קוראים לה בשכונה "ברלין החדשה": המדריך לוויקנד מושלם בבלגרד

הזמן: צהרי היום. המקום: מסעדת Velika Skadarlija ברובע סקדרליה בבלגרד, ובכנות, האוכל פה לא מעניין אף אחד. כל עיני הסועדים והמלצרים נישאות אל מסך הטלוויזיה, בו מוקרנת דמותו של גבר שטומן את פניו בחיקה של אישה דומעת. "זאת אhמא שלו", אומר המלצר בעיניים מצועפות. ולוקח רגע להבין שמדובר בנובאק ג'וקוביץ', דקות אחרי שזכה בגראנד סלאם ה-22 שלו והוא שוב על גג העולם. אז כן, אין כמו ביקור בעיר ביום שבו יקיר האומה מזכה אותה בכבוד עולמי. "זה המקום עם הקרם שניט הכי טוב בעיר", אומר לי בוקי, מורה הדרך. זה לא הזמן לקרם שניט בוקי. הגרונות פה חנוקים בוקי.

>> זהב לבן: כל הסיבות לטוס לחופשת סקי בבולגריה

בלגרד, בירת סרביה, היא לא הבירה האירופית הקלאסית, עם ארמונות בארוק ושדרות רחבות ידיים – אבל היא כן עיר בתנועה מתחדשת ומרתקת. 24 שנים חלפו מאז הפציצה נאט"ו את העיר לאחר התפרקותה של יוגוסלביה, שהרסה חלק גדול ממנה – אבל כבר יש מי שקורא לה "ברלין החדשה". ונכון, היא עדיין לא ברלין, אבל היא בהחלט העיר הנכונה לסיבוב ברים אינטנסיבי, למשל.

יש בה היצע מגוון של מסעדות טובות, מלונות בוטיק מעודכנים וקניונים שופעים כל טוב במחירים נעימים לכיס הישראלי. יש בה גם אמנות רחוב נהדרת, שמספרת את סיפורה של עיר, שהיתה פעם הרבה פחות חופשיה תחת עינה הפקוחה של ברית המועצות.

כאן עשים שופינג בזול. מדרחוב הקניות קנז מיכאילובה | צילום: רוני ערן

טעים: רובע סקדרליה

רובע סקדרליה – בעבר רובע האמנים והבוהמה, הוא כיום רובע ציורי, ששומר על ייחודו. בדוכן ברחוב הראשי אנחנו עוצרים לכוסית ראקיה, ברנדי הפירות המקומי. בלב הרובע מבנה ענק שתופס רחוב שלם – מבשלת בירה שהפכה למקבץ של מסעדות, ברים ואמנות רחוב. המלצה רותחת: אל תבואו על עקבים, כי לא תשרדו את הרחובות המרוצפים אבנים.

אל תבואו על עקבים. סקדרליה | צילום: רוני ערן

כאמור, הרחוב הראשי הוא רחוב המסעדות. תחנת חובה לפודי'ס: "דאמאר טרטופי", חנות שמוקדשת כולה לכמהין – ממרחים, שוקולד ועוד. מחיר טעימות – כ-10 יורו כולל כוס יין. רחוב צטינסקה שיוצא מהרחוב הראשי, מוביל לחלק המעניין ברובע – מקבץ של ברים זרוקים עם בירות בוטיק כמו בירה סלטו המומלצת, המון גרפיטי ומקומות כמו חנות התקליטים Yugovinil.

משתלם ותרבותי: מדרחוב קנז מיכאילובה

Knez Mihailova, מדרחוב הקניות היפה של בלגרד, מתחיל בכיכר הרפובליקה, עם התיאטרון הלאומי, המוזיאון הלאומי ובתי הקפה. בקצהו האחר נמצא Rajiceva, קניון קטן ואלגנטי עם חנויות מותגים וסניף של סטארבאקס. בקומה העליונה של הקניון נמצא מלון הבוטיק היפהפה, מאמא שלטר. ברחוב ממול מתנוסס ציור קיר מפורסם מ-1984, שהוא ציון דרך בתולדות העיר: מצוייר בו בחור מזוקן בג'ינס מביט על מריחות של צבעים. "היה בזה מסר פוליטי ברור", אומרת ליליאנה רדושביץ, היסטוריונית של האמנות וחוקרת אמנות רחוב. "הג'ינס שנתפס כמערבי והזקן הלא מקובל, שנתפס כמתריס בימים שיוגוסלביה היתה עדיין סוציאליסטית. המשטרה עצרה את הפרופסור לאמנות שיזם את הציור".

להתחמם עם קצת ברנדי פירותי. דוכן ראקיה ברובע סקדרליה | צילום: רוני ערן

לא רחוק משם, בכניסה למלון אינדיגו (רח'Cika Ljubina  מס' 9), מתנוססים שניים מציורי הקיר היפים בעיר, של האמן הסרבי ארטז. לבלגרד יש מסורת קפה ארוכת שנים, שהגיע אליה עם העותמנים. מכורות לקפה? היכנסו ל-Kafeterija, חנות קונספט ובית קפה, שמתהדרת במגוון של סוגי קפה מברזיל ועד אתיופיה, בבניין יפהפה ברחוב Kralj Petar הסמוך למדרחוב.

