"מאז שדיאנה נרצחה מחקתי את עצמי. ויתרתי על חיי"

"אני בת 30 אבל אישה זקנה, בשנים האחרונות מחקתי את עצמי. ויתרתי על זוגיות ועל חיי. אני חיה בהישרדות", את הדברים הקשים האלה מספרת לנו היום מריאנה דיין, אחותה של דיאנה דדייב בת ה-32, שנרצחה לפני כמעט שנתיים וחצי על ידי בן זוגה ואבי ילדיה השוטר אמיר רז, והותירה אחריה ארבעה ילדים שבורי לב. "ההורים ואני מנהלים הורות משותפת על הילדים", היא מספרת, "מחצית מהשבוע הם עם ההורים שלי וחצי שבוע אצלי".

>> הריאיון שערכנו עם דיאנה דדבייב (רז) ז"ל לפני שנרצחה

מה שלומם?
"הם משתפרים, למרות שנכפה עליהם לראות את רצח אמם, הם זוכים למעטפת מחבקת ואוהבת, קמים עם חיוך והולכים לבית הספר – אבל אין ספק שהצלקת היא לכל החיים. אביהם הפסיד את הזכויות עליהם, אבל את החובות הוא ישלם בבוא היום".

"הוא יענש לא רק על הרצח, אלא גם על הנזקים שגרם לכל המשפחה – כולל הילדים – ורק אז יינתן גזר הדין. אני מאמינה שהוא יקבל מאסר עולם ועוד כמה שנים על הפגיעה בילדים והנזק למשפחה"

איפה הדברים עומדים כיום מבחינת המשפט?
"התהליך המשפטי הוא לקראת סופו. הוא יענש לא רק על הרצח, אלא גם על הנזקים שגרם לכל המשפחה – כולל הילדים – ורק אז יינתן גזר הדין. אני מאמינה שהוא יקבל מאסר עולם ועוד כמה שנים על הפגיעה בילדים והנזק למשפחה".

ארבעת הילדים של דדבייב ז"ל, שהייתה יועצת זוגית במקצועה, היו נוכחים בביתם ביישוב נעלה שבשומרון בעת מעשה הרצח. את שלושת הילדים הגדולים, היום בני 5, 7 ו-10, כפת אביהם, ואילו הילד הצעיר, שהיה אז בן שנה וכיום הוא בן 3, נותר על כיסא האוכל שלו. וכך, מול עיניהם, רצח אביהם את אימם האהובה בדם קר, ולמרות תחנוניה לא הותיר לה שום סיכוי.

משפטו של הרוצח עדיין נמשך. רק שנתיים אחרי הרצח הוא הודה במעשה הנתעב, ובשלב מסוים אף הודה שהייתה אפשרות שהיה רוצח גם את ילדיו. משפטו עדיין לא הסתיים. מלבד האישום ברצח הוא מואשם גם בתקיפה והתעללות בקטין. "למרות שהילדים עדיין קטנים, הם בוגרים כמו טינאייג'רים", אומרת היום דיין, "הלכתי איתם לטיפולים, והם סיפרו לפרטי פרטים איך אביהם לא נענה לתחנוני אימם ורצח אותה. הרופאים אבחנו גם אצלי פוסט טראומה. רק עכשיו אני מתחילה את השיקום שלי".

מריאנה דיין, אחותה של דיאנה דדבייב ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

את העמותה "בדרכה – לזכרה של דיאנה דבייב", הקימה דיין לראשונה מתוך החוויה האישית שלה כדי לשקם את חייהם של ילדי אחותה. כיום ישנן 15 משפחות של יתומים שחוו רצח על רקע מגדרי, שהם חלק בלתי נפרד מהעמותה. מאז הרצח הנתעב של אחותה, עזבה דיין את מקום עבודתה כמדריכה במרכזי נוער בחינוך הבלתי פורמלי בעיריית תל אביב, והקדישה את חייה, יחד עם הוריה, אבנר ונלי, לארבעת הילדים.

