מה מצב כוח החיים שלכם?

ד"ר מהש גנדי נטש את הגישה המסורתית לטיפול במחלות נפש ומתמקד בטיפול הומיאופתי. כשחודרים לנבכי נשמתו של האדם יש סיכוי להצליח במקום שהפסיכיאטריה הקונבנציונאלית נחסמת

88 שיתופים | 132 צפיות

הפסיכיאטר ההודי ד"ר מהש (Mahesh) גנדי, בן 55, חי במומבאי ומגיח משם לרחבי העולם כדי להעביר הרצאות, קורסים וטיפולים להקלה על מצוקתם של בני אנוש בכל מקום על פני הגלובוס. הוא מטפל באמצעות ההומיאופתיה במצוקות הנפש שתוקפות במרוצת החיים, לעתים לפתע וללא הודעה מוקדמת: התקפי פאניקה, פוביות, דיכאונות, מניה דפרסיה, הפרעות נפשיות ומחלות נפש.

מאז שאימץ את ההומיאופתיה לחיקו, נטש את כל שיטות הטיפול שעסק בהן בעבר. לאחר ניסיון טיפולי רב שנים בהומיאופתיה הוא קובע, "ההומיאופתיה היא הדרך לאושר. אני עצמי נוטל טיפול הומיאופתי ולכן אני מאושר כל כך".

ד"ר גנדי, פסיכיאטר בעל שם עולמי בתחום הטיפול בחרדות ובמגוון הפרעות נפשיות באמצעות ההומיאופתיה, מאמין שרוב הבעיות הנפשיות והפיזיות של האדם נעוצות בתודעתו, בהלך מחשבותיו ובתפיסת עולמו, ורואה במרכיבים האלו את המקור העיקרי לסבלו של האדם.

די במחולל קטן

"יש גורמים חיצוניים המעורבים במחלות ובהפרעות נפשיות הפוקדות את האדם. הדרך שבה גידלו אותו הוריו, ערכי התרבות שעליהם התחנך, החברה ודמויות המפתח שסבבו אותו, המתחים והמלחמות שאליהם נחשף, אובדן עבודה וכו' אכן יכולים ליצור בעיות, אך הם רק טריגר להפרעות נפשיות רדומות. עובדה שאנשים הנחשפים לסיטואציות דומות אינם מגיבים באותה צורה ולא הופכים חולים", מציין ד"ר גנדי.

לדבריו, אם הבעיה הנפשית המקננת באדם היא חריפה, די במחולל חיצוני קטן כדי לעוררה. אם הבעיה הנפשית היא קלה, רק מחולל חיצוני חזק עלול להציפה על פני השטח.

ד"ר גנדי, שהוא יועץ אקדמי בקרן להומיאופתיה קלאסית מאז היווסדה ב-2002, הוא גם חלק מצוות ההוראה של בית הספר להומיאופתיה קלאסית של מכללת רידמן לרפואה משלימה ומשמש בתפקיד של מרצה אורח.

פגשתי בד"ר גנדי לאחרונה בכנס בנושא הפרעות חרדה בראי ההומיאופתיה הקלאסית, שקיים המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בשיתוף מכללת רידמן. הוא דן בגישה ההומיאופתית לטיפול בחרדה, בהפרעות ובמחלות נפשיות, ובייחודה ויתרונותיה לעומת גישות טיפוליות הרווחות בקרב רופאים ופסיכיאטרים קונבנציונלים, תוך שילוב קטעי וידיאו של מקרים של חולים שנרפאו.

המקור, הסבל והשמחה שבתוכנו

ד"ר גנדי, הפועל במקומות שונים בעולם, סבור שמספר הסובלים מבעיות נפשיות זהה בכל מקום בעולם. "בישראל, אמנם, חשופים לרמת מתח גבוהה יותר מאשר בארצות אחרות – ואפשר לראות בכך גם גורם מחשל – אבל הבעיות הנפשיות והמחלות, כמו סכיזופרניה למשל, רווחות בכל מקום", הוא קובע.

