נהנתן במבצעי נובמבר? עכשיו תשלמו

בחמישים השנים האחרונות בערך, הפכנו את חדר השינה שלנו מחדר שבו אנחנו ישנות לחדר שהוא יותר מכל מחסן של בגדים. למעשה, אם תחשבו על זה אז כנראה שבגדים הם מוצר הצריכה שיש לכן הכי הרבה ממנו בבית, בפער נכבד מכל מוצר צריכה אחר. גם מחקרים שעוסקים בתרבות הצריכה העכשווית מדברים על כך שמאז שנות השמונים ועד להיום, ייצור הבגדים צמח ב-400 אחוזים, צמיחה אשר תואמת את העלייה גם בצריכת הבגדים שלנו וגם את העובדה שממוצע השימוש בכל בגד פחת משמעותית. ההבנה שעולה מהמחקרים הללו ברורה – אנחנו קונות הרבה יותר בגדים, הרבה יותר בזול ומשתמשות בהם בצורה מינימלית, אם בכלל.

כעת, עם החשיפה שבחודשי נובמבר-דצמבר יחולקו בישראל כ-15 מיליון חבילות, שהוזמנו לאור ימי הקניות הגדולים של נובמבר, נראה שיותר מתמיד חשוב לדבר על ההשלכות החמורות שיש לתעשיית האופנה המהירה על הסביבה והחברה שלנו. לפי נתוני דואר ישראל שהועברו ל-ynet, זוהי השנה הרביעית ברציפות שבה נשבר שיא ההזמנות בעקבות יום הרווקים הסיני, בלאק פריידי וסייבר מאנדיי. מעניין לראות כי אמנם ניכר האטה מסויימת בכמות החבילות שהוזמנו, ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה (גידול של 3.5% בלבד השנה לעומת  7.4% בשנה שעברה), אך עדיין מדובר בנתונים מדהימים לאור העובדה ששנת 2020 לא הייתה שנה טובה במיוחד (בלשון המעטה) בשום קנה מידה.

איך הגענו לכאן?

בגדול, נהוג לסמן את תחילתו של עידן האופנה המהירה בשנות השמונים של המאה העשרים. באמצע המאה העשרים, כתוצאה מתהליכי גלובליזציה והתפתחויות טכנולוגיות, חל שינוי במבנה של שוק ההלבשה ושינוי תפיסתי שבמסגרתו התחלנו  לצרוך “אופנה” ולא בגדים. התפיסה הזו הביאה לכך שהחל משנות השמונים חברות האופנה החלו בפיתוח של מודל האופנה המהירה המתבסס על תגובה מהירה וקיצור שרשראות האספקה. כך החלו לזרום לחנויות פריטים טרנדיים חדשים ברמה כמעט שבועית שהחליפו את הסחורה הישנה והלא מעודכנת (זו שהגיעה בשבוע שעבר לחנות, כן?). הצורך בייצור מהיר וזול של כמויות גדולות של סחורה הביא בתורו לצורך של חברות האופנה להעביר את הייצור שלהן למדינות מתפתחות, שהציעו כוח עבודה זול, הקלות מס ואף אכיפה רופפת של תקנות סביבתיות או בתנאי העובדים.

כפי שאפשר לנחש, כל התנאים האלו היו קרקע פורייה להפיכתה של תעשיית האופנה לאחת מהתעשיות הכי מזהמות והכי מנצלות בעולם – והיד עוד נטויה. אך אל לנו לשקוע לייאוש, אפילו שזה ממש מתבקש. למרבה המזל, הקידמה הטכנולוגית מאפשרת לנו יותר מתמיד ליהנות מהאלטרנטיבות לאופנה המהירה והמזהמת, בנוחות וקלות שלא היו לנו בעבר. כך למשל, במקום להזמין 10 פריטים זולים מאתר סיני מפוקפק, באפשרותנו להזמין פריט אחד שימושי ואיכותי ממעצבת מקומית או לחלופין לרכוש 2-3 פריטים שווים בחנות יד שנייה שעושה מאמצים לבחור עבור לקוחותיה את הפריטים הטובים ביותר. יש עולם שלם מעבר ל-Shein או זארה, מזמינה אתכן לגלות אותו ואולי לגלות גם כמה דברים מעניינים על עצמכן.

לאור כל הנתונים הללו, היה לי ברור וחשוב במיוחד לנסות לעשות משהו בנידון. וכך, בשיתוף מובילות קהילת הפייסבוק “מתלבשות על נובמבר”, הופק הסרטון שמוצג פה לפניכן, שמבקש להזכיר לכולנו את ההשלכות של הקנייה המופרזת מרשתות האופנה המהירה באונליין ובכלל.

הכותבת היא פעילה סביבתית וחברתית, מקימת מיזם אקוטון וממובילות קהילת "מתלבשות על נובמבר".

רוצה בכל זאת לקנות? לכי על מעצבים ישראליים!

חנויות היד שנייה הטובות בישראל