מה אפשר ללמוד מהנשים ביפן שחיות עד גיל 100?

ביפן, יום הולדת מאה כבר לא נחשב אירוע נדיר במיוחד. השנה נשבר שיא חדש: 107,677 יפנים ויפניות בני מאה ומעלה נספרו ברחבי המדינה – 56 שנים רצופות שבהן המספר הזה ממשיך לעלות. לשם קנה מידה, ב־1963 היו ביפן 153 בני מאה בלבד. כלומר, בתוך כמה עשורים המספר גדל בערך פי 703.

אבל בתוך הנתון המרשים הזה מסתתר נתון מסקרן לא פחות: הרוב המוחלט של בני המאה הן נשים. 94,298 נשים לעומת 13,379 גברים. המבוגרת ביותר כיום היא קישימוטו פויו, בת 114 מקיוטו, והמבוגר ביותר הוא קאטו היקארו, בן 112 מקומאמוטו.

>> הפעילות המפתיעה שתשמור על המוח שלך בגיל מבוגר

לא רק גנים

מה עומד מאחורי אריכות הימים היפנית? גורמי ממשל וחוקרות וחוקרים מצביעים על שילוב של תנאי מחיה טובים יותר, תזונה יפנית מסורתית העשירה בדגים ודלה במזון שומני ומעובד, וטיפול רפואי מתקדם. גם הנתונים הארציים מספרים סיפור דומה. תוחלת החיים הממוצעת של נשים ביפן עומדת על 87.33 שנים – מקום ראשון בעולם זה 41 שנים רצופות – ותוחלת החיים הכללית מתקרבת ל־84 בשנת 2024.

במקביל, הממשלה מקדמת מדיניות של הזדקנות: התאמת דיור ותשתיות כך שמבוגרות ומבוגרים יוכלו להמשיך לחיות בקהילה עם התמיכה המתאימה. כלומר, לא רק להוסיף שנים לחיים, אלא לנסות להתאים את הסביבה לכך שהחיים האלה יהיו אפשריים גם בגיל מבוגר.

כשההצלחה הופכת לאתגר

אבל גם לאריכות ימים יש מחיר. 29.6 אחוז מתושבי יפן, כ־36.24 מיליון בני אדם, הם בני 65 ומעלה. במקביל, שיעור הפריון ירד ל־1.14 ילדים לאישה, רחוק מאוד מ־2.1, השיעור הדרוש לשימור גודל האוכלוסייה. תחזיות ארוכות טווח של המכון הלאומי לחקר האוכלוסייה והביטחון הסוציאלי ביפן מעריכות שהאוכלוסייה, שעמדה בעבר על כ־128 מיליון, עלולה להתכווץ לכ־87 מיליון עד 2070.

על הרקע הזה מזהיר קניצ'ירו אואנו, שר בממשלת יפן, שהמשך מימון מערכת הביטחון הסוציאלי יהפוך לקשה יותר ככל שהחברה מזדקנת. וגם כאן בולט הפער בין נשים לגברים: כ־88 אחוז מבני המאה הן נשים, פער שהולך ומתרחב מאז תחילת הרישום.

לחיות יותר זה לא בהכרח לחיות טוב

וכאן מגיעה השאלה החשובה באמת. כי עוד שנים בלוח השנה אינן בהכרח עוד שנים של בריאות ועצמאות. לחץ דם גבוה ומחלות כלי דם ממשיכים לאיים, ושיעור ההתאבדות ביפן גבוה. בגילים המאוד מתקדמים בולטת גם סרקופניה, אובדן מסת שריר ותפקוד שעלול להוביל לנכות או לצורך בטיפול.

מבט למדינות אחרות מדגיש את הפער בין תוחלת חיים לתוחלת חיים בריאה. במדינות נורדיות כמו פינלנד ושוודיה מדווח כי רבות ורבים מרותקים למיטה רק 12 עד 14 ימים לפני המוות – אינדיקציה להזדקנות בריאה. בטייוואן, לעומת זאת, תוחלת החיים הבלתי בריאה מוערכת בכ־8 שנים.

השכנות מזדקנות גם הן

יפן אינה לבד. גם בדרום קוריאה האוכלוסייה מזדקנת במהירות. בנובמבר האחרון נספרו שם 8,604 בני מאה ומעלה – עלייה של 172.4 אחוז מאז 2015. עד 2025 צפויים שם כ־10.514 מיליון בני 65 ומעלה, שהם 20.3 אחוז מהאוכלוסייה. אלא שההתמודדות הכלכלית עם הזקנה שונה מאוד בין המדינות. שיעור העוני היחסי בקרב דרום קוריאנים בני 66 ומעלה עומד על 39.7 אחוז, לעומת 20.0 אחוז ביפן.

המספרים האלה כבר מעצבים את הדיון האזורי על פנסיות, בריאות, טיפול ארוך טווח, וגם על השאלה איך צריכים להיראות מקומות העבודה, הבתים והמרחבים הציבוריים בעולם שבו יש הרבה יותר מבוגרות ומבוגרים. אולי זו בעצם השאלה שמספר שיא של בני מאה לא יכול לענות עליה: לא רק כמה שנים נחיה, אלא איך נרצה להרגיש בתוך השנים האלה. כי יום הולדת 100 הוא נתון מרשים, אבל הוא לא מספר אם היו בדרך עצמאות, תנועה, קשרים, סקרנות ורגעים שהרגישו כמו חיים.

יפן מזכירה לנו שאפשר להאריך את הקצה של החיים, אבל האתגר המעניין באמת נמצא באמצע: לדאוג לכך שכמה שיותר מהשנים האלה יהיו שנים שאפשר לחיות בהן, ולא רק לספור אותן. ובמובן הזה, השאלה על הזקנה העתידית שלך מתחילה הרבה לפני גיל 100. היא נמצאת גם בבחירות הקטנות של היום: בגוף שאת מטפחת, בקשרים שאת שומרת, בסביבה שאת בונה לעצמך ובחופש שאת רוצה להמשיך להחזיק בו. כי אולי החלום האמיתי הוא לא להגיע למאה. אלא להגיע לשם ועדיין להרגיש שהחיים שייכים לך.