הוא מודע לכך שרמת החרדה והמתח בעולם נמצאת בעלייה מתמדת. לתפיסתו, שורש הבעיה נעוץ בכך שהפרט והחברה תרים אחר פתרונות חיצוניים ואינם נותנים את הדעת למציאת פתרונות עצמיים.

"האדם סבור שאם יהיה לו יותר כסף, לדוגמה, הוא יהיה מאושר יותר. הוא מחפש פתרונות חיצוניים לבעייתו במקום לחפש פתרונות פנימיים. אם האדם ישנה את גישתו ואת תפיסת עולמו, הוא יחווה יותר אושר פנימי", פוסק ד"ר גנדי וממחיש את דבריו. "המקור לשמחה ולסבל מצוי בתוכנו, בפנימיותנו".

הגישה ההומיאופתית גורסת שיש להתייחס לאדם כמכלול של גוף, נפש ורוח. ד"ר גנדי מאמין שכשתוקף את האדם חולי באיבר מסוים, אין האיבר חולה, אלא האדם עצמו חולה. "האיברים של האדם החולה הם רק ביטוי של הבעיה האמיתית שלו. זה לא הכבד של האדם שאינו מתפקד כשורה, אלא הפנימיות שלו לא בסדר", הוא מדגיש.

מה ההבדל בין הגישה שלך להפרעות נפשיות ולמחלות לבין גישתם של פסיכיאטרים קונבנציונלים?

"הגישה ההומיאופתית מאמינה שגם בעיות פסיכיאטריות אינן נעוצות במיינד או בגוף, אלא במרכיב המכונה 'Vital Force', שמשמעותו כוח החיים. גישה זו אינה נחלתם של רופאים ופסיכיאטרים קונבנציונלים, אבל היא מעוגנת ברפואות הסינית וההודית העתיקות.

אני מאמין שכוח זה משפיע בה בעת על הגוף ועל הנפש כאחד. התפקיד שלי הוא לזהות מהי ההפרעה העמוקה המקננת בנבכי נשמתו של החולה, המשליכה אנרגטית על כל ישותו. אני מנסה לעמוד על אישיותו האינדיווידואלית של האדם ולזהות מהי הבעיה שבגינה הוא פיתח את ההפרעה הנפשית. אפשר לדמות את הגישה ההומיאופתית לפסיכותרפיה ולאנליזה עמוקות, החודרות למעמקי תת המודע כדי לזהות את גורם ההפרעה.


"התפקיד שלי הוא לזהות מהי ההפרעה העמוקה המקננת בנבכי נשמתו של החולה". אפשר לדמות את הגישה ההומיאופתית לפסיכותרפיה עמוקה

"אחרי שמבינים מהו הגורם להפרעה, משתמשים בתרופות הומיאופתיות שעשויות לפתור את הבעיה ללא מאמץ יתר מצד המטופל. ברגע שהבעיה נפתרת, המטופל מתחיל להרגיש בריאות פיזית ומנטלית. טיפול בדרך הומיאופתית נועד לרפא ולא רק לספק פתרון סימפטומטי".

תרופה שונה לכל מטופל

"פסיכיאטרים קונבנציונלים מתמקדים למעשה באבחון בלבד – בין אם זה חרדה, דיכאון, פוביה או אובססיות – ומטפלים רק בסימפטום. פעמים רבות החולים צריכים להמשיך ליטול תרופות כדי להרגיש טוב, כי טיפול סימפטומטי אינו מביא לריפוי".

"בטיפול הומיאופתי אנחנו חודרים יותר לעומק ומנסים להבין אם בעייתו של האדם היא על רקע של רגישות יתר או של אדישות לחיים. כל מטופל מקבל תרופה שונה. בניגוד לטיפול פסיכיאטרי קונבנציונלי, להומיאופתיה יש תרופות רבות לסוגי דיכאון שונים ולא רק תרופה אחת. לפיכך, הטיפול שלנו הוא אינדיווידואלי מאוד וספציפי לכל אחד".

