מלונית בייבי ליס: בועה של קסם רגע לפני שהאופוריה מתפוצצת

אי שם בין מחלקת יולדות באיכילוב לעולם החיצוני שוכן המקום המופלא בתבל, שנקרא מלונית בייבי ליס. כבר שלושה חודשים שאני מתחננת לחזור לשם, שכה יהיה לי טוב. כבר פעמיים צלצלתי ושאלתי אם אפשר לבוא עם תינוקי בין כמה שבועות או חודשים, ומשום מה לא אפשרו לי. 

>> כל הדברים המביכים שלא סיפרו לכן על לידה

המלונית תמיד נראתה לי כמו טריט משובח, כמו יעד נכסף להגיע אליו, סמל סטטוס וקבלת פנים חגיגית, כי אם עברת במלונית – סימן שאת אימא. אלא שבלידה הראשונה הייתי כל כך פצוצה ורצוצה מהלידה, שהדמעות הסתירו לי את כל היופי שמחכה שם. יחד עם זאת רציתי להישאר שם, הרגשתי מוגנת ועטופה והעולם שמחכה לי בחוץ איים עלי. בלידה השנייה חשבתי לרגע אחד שהפעם לא צריך את הפינוק היוקרתי הזה, חבל על הכסף, ובמילא ארצה בוודאי לישון עם הילדה שלי, זו שכבר מחכה לי בבית. כמה טעיתי, ואיזה מזל שסידרו לי חדר במלונית ולא נתקעתי בלי. יאבלולו. 

הלידה השנייה הייתה מופלאה, ולא רק שזכיתי ללדת במרכז הטבעי, זכיתי בחדר במחלקה החדשה והמדוברת. נשים בכל הארץ מגיעות ללדת באיכילוב רק בגלל המחלקה הזאת, ובצדק. סופסוף פסיליטיז שנותן יחס ראוי לאישה אחרי לידה, ודואג לשם שינוי אפילו למיטה נוחה יחסית לבעל. אלא שלמרות התפאורה הנחמדה, בסופו של דבר עדיין מדובר במחלקה בבית חולים, מה שאומר נהלים קשוחים ואחות שבאה לבדוק שכולם חיים בחדר אחת לשעתיים, בשש בבוקר כבר מדליקים את האורות, לוקחים מדדים ומגישים לך אוכל שיגרום לך ליבב בצער. ובכן ביקשתי לעבור למלונית מיד ואיזה מזל שאיפשרו לי. 

מלונית בייבי ליס | צילום: יח"צ

שרשרת החיול במלונית כוללת בין היתר החלפת בגדים לרך הנולד, שפתאום נראה כמו מעסה צעיר בספא. זה מאוד חמודי. בחדר המרווח חיכתה לי לא רק המיטה הנוחה ובר מים קרים או חמים, אלא גם שלל מתנות ופינוקים שמתאימים ליולדת ולתינוקה. בעודי פורקת את תיק בית החולים שלי, כבר מצלצלים אלי מהקבלה לשאול האם אני מעוניינת בפוט מסאז' חינם, ומה אני מעדיפה, מניקור או פדיקור. נו באמת, מה חשבתי לעצמי כשלא הזמנתי כאן חדר. 

נהוג לומר שהמלונית היא גם מקום נהדר להיפטר בו מכל הדודים שמתעקשים לבקר אישה מעוכה שזה עתה ילדה תינוק. זה נכון ונהדר, כי יש גם שעות ביקור ובית קפה ונשנושים לאורך כל היום, שם האורחים יכולים לדאוג לעצמם ואין כל ציפייה ממך לארח או להכין משהו. אישית, טרחתי שאיש לא יתקרב אלי בימים שאחרי, רציתי את השקט הזה כל כולו לעצמי.

יתרה מכך, בגלל שמדובר בילד שני, אפילו את האבא שלחתי די מהר להיות עם הילדה הגדולה בבית, ורקדתי סלואו מתמשך עם האהבה החדשה שלי, ככה, רק אני ותינוקי במלונית. היינו רק אני והוא, הוא ואני, בלי עוד בכי, בלי אף אחד אחר שצריך להתחשב בו, בלי כלים לשטוף, בלי ילדה שגם רוצה את אימא או בכלל רצונות של מישהו אחר. היינו רק אנחנו שנינו כל העולם. בלי שום דבר שיפריע לנו. 

יחד הלכנו לאכול בוקר, צהריים וערב בבופה המותאם ליולדות, מה שאומר סושי, בליני עם ביצי סלמון, סלטים בריאים וטעימים (מישהי חייבת להגניב לי מנה של הסלט עם הקייל והגוג'י ברי, שהיה טעים להחריד), קפה! מלא קפה! ושתיה קלה חופשית. וכל השפע הזה שלכן, עד שיעברו הבצקות ברגליים. 

מלונית בייבי ליס | צילום: יח"צ

קל מאוד לשכוח שהמלונית היא למעשה גם מתחם רפואי, מעין המשך טבעי של מחלקת היולדות והילודים, מה שאומר שרופא ילדים מגיע פעמיים ביום לבדוק את הילודים, ורופא נשים מגיע לבדוק… נכון, את הנשים! ויש יועצת הנקה ואחיות תינוקייה שמחליפות חיתול, בגדים ורוחצות את התינוקות, ואתן יכולות גם להפקיד את הילדים בתינוקייה אם אתן זקוקות לקצת שעות שינה להשלים. יש סדנאות עם מידע שימושי, משיעור בשפת התינוקות, ועד איך לטפל בתינוק בימים הראשונים, ואפילו יועצת הנקה צמודה ומשאבות הכי טובות שיש לשוק להציע.

אבל יותר מהכל, כל הפינוקים האלו מחזקים ומוסיפים מעל לדבר החשוב באמת: המלונית של בייבי ליס היא תחנת עגינה אחרונה בעולם של קסם, בין החיים שהיו עד שבא התינוק, לעולם אחר, עולם חדש שבו יש תינוקי וגזים ומשבר ארבעת החודשים ולילות בלי שינה ושנה ראשונה שהיא כולה משברית. אז רגע לפני שהאופוריה מתפוצצת, אני ממש ממליצה לכם לעצור בבועה הכי מיוחדת בעולם, בזמן שלא יחזור וללא ספק יעבור מהר מדי, קחו לכן עוד לילה אחד או שניים או שלושה בבועת אימא ותינוקי ונצלו אותה היטב, כי משום מה לא מרשים לחזור לשם בהמשך הדרך. 

* הכותבת היתה אורחת מלון בייבי ליס.