ניתן למנוע סרטן

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

היה זה יום קר ומעונן. הקהל שהתאסף בבית העלמין ליווה את שרה למנוחתה האחרונה. שרה נפטרה לאחר מאבק ממושך במחלת סרטן השד.

לאחר השבעה, פנתה עינב, אחייניתה של שרה, לרופא המשפחה שלה, ד"ר ישראלי, וביקשה לדעת מה היא יכולה לעשות – אם בכלל – כדי למנוע מעצמה גורל דומה. עינב היא בת 35, ללא מחלות, מעשנת חצי קופסה ביום, עובדת כשוטרת בתחנת דימונה. הרופא סיפר לעינב המופתעת שדווקא יש הרבה דברים שהיא יכולה לעשות כדי לצמצם למינימום את הסיכוי שלה לחלות בסרטן.

"פעולות למניעת סרטן", הדגיש ד"ר ישראלי, "יעילות יותר מפעולות לגילוי מוקדם של סרטן. יש קשר בין אורח החיים להתפתחות גידולים ממאירים, וניתן למנוע חלק גדול ממקרי הסרטן. קודם כל", הוא הסביר לה, "חשוב להפסיק לעשן. מעריכים כי עישון אחראי לשליש ממקרי הסרטן, תזונה גרועה לשליש נוסף, ועוד כ-10 אחוזים מושפעים מהורמונים". את ה-20 אחוז הנותרים מספקים הגנטיקה (10 אחוז) ומקרים שנותרים ללא הסבר (10 אחוז). אז מה בעצם ניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכון? על כך נדבר בכתבה זו.

אימוץ הרגלים בריאים

סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב נשים בישראל הם סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן הרחם. בגברים, סוגי הסרטן השכיחים הם סרטן הערמונית, סרטן המעי הגס וסרטן הריאות. חלק מסוגי הסרטן, כאמור, מושפעים מהרגלי הבריאות שלנו.

סיגריות, זה מגעיל אותי – ראשית, חשוב להימנע מעישון או להיגמל מעישון, וכן חשוב לצמצם את החשיפה לעישון פסיבי. ההשפעה הרבה ביותר היא אם מפסיקים לעשן לפני גיל 40, אבל גם בגיל 50 הפסקת עישון תפחית את הסיכון לסרטן.

עישון קשור ליותר מ-10 סוגים שונים של סרטן, ביניהם סרטן הריאות, הלבלב, שלפוחית השתן, המעי, הפה והוושט. גם עישון פסיבי קשור לסרטן, בעיקר לסרטן הריאות.

תאכל טרי, תהיה בריא – לתזונה יש חשיבות רבה מבחינת מניעת סרטן. תזונה מאוזנת מבחינת קלוריות, צמצום צריכת שומן מן החי (מוצרי בשר וחלב) וצמצום שתיית אלכוהול, הגדלת כמות הפירות והירקות הטריים והימנעות מהשמנה יכולים להקטין את הסיכון לסרטן.

השמנת יתר וצריכה גבוהה של אלכוהול, ושומן רב במזון מגדילים את הסיכוי לסרטן שד.

תזונה עשירה בירקות, בעיקר ירקות ממשפחת המצליבים כגון כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, קולרבי ורוקט – מקטינים את הסיכון לסרטן השד. באופן דומה, מזון עשיר בקלוריות ובשומנים – בעיקר שומן בלתי רווי ובשר אדום, ובמידה מסוימת גם צריכת אלכוהול, מעלים את הסיכוי לסרטן המעי הגס, ואילו תזונה עשירה בירקות ופירות, סיבים תזונתיים, סידן וחומצה פולית – מקטינים את הסיכוי לסרטן המעי הגס. מזון משומר ומלוח, בשר משומר, דגים מלוחים, משקאות ומזון חמים מאוד – קשורים אף הם לסיכון מוגבר לסרטן. אגוזים, קטניות, תותים, בצל ושום הם בין המזונות הנחשבים כמגנים במידה מסוימת מפני סרטן.



זה (לא) רק ספורט – פעילות גופנית סדירה אף היא מפחיתה את הסיכון לחלות במספר סוגי סרטן, בעיקר סרטן שד וסרטן המעי הגס. בסוגים אלה, הירידה בשכיחות הסרטן בעקבות פעילות גופנית היא בערך 30 אחוז. גם בסרטן הרחם ובסרטן הריאות יש כנראה לפעילות גופנית השפעה מגנה.

כדי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן, יש לבצע פעילות גופנית אירובית סדירה, כגון ריצה, הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים, במשך חצי שעה ברוב הימים בשבוע. בסרטן השד ובסרטן המעי הגס, נמצא שככל שמבצעים יותר פעילות ההגנה היא חזקה יותר, וביצוע פעילות במשך 45-60 דקות ברוב ימות השבוע מגנה יותר מאשר פעילות של 30 דקות ביום. בילדים מומלצת פעילות של 60 דקות ביום כדי להפחית את הסיכון העתידי לסרטן.

זהירות, שמש – סרטן המלנומה הוא סרטן קטלני של העור, הקשור לחשיפה מוגזמת לשמש, בעיקר חשיפה בשעות בין 10:00 בבוקר ל-16:00 אחרי הצהריים. אנשים בהירי עור צריכים להימנע מלשהות בשמש ללא משקפי שמש, ביגוד מתאים וכובע. מומלץ להשתמש בקרם הגנה עם מקדם הגנה מספר 15 לפחות. לאנשים עם עור בהיר במיוחד ונמשים, מומלץ שימוש במסנן שמש עם מקדם הגנה מספר 25 לפחות.