מהי הבעיה הבולטת ביותר בחברה המערבית כיום בהשוואה למאה השנים הקודמות?
"דיכאון. סגנון החיים מציב היום יותר אתגרים ומחויבויות, ושם דגש על הישגיות יותר מאשר על ערכים. האנשים נעשו יותר אינדיבידואליסטים החותרים לטובת עצמם, ומגלים פחות אמפתיה לזולת. חוסר יציבותו של התא המשפחתי, שסיפק בעבר ביטחון ותחושת שייכות, ולעתים היעדרותו המוחלטת, מעצימים את תחושת הבדידות. לכן אנו עדים למספר הולך וגדל של אנשים הסובלים מדיכאונות".

האם אפשר לסייע לאדם שהדיכאון מלווה אותו כצל והוא איבד משמחת חייו?
"לרוב מדובר באנשים שאינם מודעים לעצמם, אבל בהחלט אפשר לעזור להם. אחרי שהם מקבלים טיפול הומיאופתי הם מצהירים שכל חייהם השתנו, לאחר שיצאו מהדיכאון שליווה אותם שנים. לפתע הם נושמים לרווחה, מרגישים טוב, מחוברים לעולם וחשים טעם לחייהם".

מי מועד יותר ללקות בהפרעות של חרדות, דיכאונות ופחדים?
"אנשים בעלי אגו בלתי מפותח, החשים בתוכם כילדים קטנים. אנשים רגישים וחלשים, החוששים להתמודד לבדם עם קשיי החיים".

האם אנשים בעלי דמיון עשיר חשופים יותר לפחדים וחרדות?
"יש לטפל בדמיון מפותח יתר על המידה, הגורם לאדם לראות צל הרים כהרים. אולם בכל תכונה יש צד חיובי וצד שלילי. אדם רגיש יכול להיות שחקן מצוין, אמן מצליח וסופר יצירתי, אך גם עלול לסבול הרבה מחרדות. אין זה כורח המציאות, אולם יש להפנים שאין טוב בלא רע, והנחמה היא שבכל בעיית חרדה ופחדים אפשר לטפל בהצלחה".

מהו משך הטיפול ההומיאופתי ומהם אחוזי ההצלחה שלו?
"אי אפשר לנבא מראש לפני תחילת הטיפול, אך מרגע שהאדם מתחיל ליטול את התרופות ההומיאופתיות, הריפוי מתרחש מהר מאוד. בקשר לאחוזי ההצלחה, מעולם לא נעשה מחקר מבוקר ולכן אינני יכול לתת תשובה מדויקת, אך למיטב ידיעתי, אחוזי ההצלחה נאמדים בכ-70 אחוזים. זהו נתון טוב מאוד, ובמקרים שטיפולים פסיכיאטרים רגילים נכשלים, אנחנו מצליחים".

אחד היתרונות הבולטים בהומיאופתיה לעומת טיפול קונבנציונלי, לדברי ד"ר גנדי, הוא שאם אדם סובל מלחץ דם או מסוכרת, ברפואה רגילה עליו ליטול תרופות כל החיים, ואילו בהומיאופתיה אפשר להתחיל להפחית במינוני התרופות אחרי זמן קצר של טיפול.

זה אמנם תהליך ולא קורה ביום אחד, אבל הסיכוי להירפא כליל באמצעות ההומיאופתיה מצדיק את המאמץ. אותו דין חל גם במקרים של מחלות כמו סכיזופרניה ודיכאון.

האם יש סיכון כלשהו או תופעות לוואי בנטילת תרופות הומיאופתיות?
"לא. לעתים עם תחילת נטילת התרופה אצל אחדים עלולה להיות החמרה בסימפטומים, כמו העלאה ברמת החרדה, אך התופעה היא זמנית וחולפת. כמובן שיש לברר בידי מי אתם מפקידים את גורלכם. טיפול הומיאופתי דורש ידע רב, ניסיון, אמפתיה וגישה למטופל".