כללי עשו ואל תעשו בשירותים המשרדיים

נופית, תצילי אותי! נכנסתי לשירותים המשרדיים ומצאתי את מכסה האסלה סגור ואני ממש מפחדת להרים אותו. מה עושים?

אל. תרימי. את. המכסה. אני חוזרת: מה שלא תעשי, בשום פנים אל תרימי את המכסה. לכי לאחור בזהירות ומבלי לנתק קשר עין עם האסלה המכוסה, עד שתגיעי חזרה לאזור בטוח. מה שכן תעשי: תיכנסי לשירותים אחרים. ותמצאי עבודה חדשה. רצוי כזו שאפשר לעשות מהבית, איפה שהשירותים נקיים ומכסה האסלה לעולם לא סגור. ועכשיו, כשצחקנו מספיק (זה שקר. אין שום דבר מצחיק במכסה אסלה סגור), בואי נדבר על זה קצת יותר ברצינות.

>> מוסר עבודה: כל מה שרצית לשאול בענייני עבודה ולא היה לך את מי
>> מוסר עבודה: מה אומרים לקולגה שמסריחה את המשרד עם סנדוויץ' טונה?
>> מה לעשות אם לכלכת במייל על מישהו ובטעות המייל הגיע אליו?

עם כל הכבוד לכל הסוגיות המשרדיות האחרות, כשמדובר בענייני שירותים אנחנו עוסקים בדיני נפשות. למה? כי אולי יש אנשים שלא מוכרחים לעבוד, אבל אין אנשים שלא מוכרחים ללכת לשירותים. ולחלוק שירותים עם אנשים אחרים זה הרבה יותר מלחיץ מלחלוק איתם משרד או אופן ספייס, בעיקר כשהם לא מודעים לגודל האחריות או לצורך להחליף גליל נייר טואלט כשהקודם נגמר.

אז מה כוללת האחריות הזו בנושא שירותים משרדיים? ובכן, כל מה שצריך לעשות כדי להשיג את מטרת-העל בתחום השירותים המשרדיים, אליה שואפים כל העובדים כולם: להיות מסוגלים להעמיד פנים שאיש לא היה פה קודם. זה רק נשמע בלתי אפשרי, אבל האמת שזה לא רק אפשרי, אלא גם הכרחי לטובת הדו-קיום המשרדי והקיום האנושי בכללו.

לשם כך נצטרך שני דברים: הראשון, לזכור שיש עוד אנשים בעולם ובמשרד חוץ מאיתנו, והשני, ובכן, להחזיר את המצב בשירותים לקדמותו. בבית את אולי לא נוגעת במברשת השירותים בלי שתי שכבות של כפפות חד-פעמיות ואולי גם אז לא, אבל במשרד אין לך ברירה. כנ"ל לגבי השימוש במטהר האוויר והחלפת גליל נייר טואלט שנגמר, ובכלל לגבי כל מה שקשור להעלמת ראיות מתא השירותים או אפילו מאזורי הכיור ושטיפת הידיים. הכלל בענייני שירותים לא בלתי דומה לזה שחל על הורים לילדים שמטנטרמים במרחב הציבורי: אתה עשית את זה? אתה אחראי על זה. 

האחריות הזו, חשוב לציין, לא מוטלת על העובדים בלבד, אלא גם על המעסיקים: כדי שעובדים יוכלו להשתמש במברשת שירותים או במטהר אוויר או סבון ידיים, להחליף גלילי נייר טואלט בחדשים, המעסיק חייב לדאוג לאספקה שוטפת של כל אלו. יותר מזה: המעסיק אחראי גם להבהיר לכל העובדים את כללי השימוש בשירותים המשרדיים ובעת הצורך גם לאכוף אותם.

רוצה פירוט? בבקשה: קודם כול, תנעלו את הדלת. לא אכפת לנו אם אתם מהממהרים או מהממהרות, תנעלו את הדלת. לא בטוחים אם יש מישהו בתא השירותים אליו אתם רוצים להיכנס? אל תציצו מתחת, ובשם כל מה שיקר לכם, אל תנסו את הידית. אתם יכולים להקיש, או פשוט, וגם עדיף, לנסות את התא הפתוח הקרוב. שנית, נקו אחריכם. תורידו מים, נגבו את מושב האסלה, כל מה שצריך. ואת הניירות, בבקשה, אל תשכחו להשליך לפח (כמו כן, רצפה איננה פח). אם יש חלון, תפתחו. אם יש מטהר אוויר, תטהרו. שלישית, סיימתם ושטפתם ידיים? כל הכבוד. קבלו מדבקה ותזכורת לא להשאיר שלוליות מסביב לכיור, גם אם הברז תקף אתכם כאילו ניסיתם לשטוף כפית במקום ידיים. אם צריך, נגבו את האזור. ואם נגמרו מגבות הנייר/ סבון הידיים/ נייר הטואלט/ מטהר האוויר/ הנושאים לדבר עליהם בארוחת צוהריים, עדכנו את האחראי על הנושא במשרד. אה, ותתלו את הטור הזה בשירותים המשרדיים. גם זה יעזור.

עצת בונוס חשובה לאנשים שמשום מה מעולם לא ראו "אלי מקביל": אל תרכלו בזמן שאתם נמצאים בשירותים וגם אל תעשו שיחות טלפון רגישות. אנשים אחרים שומעים הכול וזה עלול להיות רגיש.

ואם אתן כבר קוראות את הטור הזה בשירותים, אז הינה משהו שאולי לא הייתן רוצות לקרוא ליד הקולגות במשרד:
>> כל מה שלא רציתן לדעת על טחורים אבל לא היתה לכן ברירה

*    *    *    *    *

מתלבטת איך לבקש העלאה? לא יודעת איך להעיר לקולגה המרעישה באופן ספייס? לא מצליחה לדבר בישיבות? טינפת על קולג והוא שמע? מתלבטת מה ללבוש לפגישה חשובה או להזמין לצוהריים? אתר "את" בטור עצות עם תשובות לכל השאלות שלך בענייני עבודה, מהדברים הקטנים שעלולים להרוס לך את היום ועד לדברים הגדולים שיכולים לעשות לך את הקריירה: את שואלת, נופית לוי-איתן עונה

* השאלות המופנות למדור מפורסמות ללא שמות או פרטים מזהים, ולעיתים עוברות עריכה מטעמי אורך או בהירות *