נלחמים בפפילומה

על החיסון נגד סרטן צוואר הרחם ועל נגיף הפפילומה האנושי

88 שיתופים | 132 צפיות

קיימים מעל 100 זנים של נגיף הפפילומה באדם, מתוכם כ-35 מזהמים ופוגעים באזורי אברי המין, פי הטבעת והפה. המחלה המשמעותית ביותר מבין סוגי המחלות השונות הנגרמות ע"י נגיפים אלו היא סרטן צוואר-הרחם, הפוגע בכל שנה בכחצי מיליון נשים מרחבי העולם, וגורם למותן של חצי מהן.

נגיף הפפילומה האנושי גורם גם למחלות שפירות, למשל בצורת קונדילומה (יבלת חרוטית – Condylomata acuminate), שיכולות להימצא בפות, בנרתיק, בצוואר-הרחם, בפין, בשק האשכים ובפה. 1 מכל 1000 ילודים עלול להדבק בנגיפי הפפילומה האנושי בעת מעברו בתעלת הלידה המזוהמת וללקות ביבלות חוסמות בדרכי הנשימה (Respiratory papillomatosis).

ב- 3-6% מנגעי הקונדילומה באדם עלולים להתפתח שינויים סרטניים כמו סרטן הפות, הנרתיק, פי הטבעת, הפה והפין. באחוזים גבוהים יותר נגרמים מצבים טרום סרטניים בכל האיברים שהוזכרו לעיל.

מבנה הנגיף

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא נגיף DNA חסר מעטפת ממשפחת Papillomaviridae.

אזור הבקרה שבנגיף מושפע מהורמוני המין ולכן הנגיף מעדיף להתמקם באזור אברי המין.

הדבקה בנגיף ה- HPV היא גבוהה יחסית – 25% בכל מגע מיני – ולכן זה מסביר את הנתונים לפיהם שכיחות מחלה זו היא למעלה מ- 80% בקרב צעירים וצעירות המקיימים יחסי מין, ושכ- 300 מיליון בני אדם בעולם נדבקים כל שנה בנגיף זה.



נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא נגיף DNA<BR> צילום stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/331/35331/1.gif?1204021815" />                             </p>
<div>נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא נגיף DNA<BR> צילום stock.xchng</div>
</p></div>
<p>מעניין לדעת שבדיקה סרולוגית (בדיקה לאיתור נוגדנים לנגיפי ה- HPV) בנשים שנחשפו לנגיפים היא לרוב שלילית, שכן הזיהום של נגיפי ה- HPV הוא שטחי ואינו מגיע לכלי הדם, הנמצאים בשכבות עור עמוקות יותר.</p>
<p>ברוב המקרים, ההדבקות היא זמנית וחולפת מעצמה כעבור שנה- שנתיים. טיפול יעיל מקצר את משך תקופת ההדבקה.</p>
<h2>התפתחות ממאירוּת בעקבות הדבקה</h2>
<p>ממאירוּת נוצרת כאשר נגיפי ה- HPV מחדירים את המטען הגנטי שלהם לתוך ה- DNA של תאי האדם. במצב זה נגרם נזק ושיתוק לגנים אנושיים שתפקידם הוא לתקן נזקים ב- DNA האנושי. פגיעה בתפקוד גנים מתקנים אנושיים אלו מביאה להתפתחות מצב סרטני שאינו מתוקן ע"י גנים משותקים אלו.</p>
<p>בצוואר הרחם קיים אזור פגיע ומועד לממאירוּת – זהו אזור המעבר (Transformation Zone). מדובר על מעבר בין אפיתל תאי קשקש לבין אפיתל של תאים עמודיים. באזור זה מתחילה להתפתח הממאירוּת שבצוואר הרחם, בתחילה בתור מצב טרום ממאיר. </p>
<p>המצבים הטרום ממאירים נחלקים לשלוש דרגות – CIN1, CIN2, CIN3. כעשירית ועד שליש מהנשים עם דרגת הטרום ממאירוּת הראשונה, CIN1, מתקדמות לדרגות גבוהות יותר של CIN2 ו-CIN3. ללא טיפול חומרת המצב מתקדמת עד למצב סרטני ממש.</p>
<p>נגיף הפפילומה מזן 16 יכול לגרום לשנוי ממאיר בתאים, והוא מוכר כגורם המסרטן החמור ביותר. הוא מסכן אישה הנושאת אותו פי למעלה מ- 400 ביחס לאישה שאינה נושאת אותו. אין פלא אם כן, שזן זה גורם ל 54% ממקרי סרטן צוואר הרחם. השינויים הממאירים בתוך התאים מתרחשים כבר מספר חודשים לאחר ההדבקה בנגיפי ה- HPV. </p>
<p><strong>האם אדם שנדבק בנגיפי HPV מפתח חיסון טבעי כנגד נגיפים אלו?</strong><br />נגיפי ה- HPV מתמקמים בשכבה העליונה והשטחית ביותר של העור והריריות (עומק ממוצע של 0.8 מ"מ), שכבה נטולת כלי דם.</p>
<p>מצב זה מסביר מספר תופעות:</p>
<ul>
<li>אין חשיפה של הנגיפים לדם ולכן לא נוצרים נוגדנים, כמו למשל במקרה של חשיפה לנגיפי אדמת.</li>
<li>אין חדירה של הנגיף לתוך מערכות גוף האדם ולכן הוא לא נותר לקנן בו לאחר שהגוף מחסלו, בניגוד למצב של הדבקות בנגיפי ההרפס (HSV).</li>
<li>בעת שנגיפי ה-HPV שוהים בתא האנושי הם אינם הורסים אותו, ולכן אינם באים במגע עם מערכת החיסון. הדבר מונע יצירת נוגדנים ברמה מספקת ליצירת חיסון עצמי.</li>
<li>לאחר טיפול יעיל בו נהרסים תאים המכילים נגיפים, בא הגוף במגע עם נגיפי ה- HPV, ולכן לאחר טיפול ניתן לראות עלייה ברמת החיסון העצמי כנגד נגיפי ה- HPV.</li>
</ul>
<h2>על החיסון ויעילותו במניעת סרטן</h2>
<p>בניסויים להפקת החיסון, החדירו את הגן הקובע של נגיף ה- HPV לתוך ה- DNA של פטרייה (Sacharomyces cervisiae), והצליחו לגרום למצב שבו הפטרייה תייצר גם את החלבונים הדרושים לה וגם את מעטפת נגיף ה- HPV, ללא ה- DNA וללא הגרעין של נגיף ה- HPV.</p>
<p>הזרקת מעטפת נגיפי ה- HPV לגוף האדם בעת החיסון, תגרום לו ליצור נוגדנים כנגד נגיפים אלו ברמה של פי 60-100 ביחס לרמה המושגת לאחר הדבקה בנגיפי ה- HPV.</p>
