חטפנו חום: מה באמת עושה חצי שעה בסאונה לגוף שלך?

אם את יוצאת מהסאונה בתחושה שהגוף שלך עבר איפוס, יכול להיות שמשהו דומה מתרחש גם במערכת החיסון. מחקר חדש מפינלנד מצא כי מפגש יחיד של כחצי שעה בסאונה גורם לעלייה ניכרת וזמנית במספר תאי הדם הלבנים. אלא שלצד הממצא המסקרן, יש גם כמה הסתייגויות שחשוב להכיר לפני שממהרים להפוך את הסאונה להרגל בריאותי.

המחקר כלל 51 נשים וגברים בגיל העמידה, שהשתתפו במפגש סאונה פינית מסורתית – חדר חום יבש בטמפרטורה של כ-73 מעלות צלזיוס – למשך כ-30 דקות, עם מקלחת קרה באמצע. בדיקות דם שנלקחו מיד לאחר המפגש הראו עלייה משמעותית בכמה סוגים של תאי דם לבנים, בהם נויטרופילים, לימפוציטים ומונוציטים, וכן אאוזינופילים ובזופילים, הקשורים לתגובות דלקתיות. לעומת זאת, רוב חלבוני האיתות של מערכת החיסון, המכונים ציטוקינים, כמעט שלא השתנו בממוצע. בתוך כחצי שעה מסיום המפגש רוב המדדים כבר חזרו לרמות הבסיס, למעט כמה תתי-אוכלוסיות של מונוציטים שנותרו מעט מוגברות.

>> סי השיאים: הכוכבים המפתיעים של ויטמין סי בצלחת שלך

הגוף נכנס למצב פעולה

איך אפשר להסביר את השינוי המהיר? החוקרים סבורים שמדובר בתגובת לחץ קצרה, המזכירה במידה מסוימת את התגובה של הגוף לאימון גופני. החום גורם לתאי דם לבנים לעבור במהירות מהרקמות אל מחזור הדם, וכשהגירוי מסתיים הם חוזרים בהדרגה למקומם.

אילקה היינונן מאוניברסיטת טורקו בפינלנד הסביר כי שחרור תקופתי של תאי החיסון לזרם הדם עשוי לאפשר להם לסייר בגוף ולזהות פתוגנים ביתר יעילות. במקביל נרשמה עלייה מסוימת בטמפרטורת הגוף, ולצדה עלייה בחלק מהציטוקינים. עם זאת, השינויים במספר תאי הדם הלבנים לא תאמו בהכרח את התנודות בחום הגוף.

ומה זה אומר על הבריאות שלך?

כאן חשוב להוריד מעט את מפלס ההתלהבות. החוקרים עקבו אחר השינויים בדם במשך 30 דקות בלבד לאחר הסאונה. לכן עדיין אי אפשר לדעת אם התגובה הרגעית הזאת מתורגמת לשיפור מתמשך בתפקוד מערכת החיסון או להפחתת הסיכון לחלות. נוסף על כך, המחקר לא בדק תתי-אוכלוסיות חשובות של תאי חיסון, כמו תאי T ותאי NK (תאי הרג טבעי), המשתתפים בזיהוי נגיפים ובנטרול תאים נגועים.

ובכל זאת, הממצאים מצטרפים למחקרים קודמים שמצאו קשר בין שימוש תדיר בסאונה לבין מדדים בריאותיים חיוביים. מחקרים תצפיתיים קישרו רחצה קבועה בסאונה לסיכון נמוך יותר למצבים כמו דלקת ריאות. במחקר גדול שנערך במזרח פינלנד בקרב כ-2,300 גברים בגיל העמידה נמצא קשר בין תדירות גבוהה יותר של ביקורים בסאונה לבין סיכון נמוך יותר למחלות לב ולתמותה.

סקירה שפורסמה בכתב העת Experimental Gerontology ציינה כי אף שסאונה אינה תחליף לפעילות גופנית נמרצת, היא עשויה לייצר חלק מההשפעות הפיזיולוגיות הדומות לאלה של אימון. לכן היא עשויה להיות רלוונטית גם למי שמתקשה להתאמן בגלל מחלה כרונית או מגבלה גופנית. עם זאת, חשוב לזכור שמחקרים תצפיתיים מצביעים על קשרים, אך אינם מוכיחים שסאונה היא הגורם הישיר לתועלת הבריאותית.

האם התמדה משנה את התמונה?

מחקר נוסף, משנת 2023, בחן חשיפה חוזרת לסאונה ומצא שינויים בתאי T ובתאי NK כאשר המפגשים נערכו באופן תדיר. התגובה לא הייתה אחידה: אצל משתמשים קבועים בסאונה נרשמה נטייה לעלייה בתאים האלה, ואילו אצל מי שהיו חדשים בהרגל חלק מתאי ה-T דווקא ירדו. אלא שהמחקר נערך בקרב גברים צעירים ובריאים בלבד, ולכן אי אפשר להסיק ממנו באופן ישיר על נשים או על כלל האוכלוסייה.

לא לכל אחת

חשיפה לחום קיצוני היא גירוי פיזיולוגי משמעותי, שעשוי להשפיע על לחץ הדם ועל תאי הדם האדומים ולעורר תגובות המזכירות אימון גופני. מצד שני, גם מאמץ גופני נמרץ עשוי להחליש זמנית את פעילות מערכת החיסון. לכן סאונה אינה מתאימה לכל אחת ועלולה להיות מסוכנת במצבים רפואיים מסוימים. אם את מתמודדת עם מחלה כרונית או שיש לך ספק לגבי ההתאמה שלה למצבך, כדאי להתייעץ עם רופאה לפני שאת מאמצת שגרת ביקורים קבועה.

בינתיים, אפשר ליהנות מהחום ומהרגיעה, אבל לא כדאי לראות בחצי שעה בסאונה תעודת ביטוח נגד מחלות. המחקר הפיני מצביע על תגובה מעניינת וקצרת טווח של מערכת החיסון. כדי לדעת אם היא גם מועילה לבריאות לאורך זמן, נצטרך מחקרים שיבחנו מה קורה לגוף הרבה אחרי שהאדים מתפזרים.