תמר איש שלום: "זה מדאיג ומרתיח אותי שאנשים לא עוטים מסכה במקומות סגורים"

תעודת זהות בבקשה.
"אישה, אימא, עיתונאית, ישראלית, יהודייה, משתדלת להיות בת אדם".

מאיפה את?
"אני ירושלמית במקור. אומרים שאפשר לעזוב את ירושלים אבל ירושלים לא עוזבת אותך, וזה נכון. כנראה התכונות הירושלמיות שלי ילוו אותי לכל מקום שאגור בו. גרנו הרבה שנים בגבעתיים, בלונדון שנתיים וחצי, ולפני כמה שנים עברנו לאזור בקעת אונו. אני אוהבת את השקט פה, את השכנים ואת העובדה שהכל קטן ופמיליארי".

איפה תפסנו אותך?
"התיישבתי על הספה בסלון כדי למלא את השאלון, אחרי פיזור הילדים במסגרות, סידור קל של הבית, סיימתי לקרוא את העיתונים ולעבור על האתרים והטוויטר, עוד רגע אדבר עם העורך לעבור על הליינאפ למהדורה, ואחר כך, די מהר, כבר אאסוף את שלושת הילדים חזרה מהמסגרות, ארוחת צהריים, נבלה קצת יחד ואצא לעבודה בנוה אילן".

מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"לפני כמה שבתות היינו בים ובזמן ששיחקתי עם הילדים בבניית ארמון חול, ניגשה אליי אישה בהתרגשות, התנצלה על ההפרעה ואמרה שהיא חייבת לומר לי כמה שהיא אוהבת לצפות בי במהדורה. בניגוד לשמועות, ישראלים הם ברובם נורא נחמדים ומפרגנים. לא מציק לי בכלל כשפונים אליי, זה כמעט תמיד נעשה בחביבות, ונראה לי טבעי שאם אני בת בית בסלון של אנשים במשך שנים אז הם ירגישו בנוח לפנות אליי ברחוב או בים. או בחדר ההלבשה, גם זה קרה".

מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"שאנשים לא עוטים מסכה במקומות סגורים, זה מדאיג ומרתיח אותי. אני לא חושבת שבקיץ הישראלי אפשר או הכרחי ללכת שעה ברחוב שומם עם מסכה, אבל בתוך חללים סגורים הוכח באופן חד משמעי שההדבקה הרבה יותר רחבה ומסוכנת, אז מה הבעיה לעטות מסכה לחמש דקות במכולת או לעשר דקות בחנות בגדים? זה משגע אותי ואני מעירה בלי סוף לאנשים".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"לנשום. משונה כמה שזה פשוט, נכון? בשנה האחרונה אני מתרגלת מיינדפולנס עם מורה נהדרת. אני לא מספיק ממושמעת אז זה לא קורה על בסיס יומי, אבל משתדלת לקחת לעצמי חמש־עשר דקות שקטות כמה שיותר במהלך השבוע. באופן בסיסי זה אומר לתרגל נשימות עמוקות ולאוורר את המחשבות. מפתיע כמה שזה יעיל, מחדד את המחשבה ומרגיע. ממליצה בחום".

מי היא הסול מייט התרבותית שלך?
"אני בקטע של ספרי שירה, תמיד יש לי ערמה ליד המיטה. בייחוד אני אוהבת את המשוררת ויסלבה שימבורסקה. קטונתי מלהגיד שהיא נפש תאומה, אבל היא נפש גדולה שתמיד נהדר לחזור לשירים שלה".

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"על חופשות זוגיות ומשפחתיות, על זמן איכות וחוויות שיישארו בזיכרון הרבה אחרי רכישה של בגד או תיק. ללא ספק אני מתגעגעת מאוד לחו״ל, אבל מצד שני נעשה סוף סוף חופשה ארוכה בצפון בקיץ הזה, שזה דבר רציתי לעשות במשך הרבה זמן ולא יצא עד היום".

מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"לילה בצפון עם חברות הילדות שלי. אנחנו חמש חברות טובות מימי התיכון בירושלים, ומשתדלות פעם בשנה לעשות בריחה משותפת מעומס היומיום ל־24 שעות. כמעט בלתי אפשרי למצוא תאריך שכולן יכולות, לתאם מול בן הזוג והעבודה והילדים. במרץ, אחרי הבחירות האחרונות, תיאמנו הכל וזה בוטל בגלל הקורונה, מקווה שהמועד החדש בסוף יולי ייצא לפועל".

מה הקללה האהובה עלייך?
"טוב, יש לי פה פרסונה טלוויזיונית לתחזק, אז אני לא יכולה לענות על השאלה הזאת, אבל בואו נגיד שלאחרונה שמעתי פתאום מילה מסוימת מאוד מבן ה־6. הוא לא הבין את משמעות המילה, אבל כן הבין שהיא נאמרת כשמשהו לא מצליח או עובד כמו שצריך. ברגע הזה הבנתי שאני צריכה לחנך את עצמי בעניין, כי יש עיניים קטנות שצופות בי".

מה השריטה שלך?
"עד לא מזמן לא יכולתי לסיים יום לפני שהאינבוקס בווטסאפ, ב־SMS ובמייל היה על אפס. כלומר, עברתי על כל ההודעות. דבר טוב אחד שיצא מהקורונה הוא, שבין כל עומס העבודה והסגר בבית עם הילדים המציאות תיקנה את השריטה הזאת, לא היה לי רגע של זמן או פנאי לעבור על הכל ולמדתי שאפשר לעבור ימים שלמים עם עשרות הודעות לא דחופות שלא נקראו".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"חד משמעית – לדעת לישון טוב יותר. זה היה משפר את איכות החיים שלי פלאים. הייתי שמחה לסגל גם את היכולת להירדם בכל מצב, בלי טרדות ומחשבות שמעכבות את ההירדמות, וגם משמעת עצמית בתחום הספורט, אני בטטה".

מה הכי חסר לך בחיים?
"אני מניחה שכמו לרבים – זמן".

מה הרגע שהכי השפיע לך על הקריירה?
"בדיעבד היה ממש רגע אחד כזה. זה היה בגיל 13, כשחברה הכי טובה שלי הילה שלמדה בכיתה המקבילה קראה לי לקרוא מודעה שנתלתה בכיתה שלה. המודעה קראה לגשת לאודישנים להגשת פינת חדשות שבועית בערוץ 1 עליו השלום. ניגשתי, התקבלתי, ערכתי והגשתי פינת חדשות במשך שנתיים, ומשם, באופן מפתיע למדי, האהבה שלי לחדשות, שלא לומר שריטה, החלה".

תמר איש שלום, 39, היא עיתונאית ואשת טלוויזיה, מגישה את המהדורה המרכזית של חדשות 13.

>> אלון בן דוד: "פעם עיתונות נחשבה למקצוע מכובד"
>> אורלי וילנאי: "היום הארס תלוי על הקירות בכל מקום"