מה קשור? הכל!

התשובה לאסונות הטבע ולעליית מחירי המזון - מודעוּת ושינוי
העולם והתרבות המודרנית מתייחסים בעיקר לפרטים, לעתים קרובות ללא היכולת להסתכל על "התמונה הגדולה". קיימת הפרדה בין תחומי התמחות וידע: הכלכלן איננו מבין בחברה, הפסיכולוג בור בפיננסים, הגנרל הוא אפס ביחסי אנוש ולרופא, המומחה באגודל ימין, אין מושג באצבע הסמוכה.
בעוד שבעולם הרוח נפוץ המושג הוליסטי (כוללני, שלם), הרי עולם החומר מופרד לפרטים העומדים בפני עצמם. מצב חשיבתי-קיומי זה הוא תוצאה של השתלטות התרבות המערבית, ההישגית והחומרית על רוב מקורות הכוח וההשפעה בעולם.
גם הגידול העצום בידע מחייב את בעלי העניין והמקצועות השונים להיכנס כל פעם לנישות צרות וממוקדות יותר ויותר. צורת המחשבה המערבית (האופיינית לאונת המוח השמאלית) היא לרוב מהירה, יעילה, חד משמעית ומדויקת. אולם יש בה פספוס מצד הבנת התמונה הכללית, העומק, תפישת התהליך וההבנה כי העולם אמנם בנוי מ"פרטים", אבל הם חסרי משמעות או תכלית ללא השלם, או אפילו האלוהי, אם תרצו להרחיק לכת.
בשבועות האחרונים (נכון לזמן כתיבת שורות אלו במחצית חודש מאי) התבשרנו על עלייה דרמטית במחיריהם של מוצרי היסוד (אורז, חיטה, תירס וכו'). רוב הדיווחים הסתפקו בציון התוצאה, אולם התקשו לנתח באופן מעמיק את התהליך בו אנו נמצאים ולהקיש שעליית מחירי המזון הינה רק קצה קצהו של הקרחון שלו.
הון, שלטון ומזון
באופן כללי ניתן לומר כי העלייה במחירי המזון נובעת מכמה תהליכים:
1. התחממות כדור הארץ, כתוצאה מ"אפקט החממה", גורמת לשינויי אקלים: הבצורת בארץ היא אחד הביטויים לכך. בצורת, כמו גם שיטפונות וסופות, פוגעת ומשמידה גידולים חקלאיים. בזמן כתיבת שורות אלו התבשרנו גם על עשרות אלפי הנספים (לפחות) בסופות הציקלון במינאמר ועל השלכות הסערה על מחירי האורז.
2. הסבת שטחי גידול של "אוכל" (בעיקר תירס) לגידולי "אנרגיה": לנוכח מחירי הנפט המאמירים, החל בעולם גידול אינטנסיבי של צמחים (בעיקר תירס וקני סוכר) לייצור אתנול וביו-דיזל להנעת טורבינות ומכוניות, דבר היוצר מחסור בשטחים לגידולי מזון.
המחסור בקרקעות חקלאיות לייצור למזון ולאנרגיה מביא להכשרת שטחים חדשים באמצעות בירוא יערות. פגיעה ביערות הגשם משפיעה על האקלים, על יכולת של הפלנטה להתנקות מגזי החממה, ומאיימת על המשך קיומם של מיני בעלי חיים החיים ביערות. בירוא יערות מביא גם להגדלת הסחף (שורשי העצים הם המחזיקים את האדמה), למפולות בוץ, להתדלדלות הקרקע ולזיהום הים.
3. התפוצצות האוכלוסין העולמית, לצד העלייה ברמת החיים במדינות המתפתחות, גורמת לשני תהליכים: הגדלת הצריכה (עוד ועוד אורז ולחם) והגדלת הזיהום (עוד מכוניות, תעשייה וכו'). הגדלת הזיהום מחזירה אותנו שוב להתחממות כדור הארץ.
4. הגלובליזציה והשתלטות ההון על המצב הקיומי: אם בעבר משבר מזון היה מקומי והמוקד שלו היה באפריקה או בדרום הודו, הרי שבשל הגלובליזציה כולנו מושפעים ומהר. הגלובליזציה חידדה והאיצה תהליכי כאוס (אפקט הפרפר: משק כנפי פרפר באמזונס, מחולל סופת טורנדו בטקסס), כך שחוסר יציבות מקומי הופך במהרה לעולמי. הגלובליזציה יכולה גם לאזן (מחסור ועודף במקומות שונים), אולם בשעת משבר עולמי, היא עלולה דווקא להעצים מחסורים, לגרום להיסטריה ול"מפולת" עולמית.