יש להקפיד על מסננים שאינם יורדים במים, ולהימרח כל שעה בעת שהות ממושכת בשמש. חשוב לשים לב לשינויים בנגעים קיימים בעור, שיכולים להחשיד לסרטן, כמו שינוי בצבע, בגודל (קוטר מעל 6 מ"מ), צורה, שינוי מהיר, או דימום.

גורמים הורמונליים

סרטן השד קשור לגורמי סיכון נוספים, ביניהם התחלת וסת בגיל מוקדם וסיומה בגיל מאוחר, לידת ילד ראשון בגיל מאוחר, מיעוט לידות או היעדר לידות, שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון (אם כי הגלולות המודרניות שבהן ריכוזים נמוכים יותר של הורמונים אינן מעלות את הסיכון לסרטן) וטיפול בהורמונים לאחר הפסקת הווסת. כמו כן, חשיפה מוגזמת לקרינה (למשל עקב צילומי רנטגן רבים, בעיקר בגיל 10 עד 14) וכן עבודה במשמרות – מעלות את הסיכון לסרטן שד.

גורמים שמקטינים את הסיכון לסרטן השד הם לידה של ילד ראשון בגיל צעיר (סביב 20), לידת ילדים רבים והנקה. לכן הנקה אחרי כל לידה, הימנעות משימוש לא הכרחי בטיפול הורמונלי ממושך לאחר הווסת והימנעות מחשיפה לקרינה מייננת, בעיקר במסגרת בדיקות הדמייה מיותרות – יסייעו בצמצום הסיכון ללקות בסרטן השד.

גורמים תורשתיים

חלק ממקרי סרטן השד וסרטן השחלה קשורים לרקע תורשתי. יש בארץ קבוצות מסוימות, בעיקר יהודים ממוצא אשכנזי או עיראקי, שלהן הסיכוי גדול יותר להיווצרות פגמים (מוטציות) בגנים, הנקראים BRCA1 ו-BRCA2.

אצל אשכנזיות, שכיחות המוטציות היא 2.5% והן מסבירות כ-10 אחוז ממקרי סרטן השד וכ-40 אחוז ממקרי סרטן השחלה. במצבים מסוימים, כגון קרבה מדרגה ראשונה עם סרטן שד דו צדדי, 3 קרובות עם סרטן שד, 2 קרובות עם סרטן שד מתחת לגיל 50 (שאחת מהן היא קרובה בדרגה ראשונה) ועוד, מומלץ לבצע את הבדיקה.

כריתת שחלות לפני גיל 40 מקטינה את הסיכון לסרטן שד פי שניים, וכריתת שדיים מניעתית מקטינה את הסיכון לסרטן שד ב-90 אחוז, אך זו כמובן פעולה שנשים רבות נמנעות מלבצע אותה.

קיימים גנים מסויימים שנמצאו קשורים גם לסוגי סרטן אחרים, כמו סרטן המעי הגס, סוג מסוים של סרטן בבלוטת התריס וסוג של סרטן הכליה. זהו נושא שמתפתח כל הזמן ונמצא בחזית ההתקדמות המדעית, וככל הנראה צפויות בו התפתחויות רבות בעתיד הקרוב.



תרופות וחיסונים

האם אפשר לצמצם את הופעת הסרטן בעזרת תרופות? יש תרופות מסוימות, כמו טמוקסיפן (שהיא תרופה הורמונלית הניתנת לחולות סרטן שד) ואביסטה (שהיא תרופה לאוסטיאופורוזיס – בריחת סידן), שנמצא כי הן מקטינות את הסיכון להופעת סרטן השד.

עם זאת, לטמוקסיפן יש תופעות לוואי כמו הופעת קרישי דם בכלי הדם, שבץ מוחי ועלייה מסוימת בסיכון לסרטן הרחם.

בנוסף לכך, למרות שמחקרים מצאו כי אספירין מקטין את הסיכון לסרטן המעי הגס, המחיר הוא סיכון מוגבר לדימומים ממערכת העיכול ולדימום מוחי. נמצא גם שתרופות נוגדות דלקת מסוימות מקטינות את הסיכון לסרטן המעי הגס, אך הן מעלות את הסיכון להופעת מחלות לב. לכן, לא מומלץ שימוש בתרופות אלה למניעת סרטן המעי הגס.

ישנם סוגי סרטן הניתנים למניעה על ידי חיסון. סוג מסוים של סרטן הכבד הוא סיבוך של צהבת זיהומית B. כיום, כל הילדים מקבלים חיסון כנגד נגיף הצהבת מסוג B בלידה, בגיל חודש ובגיל חצי שנה, במסגרת החיסונים השגרתיים של משרד הבריאות.

חיסון חדש יחסית הוא חיסון נגד סרטן צוואר הרחם, הנגרם על ידי נגיף הפפילומה. החיסון מכיל חלקיק דמוי נגיף, שאינו יכול לגרום לסרטן כשלעצמו, אך מערכת החיסון מזהה אותו כאילו הוא הנגיף, וכך הוא מקנה עמידות מפני הדבקה בנגיף האמיתי. הוא מומלץ לילדות, נערות ונשים מגיל 9 עד 26, ויש כוונה להכניסו כחיסון שגרתי בתוכנית החיסונים של משרד הבריאות בשנת 2011. תוצאות ראשוניות מעידות גם על יעילותו של חיסון נוסף בקרב נשים בוגרות יותר.

 

ד"ר יעקב דריהר הוא מומחה לרפואה פנימית, שירותי בריאות כללית

 

מתוך: מגזין Living