"לעזוב את התיכון הייתה ההחלטה הכי טובה בחיי". העולם על פי הסופרת נטעלי גבירץ

תעודת זהות בבקשה.
"אמא, בת זוג, בת וחברה, כותבת, עורכת, חילונית, אוהבת אדם".

מאיפה את?
"אני מלב תל אביב. גדלתי בה ובה אני מגדלת את ילדי באותה שכונה. ממש כשההורים שלי, אחי והדודים שלי במרחק הליכה. שני הורי יוצאי קיבוץ, אבל נדמה לי שבמובן מסוים הם פשוט העבירו את הקיבוץ העירה".

איפה אנחנו תופסות אותך עכשיו?
"בקפה ראשון של הבוקר מול הבימה, שולחת מלא הודעות ואז מתנצלת שלא פתחתי אף אחת מהן ב׳בוקר טוב׳. אני ערה מארבע וחצי מרוב התרגשויות".

מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"הסופרת יערה שחורי ועורכת הספר החדש שלי, 'המתנדבת', אמרה לי כשנפגשנו לראשונה לדבר על כתב היד: 'את לא צריכה להחזיק את זה לבד. אנחנו יכולות להחזיק את זה יחד'. לא אשכח לה את המילים האלה לעולם".

מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"הספר שלי, ושימצאו לו קוראים. זה נורא אנוכי, אני יודעת. בימים אחרים אני משתדלת להיות אדם גדול בהרבה, אבל צר עולמי כרגע".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"'מור שעל דרי רחוב'. ישבתי עם חברה, ראיתי את מור שעל עוברת ברחוב והתרגשתי נורא. במקום להסתבך בהסברים, חיפשתי בגוגל ושלחתי לה לינק. אני ממליצה לכולם לגגל אותה".

למי את מאזינה? 
"בבית שלנו יש אלפי תקליטי ויניל. בימים אלה אני שומעת את מה שהתאומות בנות ה-13 שמות על הפטיפון או בספוטיפיי, שזה אומר שילוב של טיילור סוויפט, הקלאש, בילי אייליש, הברידרס ולו ריד. לכבוד הספר החדש, שעוסק במתנדבת שבדית, יצרתי פלייליסט שמשלב בין שבדיה לקיבוץ. מין אבבא על הגורן שכזה".

"לפני כשנה החלטתי לעזוב עבודה של עשור פלוס ככתבת ועורכת. זה דרש אומץ ודחיפה מהמשפחה. מאז קורים דברים שלא היו קורים בלי הצעד הזה, והנה אני מתחילה בעבודת חלומותיי"

מה הספר האחרון שקראת?
"'אל האבדון' של אריך קסטנר, אבל אנצל את הפתח להמלצה לוהטת: 'תורת הקבוצות' של כרמית סחר הוא ספר מפואר".

מי היא הסול מייט התרבותית שלך? 
"אין שונות מאיתנו בעולם, כנראה, אבל אני משוגעת על הסופרת, הבמאית והיוצרת מירנדה ג׳וליי. אישה שכולה אמנות".

מה מצחיק אותך?
"וואו, הכל מצחיק אותי. הכל. זה לפעמים נהדר ולפעמים נורא ואיום, כי זה פורץ ממני גם בסיטואציות פחות מתאימות. הסתדרתי לא רע, כי האדם המצחיק בעולם כולו הוא הבן שלי".

מה הקללה האהובה עלייך?
"בחיאת זומזום. זו לא קללה, אלא תחינה נואשת שקשורה לגרביים על הרצפה, או לכריך ששכב בתיק מלפני סוכות. כשאני אומרת את זה הבן שלי צוחק והבנות שלי מגלגלות עיניים".

>> והגדת לבתך: הסופרת נטעלי גבירץ כותבת לבנותיה

מתי בכית בפעם האחרונה?
"כשקראתי פוסט בעמוד הפייסבוק של שרי שביט, שהיא משוררת וגם חברה שלי, ואיכשהו יודעת לקלוע כאב, אהבה ויופי, ולעשות מהם לאסו שתמיד תופס לי את הדמעות".

למי את מתגעגעת?
"לסבתא שלי הנהדרת, מרים. הייתי הנכדה הבכורה שלה. היא היתה מצחיקה ונדיבה, ועצוב לי שאין לי את האהבה שלה לצדי".

מה השריטה שלך?
"אני לא אוכלת בצל. הירק הזה מהלך עלי אימים כמו היה צרור אצבעות כרותות בצלחת. זה מבאס".

מה ההרגל המגונה שלך?
"חוץ מרשתות חברתיות ששותות לי את הזמן ואת המוח? אני כל היום עם הידיים בשיער".

מה העצה הכי טובה שקיבלת בחיים?
"בן זוגי היה בצעירותו שולייה לנגר, ולמד ממנו משפט שגנבתי ואני לא משחררת – 'אתה תעשה ישר. עקום זה יצא לבד'".

מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"לפני כשנה החלטתי לעזוב עבודה של עשור פלוס ככתבת ועורכת באתר מאקו. זה דרש אומץ, ודחיפה מהמשפחה, אבל זו היתה החלטה נכונה. מאז קורים דברים שלא היו קורים בלי הצעד הזה, והנה אני תכף מתחילה בעבודת חלומותיי, כעורכת ירחון הילדים 'אדם צעיר'".

מה ההחלטה הכי טובה שעשית?
"לעזוב את התיכון וללכת לשבת בלילות בברים של תל אביב. ככה פגשתי את בן הזוג שלי ואבי ילדי".

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"על ספרים, קפה ואוכל אסייתי".

""אני מאוד ביישנית. הייתי שמחה שיהיה לי קל יותר להביא את כל החלקים שלי איתי כשאני נכנסת לחדר"

מי האדם הכי סקסי בעולם בעינייך? מה הופך אותו לכזה?
"נגד כל הסיכויים יצא שאני כבר 23 שנים בזוגיות עם החכם, המצחיק וטוב הלב באנשים".

מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"אני מחכה שאנשים שחשובים לי יקראו את הספר שלי, עליו דיברתי וחשבתי ועבדתי בשנתיים ומשהו האחרונות. הלוואי שהם יאהבו אותו".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני מאוד ביישנית. הייתי שמחה שיהיה לי קל יותר להביא את כל החלקים שלי איתי כשאני נכנסת לחדר".

על מה יש לך רגשות אשם?
"על דברים לא נדיבים שחשבתי או אמרתי על אנשים, וגם על הסנדביץ׳ שהכנתי לבת שלי אתמול. היו בו גבינת מסקרפונה מתוקה בתוספת וניל, וגם זיתים חריפים. בושות".

מה חסר לך בחיים?
"סדר ונקיון. זה עקב אכילס שלי".

מה את הכי אוהבת לעשות?
"לכתוב ולקרוא ולכתוב".

נטעלי גבירץ, ילידת 1980, נשואה פלוס שלושה. סופרת, תסריטאית ועיתונאית. ״המתנדבת״ הוא ספר הפרוזה השני שלה וספרה התשיעי בסך הכל. זוכת פרס דבורה עומר של משרד התרבות