הרובע ההיפסטרי של העיר. אמנות רחוב ברובע דורצ'ול 1 | צילום: רוני ערן

קרחנות: חיי לילה (ויום)

בלגרד ידועה כיעד לוהט של חיי לילה. בקיץ המקומות השוקקים ביותר הם המועדונים והברים הצפים בנהר. בחורף מוקד הבילויים הוא רובע Savamala – בעבר שכונה עזובה, שקירות בתיה המתפוררים מהווים היום מעטפת לסדנאות אמנים, גרפיטי, ברים ומועדונים. עוד איזור בילויים תוסס הואBeton Hala  (אולם הבטון) – רצועה של האנגארים על גדת הנהר – איזור בילויים סטייליסטי ומסעדות של מטבחים בינלאומיים כמו מסעדת "טורו", "סאקורה" האסיאתית, ומסעדת הטאפאס היפה "קנטינה דה פרידה". כמו כן, בליינים אלטרנטיבים מבלים בברים של סקדרליה, בשמם המקומי קאפאנה (טברנה), עם אווירה טובה, מוסיקה חיה (ועשן סיגריות).

Hype Club Gallery, בהאנגאר ענק בלב סאוואמאלה, הוא מהמועדונים המסוגננים לקהל הסטייליסטי. בר וקומדי קלאב "בן עקיבא" מציע אווירת אנדרגראונד, מופעי מוסיקה וקוקטיילים יצירתיים (שימו לב שלא בחרתם בערב סטנד אפ). על הקיר הסמוך אנחנו נתקלים בשלט, שמזכיר שהייתה קהילה יהודית בבלגרד שהושמדה במלחמת העולם השנייה.

ועוד קצת אנדרגראונד. בר בן עקיבא | צילום: רוני ערן

צ׳ייסר של ראקיה עם בוקי

בוקי רטקוביץ' ("בוקי המדריך" בפייסבוק ובאינסטגרם), הוא מורה דרך בעברית המתגורר בבלגרד עם אשתו ושתי בנותיו הצעירות שמעדכנות אותו בכל מה שמגניב ובלייני בעיר. והן כנראה יודעות דבר או שניים, כי אבא שלהן הוביל אותי ל-Club Svetskih putnika (שפירושו: מועדון מטיילי העולם) במרתף סמוי מן העין ב-Bulevar despota Stefana מס' 7 סמוך לסקדרליה. המקום שתיפקד בשנות המשבר של סרביה כמקום מפגש למטיילים מארצות שונות כדי להחליף אינפורמציה, הוא כיום בר שנראה כמו מקדש של וינטג' ונוסטלגיה, שמארח מופעי מוסיקה ומפגשי תרבות.

חובבי האלכוהול ישמחו להעמיק את ההיכרות עם הראקיה, ברנדי הפירות המקומי, ו"ראקיה בר", ברחוב Žorža Klemansoa, הוא המקום. זהו חלל גדול ומרשים של מזקקה ובר ברובע דורצ'ול, עם פינות ישיבה, חביות, ובר עמוס מיכלי זכוכית ודקנטרים עם סוגים שונים של ראקיה. כולו מוקדש לחוויה מזוקקת של משקה אלכוהולי אחד. יש גם תפריט טעימות.

אגב, בוקי מתעקש לעצור בדרך לטייק אוויי. הוא חוזר עם שתי כוסות חד פעמיות של רשת בתי הקפה של יצרן הקפה C&F (Cafe&Factory). זה לא היה קפה. את העונג הצפוי באימפריות שוקולד כמו בלגיה או שוויץ מצאנו דווקא בבלגרד – שוקולטה אמיתית נפלאה עם מתיקות מדוייקת ומרקם מושלם.

במילה אחת: שופינג

אפשר להתחיל בטעימה במדרחוב קנז מיכאילובה. בקניון Rajiceva הקטן והאלגנטי במס' 54 תמצאו את ארמני, קרפיסה, פפה ג'ינס, פנדורה, סקוטש אנד סודה, טומי הילפיגר ועוד. במס' 5 – ההיפך הגמור. אולם גדול, מעין שוק פשפשים, שופע דוכני עתיקות ושמונצעס, בעיקר תכשיטים. אבל את רוב השופינג שלכן הרי תעשו בקניון ובלגרד שופעת קניונים. הגדול שבהם הוא קניון Usce (זארה, ספורה, פנדורה, דזיגואל, טומי הילפיגר, ברשקה ועוד). קניון Galerija החדש יותר (קמפר, קלווין קליין, פורלה, Guess, קיקו מילאנו, Fly לונדון) נושק לטיילת הנהר ובו גם תושק קולקציית התמרוקים של "זארה" ב-13 במאי. המחירים – לא מחירי רצפה אבל בהחלט נמוכים ממחיריהם בארץ.

