מסג' עולמי

אתרי הספא מציעים טיפולים מסוגים שונים, מעיסוי שוודי, דרך עיסוי תאילנדי ועד לטווינה ולרפלקסולוגיה. לקחנו כמה מהטיפולים המוכרים ובדקנו מהו מקורם
מסורת העיסוי היא חלק מהתרבות האנושית: עוד מימי קדם השתמש האדם בלחיצות פשוטות על הגוף על מנת לשפר את מצבו הבריאותי, להירגע, להגיע לאיזון ולהחזיר את האנרגיה לגוף. כדי לעשות סדר בכל החבילות והטיפולים שמציעים לכם היום במתחמי הספא השונים, יצאנו לבדוק מהו המקור של כמה מהטיפולים המוכרים, ואיזו דרך עברו מימי קדם ועד לתרבות הספא של ימינו.
שוודיה
שוודיה האירופאית הביאה לעולם את העיסוי הקלאסי והפופולארי ביותר, הלא הוא "העיסוי השוודי". מפתח הטיפול היה ד"ר לינג, שביסס את התורה על המטרה להניע את הרקמות ברובד העמוק, ולאפשר ויסות של זרימת האנרגיה בגוף על פי הכוונתו של המטופל. העיסוי השוודי זכה להצלחה והוכח כמשפר את זרימת הדם ואת תפקוד המערכות בגוף. הטיפול מבוסס על הנעה פסיבית ואקטיבית של המפרקים, וכולל שימוש בשמן (לרוב שמן שקדים) בכל חלקי גופו של המטופל.
צפון אמריקה
כבר בשבטים האינדיאנים הקדומים נהגו להשתמש בעיסוי באמצעות אבני בזלת חמות על מנת להרגיע את הגוף. העיסוי מנצל את האפקט המקומי שיוצר חומן של אבני הבזלת וכך מרגיע את המטופל. עיסוי באבנים חמות מאפשר עבודה על שרירי הגוף, על הרצועות ועל המפרקים. העיסוי מאזן את האנרגיה הכללית של הגוף ומעניק תחושות נועם ורוגע.
המזרח הרחוק
תרבות העיסוי היא חלק אינטגראלי מהוויית החיים בתרבויות המזרח. בסין הרחוקה נהגו להשתמש בעיסויים אגרסיביים יותר, המכונים בשם "טווינא". עיסוי זה אינו כולל שימוש בשמנים, ונעשה באמצעות טכניקות ידניות, שמטרתן לשחרר אזורי שריר מכווצים ומפרקי גוף בעייתיים.
הטיבטים פיתחו עיסוי מיוחד ("עיסוי טיבטי), המבוסס על שימוש בשמן זית ודבש. פעולת הגומלין שבין הדבש והעור מאפשרת סילוק רעלים, ומוסיפה את האפקט האנטי-אוקסידנטי של שמן הזית, המסייע בהפחתת ההשפעה ההרסנית של הרדיקלים החופשיים על העור, ומעשיר אותו בויטמינים D, A ו-E.
.jpg)
עיסוי תוצרת טורקיה, המקרצף את הגוף ומזרים את הדם. צילום: מלון כנען ספא
הודו, מלזיה ותאילנד
בהודו הגדולה והאקזוטית מתמקד העיסוי במרגוע ובהנאה. העיסוי המקומי, הידוע בשם "אביהנגה", מחזיר את האיזון לגוף, תוך כדי שימוש בתנועות מעגליות ומשיחת הגוף בשמן סומסום חם. בסופו של העיסוי נהוג להרתיח שמן סומסום וליצוק אותו על מרכז מצחו של המטופל (בנקודת "העין השלישית"), תוך עיסוי עדין של הקרקפת המאפשר כניסה למצב מדיטטיבי.
בתאילנד לקחו את העיסוי ההודי המסורתי והוסיפו לו קצב ותסיסות. בתאילנד מבססים את תורת העיסוי על לחיצות קצביות ועל מתיחות בעוצמה משתנה – בהתאם לעקרונות היוגה. העיסוי התאילנדי מכוון לפתיחת חסימות אנרגטיות ומאפשר הרפיה של השרירים.
העיסוי שמגיע אלינו ממלזיה עושה שימוש במקלות במבוק, וממחיש היטב את העובדה כי מקורו של העיסוי עוד בימים עברו. העיסוי מתבצע תוך כדי החלקה, גלגול, לחיצה והקשה של המקלות על הגוף, ומאפשר הרפיה של שרירים מכווצים והאצת זרימת הדם והלימפה.
המזרח התיכון
בעוד שבארצות המזרח הרחוק התרכזו בשימוש בטכניקות זרימה ובעבודה על המערך האנרגטי בגוף, הרי שבאזורנו התמקדו בימי קדם בשילוב של שמנים אתרים ותמציות ריח, כדי להפוך את העיסוי לחוויה בריאות ומשחררת. במצרים הקדמונית נמצאות עדויות בציורי הפירמידה לשימוש בתמציות צמחים אתרים באמבטיות ריח ובעיסויי שמנים. מאוחר יותר התפתחה השיטה, ובמאה האחרונה התפתחה הרפלקסולוגיה, שמשלבת בין לחיצות בכף הרגל לבין שימוש בשמנים מרפאים ומשחררים.
הטיפול הרפלקסולוגי מטפל בכאבים, מרפה את השרירים ומפיג מתחים. על פי השיטה, כף הרגל משמשת כמפה אנטומית של נקודות ואזורים המייצגים את אברי הגוף השונים. לחץ ועיסוי של נקודות אלו גורם באמצעות רפלקס לתגובה של האיבר שאותו הן מייצגות.
עיסוי נוסף שמגיע מאזור הים התיכון מחזיר אותנו אל התרבות הטורקית העתיקה, שם נהגו לקרצף את הגוף באמצעות אגד רצועות (שוט), במטרה להמריץ את זרימת הדם בגוף. העיסוי המיוחד היה נפוץ במיוחד בחמאמים הטורקיים, וכיום קיבל שדרוג על ידי שילוב השיטה עם לחיצות עיסוי שוודיות ועם מתיחות בהשראת תורות העיסוי מהמזרח.
הכתבה באדיבות מלון כנען ספא – דברים טובים לגוף ולנפש. לאתר המלון