>> הדוכסית פרגי אובחנה עם סרטן השד

"אנחנו בעמותה נותנים כל מה שהארגונים שקיימים לאותם משפחות של נרצחות, לא מצליחים לתת", אומרת דיין, ומפרטת: "טיפולים במגוון תחומים – מטיפול פסיכולוגי עד טיפול באמנות ובעזרת בעלי חיים, הדרכת הורים, סיוע משפטי. יש לנו מחלקה של מורים מתנדבים שמעניקים לילדים שיעורים פרטיים אחרי שחלקם נתלשו ממקומם ונאלצו לעבור בית ספר, ויש מיזם של מטפלים שעושים תואר שני בפסיכולוגיה ונותנים טיפולים מסובסדים. המשפחות גם מקבלות סלי מזון קבועים ואנחנו גם מזמינים אותם לאירועי תרבות וטיולים. עכשיו אני רוצה להוציא אותם לטיול בארץ, ובהמשך לריטריט למשפחות שנשארו לטפל בילדים – לתת להם אתנחתא מהיומיום".

"הדבר שהכי היה חשוב לדיאנה זה ילדיה. כשחשבתי מה תהיה הדרך הנכונה להנציח אותה, הקמתי את 'בדרכה', ואני בטוחה שהיא גאה בעשייה הזאת"

בשבוע הבא (30.7 בין השעות 16:00-20:30) תקיים העמותה לראשונה את "ירידיאנה", יריד שכל הכנסותיו יוקדשו לפעילות העמותה. "מדובר ביריד מושקע של מגוון פריטים יד שניה ופריטים חדשים: בגדים, פריטי עיצוב לבית, תכשיטים, נעליים, משחקים, צעצועים ועוד במחירים שבין 30 ל-300 ש"ח. קיבלנו תרומה ענקית מעמותת 'סקנד' עם פריטים חדשים לגמרי", מספרת דיין. "היריד יתקיים בבית ראשונים בפרדס חנה, בשיתוף פעולה עם מועצת פרדס חנה שחיבקה את הפרויקט ועזרה להרים אותו".

דיין מספרת כי בנוסף לכל אלה, יהיה דוכן סליים ייחודי פרי יצירתה של בתה בת ה-10 של דדבייב ז"ל. "מבחינתי זה גם אירוע קהילתי וחברתי שתומך בהמשך עשיית הטוב. אני מקווה שהוא ירוץ בהמשך גם בעוד יישובים ובערים נוספות בארץ, כדי שנוכל להמשיך לסייע לילדי הנרצחות ולמשפחותיהם", היא אומרת.

מריאנה דיין וילדיה של אחותה, דיאנה דדבייב ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

כמה כסף את מקווה לגייס ביריד?
"בחזון שלי אני רוצה להגיע לעשרת אלפים שקל, ואני מקווה שאני לא עפה על עצמי".

חברי העמותה פועלים בהתנדבות?
"כן, כולנו פועלים בהתנדבות מלאה, ואנחנו עושים את זה אחרי שעות העבודה כי כולנו צריכים להתפרנס. אני עבדתי שנים בעיריית תל אביב עם נוער בחינוך לא פורמלי, והיום יש לי עסק לסדנאות והרצאות בנושאים שונים – מאקולוגיה ועד מנהיגות – וזה כולל גם הרצאה על רצח אחותי וסימני אזהרה במערכות יחסים אלימות. בנוסף התחלתי ללמוד כתיבה טיפולית אינטואיטיבית, וככה גם הגעתי לפרדס חנה, שם אני לומדת' ומצאתי עשייה קהילתית מדהימה".

את תוהה לפעמים מה דיאנה הייתה אומרת על העמותה שהקמת לזכרה?
"אני מדברת אליה הרבה. הקמתי את העמותה כשחשבתי עליה. הדבר שהכי היה חשוב לדיאנה זה ילדיה. כשחשבתי מה תהיה הדרך הנכונה להנציח אותה, הקמתי את 'בדרכה', ואני בטוחה שהיא גאה בעשייה הזאת".