מרזים בהשראת הסומו

לוחמי הסומו מתאמנים חמש שעות מדי יום, ועדיין – הם מגיעים למשקל של 250 קילוגרם ויותר. היום מבינים שאין מדובר רק בצריכת קלוריות גבוהה אלא במנגנונים פיזיולוגיים הגורמים להם להעלות במשקל.

"לוחמי הסומו יודעים כיצד להתנהל ומה לעשות כדי להאט את מנגנון חילוף החומרים, כיצד להעלות את רמת האינסולין וכיצד להפחית את רמת הסרוטונין בדמם. הם עובדים על המנגנונים האחראים על משקלם, רק בצורה הפוכה מזו שאנחנו חפצים בה", מסביר נמרוד גוברין ופותח בפנינו צוהר להכרת אורח חייהם של הלוחמים להשמנה.

"לוחמי הסומו מדלגים על ארוחת הבוקר כדי להגיע מורעבים לארוחה. הם 'מפציצים' את גופם בפחמימות ריקות ואוכלים מהר", מתאר גוברין את ההתנהלות הגורמת להשמנה. "לוחמי הסומו קמים מדי יום בחמש בבוקר. הם מתאמנים עד השעה עשר ובכוונה אינם אוכלים דבר, שכן הם יודעים שמנגנון חילוף החומרים 'ישן' בזמן השינה, והדרך להתניעו מחדש היא באמצעות אכילת ארוחת בוקר. מיד אחרי הארוחה הם הולכים לישון ומנגנון חילוף החומרים שוב "ישן" יחד אתם.

הם אוכלים 2-3 ארוחות ביום בלבד, כי כך הם 'מדליקים' את מנגנון ההגנה מפני הרעב, שפועל באופן הישרדותי כשהגוף חש במצוקה. כלומר, הגוף מאט את חילוף החומרים ואוגר שומנים לשעת חירום. הם מעלים במודע את רמת האינסולין בדמם, וכשהיא גבוהה, המוח פוקד על הגוף לאכול עוד ועוד ולהפסיק לשרוף שומן.

הם אוכלים לעתים רחוקות. מזונם כולל כמויות אדירות של פחמימות ריקות, כמו אורז לבן, בירה וויסקי, שמעלים את רמת האינסולין. הפחמימות הריקות גורמות לירידה דרסטית ומהירה ברמת הסרוטונין. כתוצאה מכך חלה ירידה במצב הרוח ומתעורר שוב צורך עז במזון מתוק. המתח התחרותי המאפיין את חייהם מעלה להם את רמת הקורטיזול (הורמון המתח), מעורר תחושת רעב ואוגר את השומנים באזור הבטן והמותניים.

שיטת גוברין

על רקע ההבנה של המנגנונים בהם משתמשים לוחמי הסומו פיתח גוברין את "שיטת גוברין", שיטה חדשה להרזיה המבוססת על הנוירוקו (כוח המוח ביפנית) ומאפשרת ירידה במשקל באמצעות שבע טכניקות פשוטות לאימון המוח. השיטה זוכה לקבלת פנים חמה בקרב שוחרי דיאטות שניסו כבר הכל וכשלו.

היא חודרת גם לחברות ולארגונים המעוניינים לשפר את בריאות עובדיהם ואת תפוקת עבודתם. חלק ניכר מהדיאטות המערביות סובב סביב נושא אחד והוא מאזן הקלוריות. שיטות חדשניות מנסות לתקוף את הנושא של הרזיה ושמירה על משקל דרך פנייה אל הגוף ואל הנפש ושילוב בין כלים מנטליים לפיזיולוגיים. בשיטת גוברין, אחת מגישות אלו, אין עיסוק אובססיבי בקלוריות.

"הדרך הזו יעילה משיטת הצמצום בצריכת הקלוריות, כי היא משנה את פעילותם ורמתם של ששת המנגנונים הפיזיולוגיים שיש להם השפעה מכרעת על ההרזיה: מנגנון חילוף החומרים (האחראי לכמות הקלוריות שהגוף שורף ביום ללא קשר לפעילות גופנית), מנגנון שריפת השומנים, מנגנון ההגנה מפני רעב, מערכת הפרשת האינסולין, מערכת הפרשת הקורטיזול (הורמון המתח) ומנגנון הפרשת הסרוטונין (האחראי למצב הרוח).

במהלך החיים, כתוצאה מתזונה לא נכונה ומהתנהלות אינטנסיבית מדי הרוויה במתח, יעילות המנגנונים האלה פוחתת ומשתנה. הם אמנם עובדים, אך בתפוקה נמוכה מאוד של 40-60%", מסביר גוברין.

בעזרת כוח המוח אפשר ללמוד לשלוט בקצב חילוף החומרים. צילום ויקי-שיתוף

סוד הנוירוקו ודוקטור הצומי

גוברין, בן 45 מהרצליה, נכדו של עקיבא גוברין (לשעבר שר התיירות ויו"ר הקואליציה בממשלת בן גוריון), גילה מילדות נטיות ספורטיביות ולמד נינג'יצו, אמנות לחימה יפנית. לאורך דרכו הספורטיבית קטף פרסים ותארים: הוא היה אלוף ישראל בכושר אירובי ("אף על פי שהייתי חולה באסתמה קשה") חמש פעמים, קיבל את פרס מקדם הכושר האירובי בישראל ובגיל 25 קיבל חגורה שחורה "דן 5" בנינג'יצו. הוא הופיע בתחרויות ברחבי העולם ונחשב מוביל בתחומו.

בזכות משפחתו, שהייתה שוחרת תרבות ואמנות, נחשף גוברין לתרבות היפנית. לאמו, אוצרת אמנות שניהלה מוזיאונים בארץ ובחו"ל, יש גם תואר בשזירת פרחים יפנית, "איקבנה", והיא עצמה מכונה בשם ניקו (חיוך ביפנית). הוא מספר שהיה זה טבעי עבורו להתחיל ללמוד בגיל שש את תורתו של ד"ר מאסקי הצומי, ראש השיטה ה-34 של שושלת הנינג'יצו, תורת אמנות הלחימה היפנית.

ד"ר הצומי, המסטר שלו באמנות לחימה, לימד את גוברין תרגילי לחימה והגנה עצמית באופן אישי ובמקביל הקנה לו גם ערכים שערכם לא יסולא בפז. הוא לימד אותו איפוק, ריכוז ומיקוד, איך ליהנות מהדברים הקטנים וגם את סוד הנוירוקו (כוח המוח), ידע שחלחל לתוכו והפך במרוצת הזמן לדרך חיים ולבסיס לשיטת ההרזיה שפיתח.

שבעת המנגנונים האחראים על המשקל

חלק ממנגנון חילוף החומרים הבסיסי הוא ה-RMR (קצב חילוף החומרים במנוחה). מנגנון זה אחראי (בצורה המופשטת) על מספר הקלוריות שהגוף שורף בזמן מנוחה (כמות הקלוריות שהגוף שורף כששוכבים, יושבים או עומדים כדי לקיים את המערכות הבסיסיות בגוף, כגון מערכת הנשימה, העיכול וכדומה). כדי לרדת במשקל חשוב לעבוד על כל ששת המנגנונים, האחראים ישירות על וויסות המשקל:

1. מסת השריר: רקמת שריר שורפת פי 70 יותר קלוריות מרקמת שומן. כל קילוגרם שריר שורף כ-100 קלוריות ביום, ובשנה – 35,000 קלוריות. הן שוות ל-5 קילוגרם שומן נטו שהגוף ישרוף בשינה במשך שנה.

2. מיטוכונדריות: אברונים הקיימים בכל תא ותא בגופנו. תפקידם לקחת את מרכיבי המזון, לחמצן אותם וליצור אנרגיה (קצב חילוף החומרים הוא הקצב שבו המיטוכונדריות הופכות את מרכיבי המזון והחמצן לאנרגיה). כל תא מכיל 200-2,000 מיטוכונדריות. הלב והשרירים מכילים כמות מיטוכונדריות גבוהה במיוחד.

כאשר אנחנו מאבדים רקמת שריר (כתוצאה מדיאטה או מחוסר פעילות גופנית) אנחנו מאבדים מיטוכונדריות. כתוצאה מכך תחול ירידה בקצב חילוף החומרים. דבר נוסף הפוגע במיטוכונדריות הוא מזון מעובד ורדיקלים חופשיים.

3. מים: למוח קשה להבדיל בין תחושת צמא לרעב, והוא נוטה לפרש תחושת צמא כרעב. שתייה של 3-2 ליטר מים ביום מקנה תחושה של אנרגיה לגוף. הוא יהיה תזזיתי יותר וקצב חילוף החומרים יואץ.

4. ארוחת בוקר: בזמן השינה חילוף החומרים שלנו "ישן". על מנת להתניע את מנגנון חילוף החומרים מחדש, חשוב לאכול ארוחת בוקר כשקמים. ארוחת הבוקר ממריצה את פעילות חילוף חומרים וקובעת קצב מטבולי מאוזן להמשך היום.

5. סוג הקלוריות: גם הוא משפיע על מנגנון חילוף החומרים. הקלוריות הן מקור אנרגיה, מלבד היותן מקור מידע, האומר למנגנון חילוף החומרים מה לעשות (לייצר מולקולות שמגבירות את התיאבון או מפחיתות אותו). מזונות מלאים מאיצים את מנגנון חילוף החומרים, ואילו פחמימות ריקות ומזון מעובד מאטים אותו, בשל חוסר בוויטמינים ובמינרלים שהם בעלי השפעה מעוררת על מנגנון חילוף החומרים.

6. אינסולין מאוזן: לאינסולין תפקיד מרכזי במנגנון חילוף החומרים. תפקידו הוא לאפשר לסוכר להיכנס לתאי הגוף. לאחר שהסוכר נכנס לתאי הגוף, המיטוכונדריות יכולות להפוך אותו לאנרגיה (הסוכרים העודפים נאגרים בצורת שומן, מה שגורם להאטת חילוף החומרים).

7. אכילה אטית ונינוחה: אכילה נינוחה מאיצה את חילוף החומרים, ואילו אכילה לחוצה גורמת להפרשה של הורמוני לחץ, שמאטים את חילוף החומרים ותורמים לצבירת שומן בבטן.