סוכרת – מה זה בעצם?

אינסולין והיפרגליקמיה. מה זה אומר?
בוקר בהיר אחד מתברר שאתה חולה. בדיקה שגרתית – או, לא עלינו – ביקור בהול בחדר מיון, מגלים שאתה סובל מרמה גבוהה של סוכר בדם. בדיקות נוספות מאשרות: יש לך סוכרת.
פעם, גילוי כזה נחשב סוף העולם – או לפחות הסוף שלך. אבל היום ידוע הרבה יותר על המחלה, והחולים בסוכרת מבוגרים לא חייבים לאמץ אורח חיים סגפני. כמו במקרה של סוכרת נעורים, עדיין חשוב לטפל ולאזן את המערכת המטבולית, אבל זה לא חייב להיות כרוך בסבל גדול. אדרבא, אם לומדים לחיות נכון אזי גילוי המחלה עשוי להתברר בדיעבד לא כשלב טראומטי, אלא כצעד ראשון לשיפור איכות החיים.
מהי סוכרת בעצם
דו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי ב-2003 קבע כי כ-4 אחוזים מאוכלוסיית מדינות המערב סובלים מסוכרת – עשרות מיליוני אנשים. העלייה בשכיחות המחלה כה מהירה, עד שהספרות הרפואית נוטה לדבר עליה במונחים של מגיפה. הגורם העיקרי לגידול זה היא סוכרת המבוגרים (Type 2), שהלוקים בה מהווים כ-90 אחוז מכלל החולים. כדי להבין מהי, נסביר קודם מהי סוכרת.
סוכרת (Diabetes) היא מחלה מטבולית המתאפיינת בליקויים בפעילות משק הסוכר בגוף. הגורמים העיקריים למחלה הם שיבוש בייצור האינסולין על-ידי הלבלב, או שיבוש בתגובת הגוף לאינסולין.
באופן רגיל, האוכל שאנו אוכלים מעוכל ומפורק לגלוקוז, תרכובת סוכר החיונית לפעילות הגוף. האינסולין הוא ההורמון שמנהל את קליטת הסוכר בתאים ואחראי על פירוק זה. אצל אדם בריא, רקמת הלבלב מייצרת אינסולין בהתאם לצורך: כאשר רמת הסוכר בדם עולה בעקבות ארוחה, הלבלב מייצר אינסולין בכמות שמאפשרת את קליטת הגלוקוז בתאים. עודפי הגלוקוז, מומרים למולקולה בשם גליקוגן שמאוחסנת בכבד וברקמות שריר. בזמן רעב, כשרמת הגלוקוז בדם יורדת, הכבד והשרירים משחררים את הגליקוגן לדם.
רמת הסוכר בדם תחשב סבירה כאשר היא נמצאת בתחום שבין 70 ל-120mg/dl (מיליגרם לדציליטר). אצל חולי סוכרת, שייצור האינסולין בלבלב שלהם אינו תקין או אינו מתקיים כלל, יש חריגה מהתחום הזה כלפי מעלה, מצב שמכונה היפרגליקמיה (Hyperglycemia). תופעה נוספת שמאפיינת חלק מחולי הסוכרת: התאים מפתחים עמידות לאינסולין, ויכולתם לקלוט גלוקוז יורדת. התוצאה של מצב חולי זה דומה.
לרוב, עלייה קלה ברמת הסוכר אינה מורגשת בגופנו, אך בערכים גבוהים יותר (לרוב מעל 180mg/dl), מגיב הגוף בעייפות, חולשה, רעב וצמא, השתנה מרובה וטשטוש ראייה. רמת סוכר גבוהה שאינה מאוזנת, גורמת עם הזמן להתפתחות גירויים בעור, אובדן תחושה ברגליים, ירידה במשקל, פגיעה במערכת החיסונית, פצעים שלא מחלימים. ובטווח הארוך נגרם נזק מצטבר לרקמות, נוצרים בצקות, שטפי דם, פגיעה עצבית, נזק לראייה, ונזקים לאיברים פנימיים.
סוגי הסוכרת הקיימים
חשוב להבחין בין שני סוגי הסוכרת העיקריים:
סוכרת נעורים ("Type 1"). מופיעה לרוב בפתאומיות בגיל צעיר או אפילו בילדות המוקדמת (ומכאן שמה), אשר מתאפיינת בכשל מוחלט בייצור האינסולין בלבלב. הטיפול כולל הזרקה יומית של אינסולין בשילוב עם דיאטה קפדנית. שימוש יתר באינסולין עלול להביא לרמות סוכר נמוכות באופן מסוכן, מצב המכונה היפוגליקמיה (Hypoglycemina).
סוכרת מבוגרים ("Type 2"). מתפתחת, בדרך כלל בהדרגה, ומאובחנת החל משנות ה-40 לחיים ואילך. אם הגילוי מוקדם מספיק, ניתן לעצור את המחלה ואת סיבוכיה באמצעים שונים דוגמת דיאטה, פעילות גופנית, הרזיה ואחרים. גילוי מאוחר עלול לחייב שימוש באינסולין.
חשוב להבין! לא כל עודף סוכר הוא בהכרח סימן לסוכרת. עלייה ברמת הסוכר יכולה להיות תופעת לוואי של מתח נפשי, מחלה שמשבשת את פעילות הבלוטות, תרופות מסויימות, או שינויים הורמונליים במהלך היריון. מכל מקום, מדידה שמראה רמת סוכר גבוהה צריכה להדליק נורת אזהרה. סימני אזהרה וגורמי סיכון נוספים כמו מקרים ידועים של סוכרת במשפחה, עודף משקל, צריכה מוגזמת של פחמימות וסוכרים, עישון ועודף שומנים בדם צריכים גם הם להילקח בחשבון ולקבל התייחסות מתאימה – הפחתת משקל ושינוי בתזונה, הפסקת עישון וכו'.
היום ידוע שאורח החיים המתאים לחולי סוכרת, הוא גם אורח חיים שיכול להקטין את הסיכון להתפתחותה. לימוד יסודי של הנושא, הוא חובה גם למי שכבר חלה, וגם למי שנמצא בקבוצת הסיכון לפתח את המחלה.
בניגוד לחולים בסוכרת נעורים שהימנעות מטיפול היא בלתי אפשרית מבחינתם, החולים בסוכרת מבוגרים מזניחים לעיתים קרובות את הטיפול בבעיה. בשלב הראשון, בו סימני המחלה עדיין אינם ניכרים, רבים נוטים להגיב בהכחשה ובהימנעות מטיפול, ומחמירים בשל כך בהדרגה את מחלתם. מולם עומדים חולים אשר בעקבות גילוי של סימנים ראשונים של נזקים וסיבוכים נוטים להגיב בחרדה, דיכאון וייאוש. לאלה וגם לאלה חשוב לדעת שטיפול נכון לא רק עוצר את הידרדרות המחלה אלא גם מאפשר לגוף לשקם את רוב הנזקים.