<p>בהזרקת החיסון אין חשש לגרימת מחלה, שכן מעטפות הנגיפים המוזרקים אינם נגיפים אמיתיים כי הם אינם מכילים את הגרעין ואת המטען הגנטי של הנגיפים. ראוי להדגיש שלא מדובר בנגיפים מוחלשים או מומתים. </p>
<p>הנוגדנים כנגד ה- HPV מופרשים על פני חלקם החיצוני של הריריות והעור ונקשרים ברגע ההדבקה למעטפת נגיף ה- HPV. </p>
<p>בכל המחקרים נמצא, שבקבוצת המחקר לא היתה התפתחות של ממאירוּת הקשורה לנגיפי HPV וכן ירידה משמעותית (90%) בשיעור הופעת נגעי הקונדילומה.</p>
<p>לא היו השפעות לוואי משמעותיות למתן הזריקות. לאחר החיסון, כייל הנוגדנים כנגד נגיפי ה- HPV נשאר יציב למשך חמש השנים מאז תחילת המחקר, ושנים יגידו אם רמתם תישאר גבוהה מספיק או שיהיה צורך בזריקת דחף, בדומה למצב עם חיסון נגד טטנוס.</p>
<p>התוצאות הראו שגם חיסון חלקי (במנה אחת או של שתי מנות) היה יעיל, ואם היה צורך להפסיק את קבלת זריקות החיסון, בשל הריון למשל, הרי שניתן היה להשלים את הזריקות החסרות לאחר הלידה.</p>
<p></p>
<div class= בהזרקת החיסון אין חשש לגרימת מחלה.<BR> צילום stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/332/35332/2.gif?1204021947" />                             </p>
<div>בהזרקת החיסון אין חשש לגרימת מחלה.<BR> צילום stock.xchng</div>
</p></div>
<p>עד כה פיתחו שתי חברות תרופות חיסונים שונים נגד נגיפי ה- HPV. </p>
<p>חברת Merck יצרה חיסון ארבע-ערכי (Gardasil), כנגד ארבעה זנים של נגיף ה- HPV (6,11,16,18), תוך שהיא משתמשת בממיס על בסיס אלומיניום.</p>
<p>חברת גלקסו-סמית-קליין (GSK) יצרה חיסון דו ערכי ( (Cervarix, כנגד HPV 16/18 , תוך שהיא משתמשת בממיס מסוג אחר, שלטענתה הינו חזק יותר מהממיס של חברת מרק, ולכן מחזק את תגובת הגוף ומונע את הצורך בזריקת דחף בעתיד.</p>
<p>ככלל מומלץ שמי שמקבל את החיסון לא ישא את הנגיפים. יעילות החיסון במקרה זה היא הגבוהה ביותר. עם זאת, אנשים הנושאים את נגיפי HPV ייהנו מהחיסון, אם כי במידה מוגבלת יותר.</p>
<p>בנוסף התברר שהחיסון מנע בכשליש מנשים נשאיות של נגיף ה- HPV התפתחות של מצבים טרום ממאירים מדרגות CIN2 ו CIN3. כמו כן הוכח שהחיסון יעיל כנגד התפתחות מצבים סרטניים בפות ובנרתיק בדומה לתוצאות שבמניעת סרטן צוואר הרחם, כולל ע"י זנים שלא היו כלולים בחיסון.</p>
<h2>עלות החיסון</h2>
<p>למרות שהחיסון הארבע-ערכי אושר באירופה, באוסטרליה, בארצות הברית, בקנדה ובכמה מדינות באפריקה, שם הומלץ לתת את החיסון לבנות צעירות טרם תחילת פעילות מינית, הרי שבישראל החיסון יוכנס לסל הבריאות רק בשנת 2011. עד אז כל מחוסן/ת יוציא/תוציא מכיסו/ה 1500-2400 ₪ עבור שלוש הזריקות.</p>
<p>כדאי לדעת שיש ערך לחיסון בכל גיל ובכל מין, כשקיים יתרון בקבלת חיסון בגילאים צעירים.</p>
<p>למרות מתן החיסון יש צורך להמשיך את המעקב השגרתי לגלוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, בין השאר באמצעות משטח פאפ, משום שלא כל זני ה- HPV המסרטנים (30% מהם) כלולים בחיסון.</p>
<h2>לסיכום</h2>
<p> רבים שואלים אותי אם אני ממליץ על החיסון נגד נגיפי ה- HPV. תשובתי היא שאני בעד כל חיסון העוזר להימנע מתחלואה, במיוחד תחלואת סרטן. חשוב לציין כי זהו החיסון הראשון בהיסטוריה המונע התפתחות סרטן.</p>
<p> <em><br /><strong>ד"ר שרגא וקסלר הוא רופא נשים, מנתח ומיילד, מומחה לפריון ולאולטרה סאונד, אנדוסקופיה ניתוחית ולייזר. <br />לפרטים נוספים: "<a href=שער"– מכון לבריאות האישה, טל': 03.6956867