סטפן לגר: "הפסקתי להתעסק בזה שאני שחור"

"לבת שלי יש יום הולדת, תגיד לה מזל טוב?", מזנקת אישה בשנות ה-40 לחייה על סטפן לגר (21) במעמד השקת החנות החדשה של קולומביה בנמל תל אביב, שסטפן הוא הפרנזטור שלה. "בטח מבקשים ממך את זה כל הזמן", היא מתנצלת תוך צחקוק נבוך. "כל הזמן", הוא מאשר. לא ברור אם סרטון הברכה נועד בשביל הבת או בשביל אימה סמוקת הלחיים, כך או כך, השנים האחרונות מוכיחות שלגר חביב על אנשים, ובעיקר נשים, מכל הגילאים ופלחי האוכלוסייה.

>> סטפן לגר כובש את שבוע האופנה בתל אביב
>>מה הגולשים רוצים מדניאלה פיק?

סטפן לגר לקולומביה | צילום: אוהד קב

הדוגמן-זמר-רקדן הצעיר, בת ימי במקור ובן להורים מטוגו, החל את דרכו בעולם הדוגמנות והבידור בגיל 14, פרץ לתודעה בגיל 16, כרקדן בהופעות ובקליפים של סטטיק ובן אל, הפך לסנסציית אינסטגרם וחביב הילדים והתפוצץ בענק גם אצל המבוגרים עם הלהיט "קומסי קומסה", שנוצר כפרסומת ל-Yes. מאז הספיק להוביל קמפיינים מגוונים, לשתף פעולה עם עברי לידר, לשוב אל סטטיק ובן אל כזמר אורח בשיר "יאסו" לצד עדן בן זקן ובעיקר לצלם המון, המון ברכות יום הולדת, היריון, לידה ומה לא. "אנשים מבקשים ממני לברך את האישה בזמן שאני מחזיק את התינוק שלהם", הוא משתף.

בעבר התראיין לגר וסיפר על גילויי גזענות כלפיו וגם על זה שהוא היה ילד בלי ביטחון. נדמה שבשני התחומים האלה כבר אין לו בעיות מיוחדות.

אתה נתקל בביטויי גזענות כלפיך כיום?
"אני לא מרגיש היום גזענות בכלל. קודם כל, גזענות באה מאנשים מסויימים, ואדם שחווה גזענות צריך להבין שזה בא מתוך הבן אדם. זה משהו לא בסדר אצל מישהו, לא צריך להתעסק בזה עם עצמך. השינוי שעשיתי בעצמי, ומאז גם עם המוזיקה, זה שהפסקתי להתעסק בזה שאני שחור. פעם, אם הייתי נכנס למקום מסויים ולא היו מקבלים אותי, הייתי חושב, 'אהה, זה בגלל שאני כזה'. היום כבר לא. לפעמים גם התעסקות מוגזמת במשהו מסויים, לספר לעצמך מראש שלא יאהבו אותך כי אתה משהו מסויים, יביא אליך את אותו יחס. מצד שני גם אי אפשר לשלוט בזה שיש דברים גדולים מאיתנו. שוטרים שיורים בשחורים בלי סיבה, בארה"ב למשל, והסיפור עובר בשתיקה, בזמן ששוטר שחור שהיה יורה בלבן בלי סיבה מוצדקת, לא היה עובר בשתיקה".

אנחנו בסיכומי שנה. מה אתה חושב על מעמד האישה היום בישראל, אפרופו הסערה סביב מופע ההתרמה לעמותה של הרב פירר?
"זה מסוג הדברים שלצערנו עדיין נמצאים באוויר, תמיד. אפשר למצוא בהכול דבר שלילי. אני חושב שזה מאוד חבל שצריך לדבר על משהו שלא צריך לקרות. ברור שיש אישה ויש גבר אבל כל מה שמוריד את האישה – רק לדבר על זה מבאס אותי. השינוי מגיע מהאנשים עצמם. אני לא רוצה להיכנס לרגשות הדתיים, אבל בעיניי, בגדול, זה לא הגיוני".

סטפן לגר לקולומביה | צילום: אוהד קב

חשבת לגעת בנושאים פוליטיים כבדים במוזיקה שלך?
"אני לא נכנס לאולפן וחושב 'עכשיו אעשה שיר על גזענות'. עצם הקליפים והשירים שלי עושים את העבודה, כשרואים את גיוון האנשים והצבעים, וכולם שמחים ושרים יחד – זה עושה את העבודה וזה אותנטי, אז אנשים מתחברים לזה".

לגר מפרגן לקולגות שטיפחו אותו, סטטיק ובן אל, אבל מעדיף שלא להתעמק בקריירות שלהם במסגרת הריאיון הזה. עושה רושם שהוא מתחיל להשתחרר מגלגלי העזר כדי לבנות את המותג שלו כעומד בפני עצמו, ואולי לכן חשוב לו לצאת מהגזרה המקומית אל רחבי הגלובוס. "אני עובד על הרחבת הקריירה שלי לצרפת, והערב אני טס לגרמניה", הוא מספר, ומוסיף שימשיך ליצור פה אבל הוא מתמקד כרגע בקריירה מעבר לים. לדבריו, בקרוב נזכה לראות את פירות ההצלחה. "לא רוצה להרחיב על זה יותר מדי כי הדברים עדיין בתהליך עבודה, אבל בינתיים אני חתום על הפצת אלבומים עם חברת וורנר".

אתה מתפרש על מגוון תחומים: דוגמן, זמר, רקדן. איפה הלב שלך נמצא?
"הכול ביחד, אבל הכי הרבה אני נמצא במוזיקה. מוזיקה זה הנשמה, הקול שלך". 

לגר אכן שומר את קולו למוזיקה. הוא לא דברן גדול, וגם בריאיון הזה, כמו לכל אורך הדרך, הוא מגן על פרטיותו בחירוף נפש. "בחיי האישים אני תמיד מעדיף פחות לשתף, כי שם נמצאת השפיות שלי, אצל המשפחה, החברים, המנהל האישי, המנהל האומנותי וכמובן  – החברה שלי", הוא הודף שאלות על בת זוגו, איב ברונשטיין. "אני משתדל ללמוד על עצמי כל יום דברים חדשים שחלק גדול מהם תוכלו למצוא בשירים שלי שיצאו בקרוב באירופה".