי עם השאלה שאת יודעת הכי טוב, תחזירי לעצמך את השליטה ולאט לאט תתמודדי עם השאלות האחרות. עוד עצה חשובה היא להיות מודעת לבעיה, לגורם, ולדעת מה מרגיע אותך. ברגע שאת יודעת לנטרל את הגורם ולספק לו פתרונות, סביר להניח שתצליחי להתמודד עם הפחד".

בנוסף לטיפול הפסיכולוגי, אפשר לנצח את חרדת הבחינות באמצעות תרופות – טבעיות או כימיות, באופן חד פעמי או לאורך זמן. בלייר לא ממליץ על האופציה הזו. "התרופות הטבעיות יעילות רק במקרים של חרדה מינורית יחסית, ובמצבים קשים יותר הן בדרך כלל לא עוזרות", הוא מסביר. "תרופות ההרגעה מסוג ואליום, ואבן, קלונקס ודומותיהן הן יעילות לכמה שעות, ולכן הן יכולות לעזור נקודתית נגד החרדה, אבל יש להן תופעות לוואי כמו עייפות וחוסר ריכוז, שעלולות להשפיע לרעה על הביצועים במבחן. בנוסף – בשימוש ארוך ולא מבוקר הן עלולות לגרום להתמכרות. תרופות ממשפחת ה-SSRI, כמו פרוזק, אינן פועלות נקודתית, הן מחייבות טיפול ממושך ומתחילות להשפיע רק אחרי כמה שבועות, כך שגם הן אינן אופציה רלוונטית".

"באופן כללי עדיף לדעתי ללמוד להתגבר על חרדת המבחנים בשיטות הזמינות, לרכוש כלים, וכך לא להיות תלוי לאורך שנים בתרופות", הוא מסכם. רוצה בכל זאת לנסות את כדור הפלא? דברי עם רופא המשפחה שלך.

הגר היא אחת מאלה שהצליחו לנצח את החרדה בעצמן. "אחרי הבחינות של השנה הראשונה חשבתי לעזוב את הלימודים, אבל האהבה למקצוע והצורך למצות את הפוטנציאל שלי היו חזקים יותר. לכן התחלתי לחשוב ממה ומתי בדיוק אני נלחצת, ולמצוא ללחץ הזה פתרון נקודתי", היא מספרת. "גיליתי למשל ששקידה על החומר תקופה ארוכה לפני המבחן נורא מלחיצה אותי, בעיקר כי תקופת המבחנים נורא עמוסה, כך שיצא שלקראת מבחן גדול התחלתי ללמוד הרבה לפני, במקביל למבחן אחר, ונכנסתי ללחץ מהצורך לחלק את המקום בראש לכמה נושאים. לכן החלטתי שאני מקדישה לכל מבחן כמה ימים, שבהם אני מתרכזת רק בו.

"עוד משהו שעזר לי היה ללמוד עם חברה. הבנתי שכשאני 'נבחנת' על ידי מישהו לא מאיים לפני המבחן עצמו, זה מכניס אותי לפרופורציה. עוד חוק שקבעתי לעצמי הוא לא לשנן או לקרוא שום חומר ביום של המבחן, כדי לא להילחץ אם אגלה ששכחתי משהו. חשוב לי לציין שכל הדברים שעשיתי אולי היו אישיים לחלוטין, אבל לא הייתי מצליחה לעמוד בהם אם לא הייתי משתפת את הסביבה הקרובה – וזאת למעשה העצה הכי חשובה שלי. דברו עם אדם קרוב על החרדות שלכם, כי תמיכה זה הדבר הכי חשוב. בהתחלה פחדתי שאנשים יחשבו שזה טיפשי, אבל כשסיפרתי לאחותי הגדולה היא גילתה אהדה רבה וליוותה אותי בימים שלפני המבחן ממש כאילו מדובר במאורע חשוב. פעם אחת, בבוקר המבחן, היא שלחה לי שוקולד ופתק קטן מעודד, וזה עשה לי תחושה מדהימה ובהחלט עזר לי.

"עוד דבר שהוא מאוד חשוב בעיני הוא שאם ניסית לבד ואת לא מצליחה להתגבר על החרדות, אל תהססי לפנות אל דיקן הסטודנטים או אל אגודת הסטודנטים במוסד שלך. חרדת בחינות זה משהו מאוד מוחשי, והיום יש את הכלים להתמודד עם זה".

 

 

מתוך: מגזין COSMOPOLITAN

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה