מנצחות את הדלקת

דלקת בדרכי השתן היא זיהום שכיח בקרב נשים. הדלקת מתפשטת מפתח הנרתיק, עולה דרך השלפוחית לצינורות השופכה ועלולה להגיע עד לכליות. לעתים חיידקי אי קולי, החיים במעי התחתון, הם המחוללים את הזיהום, בשל קרבתו של פי הטבעת אל פתח הנרתיק. קיימים גם זיהומים על רקע פטרייתי או טפילי. במצב דלקתי הפתוגנים נצמדים לדופנות תאי האפיתל הרירי ופוגעים בתאים שתפקידם לצפות את מערכת השתן ולהגן עליה. פגיעה זו מלווה בתחושת צריבה בעת מתן שתן, בכאב בבטן התחתונה, בעלייה בתכיפות במתן שתן ובתחושת חוסר התרוקנות. בשתי מילים – לא נעים.

ארבע דרכי ההתמודדות של הגוף עם המצב

* דרך מערכת החיסון וכדוריות הדם הלבנות.

* על ידי שטיפת החיידקים החוצה עם הנוזלים שעוברים במערכת השתן (לכן חשוב מאוד לשתות בזמן דלקת).

* על ידי הגנה של הריריות כחלק ממערכת החיסון.

* בעזרת תזונה נכונה שתשמור על רמת PH נמוכה, כדי למנוע התפתחות של מושבות דלקתיות.

לפני שבולעים תרופות מרשם, כדאי לדעת שאפשר לטפל ביעילות בדלקות בדרכי השתן בעזרת צמחי מרפא, וזאת באמצעות כמה אסטרטגיות:

<h2> חיטוי ישיר

צמחים המכילים חומרי חיטוי פוגעים ישירות במזהמים. עם הצמחים שניחנו בכושר חיטוי נמנים: בוכו, ענבי דוב, ערער וצמחים שפתניים מחטאים כמו צתרה ורודה, בת קורנית, אזוב, מרווה ורוזמרין. לכולם יכולת חיטוי חזקה שמקורה בשמנים האתריים הנמצאים בהם. ראוי לציון הוא הבוכו, אחד הצמחים החשובים ברפואה המשלימה ובטיפול בזיהומים של דרכי השתן בפרט. שותים אותו כחליטה (כפית מהצמח בכוס מים רותחים). מומלץ אף יותר להשתמש בטינקטורה, הממצה ביעילות את השמנים האתריים שבצמח. הבוכו יעיל גם לטיפול בחיידק הקלמידיה. הבעיה היחידה היא שהצמח (הגדל בדרום אפריקה) נדיר מאוד ונמצא בסכנת הכחדה, ולכן קשה להשיג אותו ומחירו גבוה מאוד.

• כך תגדלו תבלינים בבית, גם אם אין לכם גינה

צמח הסרפד. אילוסטרציה: ingimage

חיזוק המערכת החיסונית

הצמח הקלאסי לחיזוק מערכת החיסון הוא האכינצאה, ובעיקר שלושה זנים עיקריים שלה: אכינצאה ארגמנית, אכינצאה חיוורת ואכינצאה צרת עלים. משתמשים בשלושה גרם מהשורש ליום בהרתחה או בטינקטורה. פעולת הצמח מעלה את התנגדות התאים במערכת החיסון לפלישת מזהמים.

מנגנון הגברת שתן

כחלק מהצורך ב"שטיפה כללית" של מערכת השתן, מומלץ להשתמש בצמחים משתנים – רובם צמחים שהרכיבים הפעילים שלהם מסיסים במים ואפשר לצרוך אותם כחליטות. זרימה מוגברת של שתן בגוף מקשה על החיידקים להיצמד לדופנות התא ושוטפת אותם החוצה.

* סרפד – הסרפד צמח משתן ומחטא, המתאים לטיפול ברקמה רירית מודלקת ומגורה. לצמח סגולות ריפוי נוספות, והוא אף משמש לטיפול במגוון מצבים אצל נשים בהיריון.

* זקן תירס – לשערות המקיפות את קלח התירס יש תכונות משתנות ויכולת לשקם את תאי הרירית בדרכי השתן. מומלץ להשתמש בשערות טריות שמכילות סוכרים ואשלגן בכמות גבוהה, מגבירות את הלחץ האוסמוטי ומשפיעות על נפח הנוזלים בגוף.

שיקום הריריות

שוש קירח (ליקוריץ) – מסוגל לרפא כיבים ודלקות. הוא מכיל גם חומרים מוצילגיים מרככים, המרגיעים רקמות פגועות בדרכי השתן. הצמח מתאים למצבים אקוטיים וכרוניים, הודות ליכולתו להעלות את רמות הקורטיזונים בגוף ולשפר את התפקוד החיסוני שלו. בעת השימוש גורסים את השורש ושותים עד שני גרם ליום בחליטה.

צמח הרוזמרין בעל יכולת חיטוי חזקה. אילוסטרציה: ingimage

כיווץ פצעים

פירות צמח הסומק מכווצים את הרקמה שאתה הם באים במגע וכך מאיצים ריפוי. הצמח גם מחטא ומסוגל לעצור דימומים במקרים של זיהומים חריפים בדרכי השתן. משתמשים בכפית אחת מהפירות בתוך כוס מים רותחים, מסננים ושותים שלוש פעמים ביום.

בשורה התחתונה, אפשר לרפא זיהומים בדרכי השתן ללא שימוש באנטיביוטיקה. צמחים שונים עשויים להיות יעילים לטיפול ולמניעה של דלקות אקוטיות וכרוניות בדרכי השתן.

הכותב הוא תבלינאי ועשבונאי ובעליה של חוות דרך התבלינים שבבית לחם הגלילית, המציעה שדות חקלאות אורגניים ועשרות מינים של תבלינים וצמחי מרפא לצד מרכז מבקרים.
לאתר