יכול להיות שלא הבנתם את הפרסומת של נועה קירל ל-yes?
הביקורת כלפי נועה קירל והפרסומת של yes כוללת המון שמרנות, צקצקנות, צרות עין ואופקים - ערכים שמנוגדים לרוח של "שיער"
בגיל 18 רוב היהודים בישראל מתגייסים לצבא. חייהם מופקעים מהם לכמה שנים, הם לא מפתחים את עצמם אינטלקטואלית או כלכלית, הם נאלצים לחוות מסגרת נוקשה, חלקם יחוו מצבים אלימים ובלתי אפשריים. יש כאלה שרואים את זה אחרת, כמובן, מדברים על "שירות משמעותי", על הגנה על המדינה, על תרומה לחברה. התמונה, לכל הפחות, מורכבת – ויש רבים מאיתנו שעבורם עובדת גיוס החובה היא לא בדיוק חגיגה.
אבל יש חריגים. בני נוער מפורסמים – שחקנים, דוגמנים, משפיעניות רשת – לא באמת עושים צבא. חלקם משתחררים על פטורים, אחרים עושים צבא במסגרת "אומן פעיל", ויש גם כאלה שמגוייסים בידי צה"ל באירועים יחצ"ניים, במטרה לעשות טוב למותג הצה"לי. תקראו לזה איך שתרצו, צבא זה לא. אין שום דבר בחוויה הצבאית של עדי ביטי או נועה קירל או סטפן לגר, שדומה במשהו לבן אחותכם שכרגע תקוע בקורס טכנאי ג'יפים.
זה היה ככה שנים – יעל בר זוהר, בר רפאלי, אושרי כהן, או תום אבני – אף אדם בן 18 שכבר יש לו קריירה, מעולם לא עצר אותה כדי לטחון שמירות. מבחינתי זה בסדר גמור. קריירה של כוכב נוער היא לא גחמה, אלא תוצר של תכנון מדוקדק, הרבה אנשים מתפרנסים ממנה ולקחת ממישהו את השנים האלה רק בשביל איזה עקרון שוויון מזוייף – לא יהפוך אותי לאזרחית שמחה יותר. סוגיית הגיוס של נועה קירל, למשל, לא הצליחה לעניין אותי לכל אורכה. צה"ל רוצים להשתמש בה בשביל קצת יחסי ציבור? שיתכבדו. היא מתנדבת בכלל, כי יש לה בעיה בכליה? וואטאבר. גם אם לא הייתה מתגייסת כלל, זה לא היה גורם לי לחשוב יותר או פחות על הרפליקה "נועה קילה קיפ איט רילה". דעותיי על נועה קילר היו נשארות בדיוק כפי שהן.
לרגע היה נדמה לי שגם הציבור הרחב מתחיל להשתעמם מהנושא הזה, אבל אם גיוסה של נועה קירל ושאלת הטירונות (שאיננה ממש טירונות!) שלה עברו בשקט יחסי – הגיעה הפרסומת בכיכובה ל-yes ועוררה סערה. בתחילת הפרסומת קירל מייצגת חיילת טיפוסית, לא חיילת כוכבת. היא עולה על האוטובוס בבקו"ם ומתבאסת שההורים בבית שדרגו את החבילה הטלוויזיונית., לצלילי שיר הסיום של המחזמר "שיער". בשיר המקורי, חיילים נשלחים לווייטנאם ושרים על חייהם שמסתיימים מוקדם מדי. המצב של קירל כמובן שונה מזה של ג'ורג' ברגר – כל מה שהיא מפחדת להפסיד זה כמה סרטים, לא את חייה – אבל הפאתוס זהה. ההגחכה הקומית הזו מגיעה לשיאה כשמתברר שנועה הולכת בשעה חמש אחה"צ הביתה, כי מעולם לא הייתה חיילת קרבית באמת. קירל משתעשעת בפער בין הדימוי – חיילת, טוחנת ונקרעת (בווייטנאם משום מה, ובצבא האמריקאי, אבל לא חשוב כרגע), למציאות – טאלנטית עם קריירה שאין לה זמן לשטויות האלה.
לפרסומת יש מסר שלא לגמרי מתנגש עם המסר של "שיער". הרי השיר מדבר על בזבוז של חיים צעירים, על המכונה הצבאית המדכאת, על כך שעדיף ליהנות מקרני השמש מאשר לצאת לקרב
המטרה היא למכור מוצר, כמובן – אבל מבעד לכל אלה, לפרסומת יש מסר שלא לגמרי מתנגש עם המסר של "שיער". הרי השיר מדבר על בזבוז של חיים צעירים, על המכונה הצבאית המדכאת, על כך שעדיף ליהנות מקרני השמש מאשר לצאת לקרב כמו בשר תותחים. נועה קירל של הפרסומת רוצה "יס פלוס עכשיו" – אבל גם להיות נערה נורמלית, לא חיילת עם מדים ונשק.
אבל העם כועס. ביקורת רבה נמתחה על השימוש בשיר טראגי מ"שיער", על עצם התעוזה לגעת בקדושה הספציפית הזו. אלא ש"שיער" אינו, ומעולם לא היה, פרה קדושה. כן, let the sunshine in הוא שיר עצוב, אבל "שיער" אינו "רשימת שינדלר" – זה מחזמר כיפי, קליל, עם מסרים פציפיסטים ואנטי מיליטריסטים, שבעצמו מדבר על שחיטת פרות קדושות. הזכויות על השיר נרכשו באופן חוקי, מה שאומר שגם בעלי הזכויות על "שיער" לא חושבים שהם טובים מדי בשביל פרסומות. ואגב זו לא הפעם הראשונה שנעשה הומאז' למחזמר הזה בפרסומת ישראלית – אני עוד זוכרת את הילד של במבה ויהודה לוי קופצים על שולחנות בהצדעה לשיר "יש לי חיים" מ"שיער", ואף אחד לא התלונן אז, שהאמירה המורכבת של ברגר מרודדת כדי למכור חטיף. הצקצקנות, כנראה, נשמרה לקירל.
"שיער" אינו "רשימת שינדלר" – זה מחזמר כיפי, קליל, עם מסרים פציפיסטים ואנטי מיליטריסטים, שבעצמו מדבר על שחיטת פרות קדושות
טענה אחרת מלינה על כך שקירל לועגת למי שכן עושים צבא, במקום ליהנות מהפריבילגיה שלה בשקט. שהפרסומת היא אצבע בעיניהם של חיילים וחיילות אמיתיים. אלא שקירל אינה סתם מישהי ששונאת ללבוש חאקי – היא, כאמור, אשת עסקים שמתאפשר לה להמשיך להתפרנס ולעבוד קשה מאוד בשביל העתיד שלה – למה לא לפרגן לה, בעצם?
מוזר במיוחד הוא המצב בו שתי הטענות שלעיל נשמעות יחד מאותו מקור – הדהוד הפציפיזם של "שיער" לצד טענת "השוויון בנטל" הסחית. גם מיליטריזם וגם חוסר הבנה של יצירה אומנותית, והעיקר – המון שמרנות, צקצקנות, צרות עין ואופקים – ערכים שמנוגדים לרוח של "שיער", ובלי קשר באים רע. עזבו את נועה קירל בשקט, נודניקים. ואת נועה, אם את קוראת את המילים האלה: אל תתייחסי. קיפ איט רילה.