בנוסף, השתלטות ההון (ו/או השלטון) על החקלאות (כמו על הפוליטיקה, הכלכלה, התקשורת וכו'), הפכה את האורז, החיטה והתירס ממזון לסחורות (commodities), דבר הגורם לספקולציות ולעליות מחירים. אם בעבר היה החקלאי מגדל תוצרת לבני ביתו ולסביבתו הקרובה, היום הוא איבד את נכסיו (אדמותיו), וברוב המקרים הוא עובד עבור תאגידי ענק. לעתים אין שום קשר בין המזון, אותו הוא מסייע לגדל, לבין זה המונח על שולחנו.
גם הפערים הבלתי נתפשים בין עושר לעוני, ללא מדיניות רווחה הולמת, תורמים למשבר המזון: העשירים מתעשרים, זוללים ושבעים, בעוד העניים רעבים.
5. הזינוק במחירי האנרגיה (נפט ומוצריו) הביא לעלייה חדה במחירי תשומות ייצור המזון: דלק לטרקטורים, לקומביינים, להובלת התוצרת, לאחסונה ולעיבודה. עליית מחירים זו גורמת לעליית מחירי המזון.
לחם ושעשועים
במילים אחרות, ניתן לומר כי משבר המזון הנוכחי הוא רק סימפטום למחלה הכרונית של המין האנושי: גזל בלתי מבוקר של משאבים, היות אדם לאדם חזיר, ראיית החומר כחזות הכל והתרחקות מתמדת מכל מה שנכון, ראוי ואמיתי.
אינני רוצה להישמע כמו המטיפים הדתיים (בכל דת יש כמה כאלו. גם ב"דת" הירוקה), אך זהו משבר שהבאנו על עצמנו בבורותינו ויהירותנו. מכיוון שמשבר המזון כרוך גם במשבר האנרגיה, במחסור במחצבים ובבעיית המים – אם לא נשכיל לכלכל את צעדנו בזהירות ובחוכמה, נעמוד בפני מלחמה גדולה (או הרבה מלחמות "קטנות") על משאביו המתדלדלים של כדור הארץ. מהומות לחם ואורז כבר פרצו בכמה מדינות, וצריך לזכור כי לאלו הרעבים אין לעתים שיקול דעת, אלא צורך קיומי למלא את הבטן.
בתנאים אלו לא יוכל להמשיך להתקיים "הסדר העולמי", שבו השבעים שבעים והרעבים מתקיימים בקושי. אם לאנשים לא יהיה לחם, אנו עלולים לקבל עולם עוד פחות מוסרי והרבה יותר מסוכן.
השאננים, הסבורים כי מלחמות המזון מתרחשות במקומות אחרים, עלולים להתבדות מהר יותר מהזמן הנדרש לבישול סיר אורז, משום שסכסוכים אלו כבר כאן: הרי אחד הגורמים למלחמות ישראל (נכון, לא רק) הוא המאבק על מקורות המים. הוויכוח האם אסד האב טבל את רגליו בכנרת לפני מלחמת ששת הימים איננו פולקלוריסטי ואפילו אינו קשור בכבוד הערבי. זה מאבק על המים!
נקודת התפנית
מלבד האפשרות לשקוע בדכדוך ולאגור מזון, זו יכולה להיות גם שעת רצון להבנת תהליכים, לחשבון נפש, לשינוי התנהגותי ולמודעות. נכון שכל התהליכים שפורטו לעיל הינם גלובליים, וקשורים בכוחות פוליטיים וכלכליים אדירים, אך כפי שכתבתי כבר פעמים רבות: תמיד ניתן לעשות שינוי פנימי. קודם בתודעה ואחר כך בהתנהגות: התודעה, התחושה והידיעה העמוקה שאנחנו חלק משלם וממשהו הגדול מאיתנו עשרת מונים.
מכיוון שמשבר זה הינו תוצאה ישירה של מעשינו, כל חיסכון באנרגיה, במים, במזון, במוצרי צריכה – הינו חשוב ויכול להועיל. כל נקיטת עמדה, אמירה ומעשה – יכולים להוות את נקודת התפנית מפני האסון (או ההזדמנות) העומד לפתחנו.
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה