מה שלא עושה הטבע

אומרים שהחיים הם לא רק שחור או לבן, וזה נכון! אמנם בין השחור ללבן יש הרבה אפור, אך גם יש הרבה מאוד צבע. הטבע נתן לנו את שלל צבעי הקשת, ומה שהטבע לא נתן התעשייה משלימה. בתחום המזון אנחנו מתייחסים לצבעי מאכל, הצבעים שמוסיפים למזון. למה קוראים להם צבעי מאכל? האם זה בהכרח אומר שהם ראויים ובטוחים למאכל? ולמה בכלל מוסיפים אותם למזון?

צבעי המאכל מתווספים למזון כדי שייראה יפה יותר ואטרקטיבי יותר, וכך הוא יוכל לקרוץ לנו מן המדפים. בסופו של דבר זה עובד, כי הילד רוצה את הג'לי אדום, את הקרטיב כחול ואת הבננה (מגומי) בצבע צהוב. סיבה נוספת להוספה של צבעי מאכל היא שמוצרים העומדים הרבה זמן על המדף לא תמיד נראים צבעוניים כמו שהם היו בטריותם, וצבעי המאכל שומרים על מראה טרי של המוצר לאורך זמן.

מלאכותי או טבעי

צבעי המאכל נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות – צבעי מאכל טבעיים וצבעי מאכל מלאכותיים. הצבעים הטבעיים מופקים על פי רוב מן הטבע – מסלק, מפירות יער, מכורכום ועוד חומרי גלם עתירי צבע – ומכיוון שהם טבעיים אין כל בעיה בריאותית לצרוך מהם. לעומת זאת, הצבעים המלאכותיים הם תוצר מעבדתי, וחשוב לבדוק מה הם מכילים כדי לדעת מה נכנס אלינו לגוף.

צבעי המאכל המלאכותיים נחלקים לשני סוגים – צבעי זפת הפחם וצבעי AZO. צבעי זפת הפחם הם מנפט (כן, כמו שדלק עשוי מנפט) ואחראים לצבעים הצהובים, הכתומים והאדומים מצד אחד, ולסגולים, כחולים ושחורים מצד שני. אחד המרכיבים בצבעים האלה הוא בנזן – חומר כימי המוגדר על ידי משרד הבריאות כ"מסרטן ודאי".

אחד הצבעים הידועים בקטגוריה זו הוא הטרטרזין, צבע מאכל כתום בהיר הנמצא בשימוש רחב במזון. מספרו E-102והוא נמצא בין השאר בדגני בוקר, בסוכריות ובממתקים. צבע זה נחשב לרעיל ואף נאסר לשימוש במדינות מסוימות באירופה. הוא עלול לפגוע במערכת העצבים ולגרום או להחמיר מצבים של היפראקטיביות ובעיות קשב וריכוז, ואף עלול לגרום לאלרגיות, למיגרנות ולמחלות שונות.

צבעי AZO הם צבעי מאכל מסיסים במים על בסיס חנקן או חומצות חנקן. חומרים אלה זולים להפקה, ולכן מחצית מצבעי המאכל המלאכותיים שייכים לקבוצה זו. משרד הבריאות מחייב את היצרנים לציין את סוג הצבעים שהוספו ואת סימנם הכימי על אריזת המוצרים.

מה עושים

בשנים האחרונות, עם עליית המודעות בקרב הצרכנים, חל שינוי ובהרבה מהמוצרים שבעבר היו בהם צבעי מאכל מלאכותיים יש כיום צבעים טבעיים. אולם, מכיוון שאין שום חוק נגד השימוש בחומרים המלאכותיים, יש עדיין יצרנים שמשתמשים בהם. הנה כמה הנחיות לצריכה זהירה ומודעת:

• חשוב לקרוא מה כתוב על האריזה ולהימנע מרכישה של מוצרים "צבעוניים" בתפזורת כמו סוכריות גומי, למשל.
• המוצרים ה"מועדים יותר לפורענות" הם מוצרי חלב בטעמים, דגני בוקר, מאפים, גלידות, סוכריות, ממתקים, חטיפים ועוד.
• כדאי להקפיד לקנות מוצרים ארוזים, לחפש את רשימת הרכיבים שעל האריזה ולוודא אם יש במוצר צבעי מאכל. אם כן, יש לבדוק באילו צבעים מדובר. הסימון של צבעי המאכל הטבעיים והמלאכותיים הוא בין E-100עד E-199.
• אם אתם לא בטוחים בסימון הרכיבים שעל האריזה, חפשו באינטרנט את שם הצבע או את מספרו ותוכלו לראות ממה הוא מורכב.
• עוד משהו: כולנו חשופים לסכנות של צבעי המאכל, אולם ילדים חשופים יותר – הן כי הם הצרכנים העיקריים של מזון צבוע (כמו ארטיקים, גלידות וממתקים) והן כי גופם רגיש יותר לחומרים כימיים.