שוק הפשפשים המקורה בקנז מיכאילובה | צילום: רוני ערן

בדורצ'ול, הרובע ההיפסטרי של העיר (בעבר שכונת היהודים), עשר דקות הליכה מקנז מיכאילובה, מצאנו חנויות קטנות כמו חנות הווינטג' Jane Do (Kapetan Misina 17) וסטודיו הלנז'רי Damsel in distress (עלמה במצוקה), שמציע חזיות תחרה יפהפיות. המעצבת מצהירה שהיא "שואבת השראה אינסופית מהפיתוי שבנסתר ומהאשליה של עירום שממתין להתגלות". הו, אין סוף למצוקה. אתם ברובע דורצ'ול ותוקפת אתכם תשוקה לסטייק טוב? בר סאסא – מטבח בינלאומי עם דגש על בשר וסטייקים.

היסטוריה במצודה על ארוחת ערב

אי אפשר לבקר בבלגרד ולא להגיע למצודת קלמגדן העצומה, שנושאת היסטוריה עקובה מדם של אינספור קרבות מאז ראשיתה כמוצב רומי. את נצחונם של הסרבים על העותמנים ועל האימפריה האוסטרו-הונגרית מציין בכניסה פסל "המנצח" ההירואי. מי שרוצה להעמיק בהיסטוריה של המקום יכנס למוזיאון שבמצודה. במאה ה-19 הפכה המצודה לפארק עם תצפית יפה על צומת הנהרות הדנובה והסאווה. שעת השקיעה הופכת אותה לרומנטית במיוחד. אכלנו ארוחת ערב במסעדת Mali Kalemegdan שבפארק. אם תזדמנו לכו על מנת מבחר הבשרים – צלעות חזיר, מושקליצה – קציצה מתובלת עם פפריקה חריפה וגם נקניקיות תוצרת הבית עם צ'יפס וקאימאק – כדור גבינה כמעט חמאתי, שממיסים על הבשר – מושחת וטעים!

מסעדת "קפה יוגוסלביה" מתמחה בתבשילים מסורתיים וייחודה גם בעיצוב ובסועדים. היא עמוסה בממורביליה מתקופת יוגוסלביה בשנות שלטונו של טיטו, "הדיקטטור עם כפפות המשי",  והקליינטורה שלה בהתאם – אלה שמתגעגעים לימי יוגוסלביה לפני שהתפרקה למדינות עצמאיות. מלצרית עורכת את השולחנות לקראת ארוחת הצהריים. אני מציגה את עצמי והיא פורצת בצהלות: "ישראל?? פאודה! פאודה! איי לאב פאודה!". ז'לקה לא דיברה אנגלית, אני לא דיברתי סרבית, אבל הצלחנו להחליף חוויות. בוקי אומר שלסרבים ולישראלים יש מנטליות דומה. יש מצב.

מלונות או לא להיות

לחסכניות אמליץ על – Belgrade city hotel. יופי הוא לא הצד החזק שלו, אבל המחיר כן. גם החדרים מרווחים והוא ממוקם במרכז העיר. בחורף תוכלו לסגור חדר ב-69 יורו ללילה, כולל ארוחת בוקר בבבנין המרכזי או לחילופין, לבחור בחדר ב-49 יורו ללילה, הכוללת ארוחת בוקר בבניין המשני (החדרים קטנים יותר וריהוט ישן יותר).

לא מוותרות על סטייל ונוחות? אז לכו על Mama Shelter, מלון הבוטיק המקסים בקנז מיכאילובה. הוא מעוצב לעילא ומאובזר בבר ומסעדה יפהפייה (הכניסה דרך קניון Rajiceva). אפשרות מפונפנת נוספת היא מלון Indigo באותו רחוב.

סטייל ונוחות. מלון מאמא שלטר | צילום: רוני ערן

מוזיאונים לבעלות עניין:

1. מוזיאון ניקולה טסלה: המוקדש לממציא והפיזיקאי ניקולה טסלה. ליודעות חן טכנולוגי בלבד.
2. המוזיאון לאמנות מודרנית: אוצר בתוכו אוסף מרשים של אמנות המאה ה-20, כולל עבודות של האמנית ילידת בלגרד, מרינה אברמוביץ' ויצירות אמנים סרביים.
3. מוזיאון המכוניות העתיקות (והנדירות) של אספן המכוניות ברטיסלב פטקוביץ'.

טיפים:

• מוניות: לא מומלץ לעצור מוניות ברחוב! עצרו אותן רק אם הן של "פינק טקסי" ו"לוקס", או הורידו את האפליקציות שלהן. אפשר גם לבקש שיזמינו לכם מונית במסעדה או בקבלה של מלון אקראי. זה תמיד עובד.
• המקומיים: ידידותיים מאוד, הצעירים דוברי אנגלית.
• נמל התעופה: נמצא במרחק 30 דקות נסיעה ממרכז העיר. מחיר הנסיעה: כ-100 שקל.