מה אומרות ידייך?

למכון "כף ידע" הגעתי עם בן זוגי למטרת אבחון זוגי. תחילה נלקחו מאיתנו טביעות כפות הידיים, הרגליים וטביעות האצבעות. אחר כך התבוננו המאבחנים, ריבה אלקלעי מלר וערן מרסה, בכל אחת מכפות הידיים שלנו בקפידה. הם בחנו את גמישות כף היד והאצבעות, התבוננו באופן שילוב הידיים, מחיאת כף ופרישת כפות ידינו הפשוקות באוויר. הם למדו את צורתה של כל כף יד, עובייה, רכותה, הצבע, החום, מרקם העור, את אורך האצבעות ביחס לאורך הכף, היחסים בין האצבעות לבין עצמן, היחסים בין המפרקים והציפורניים.

לאחר בחינה מדוקדקת זו ובסיוע ניתוח טביעות כף יד של תוכנת מחשב, ישב כל אחד מאיתנו לשיחה ארוכה עם מאבחן כדי ללמוד מה סיפרו עלינו כפות ידינו. להפתעתי הרבה, מה שהסגירו כפות ידיי היה הרבה מעבר למה שהעליתי על דעתי שניתן לספר עליי ללא מילים.

ניתוח מעמיק ומפתיע

כיוון שמטבעי אני סקפטית ואיני נוחה להתפעל, ציפיתי לניתוח כללי ובלתי מחייב: תיאור שטחי המכביר בשבחו של אדם. כמו שכבר חוויתי בעבר, ישנם מי שחוזרים ומספרים על טוב לבו של הנועץ, על יכולותיו האינטלקטואליות שלא קיבלו ביטוי הולם, וכדי שלא תהיה ברכה לבטלה בדבריהם, הם מוסיפים גם קמצוץ של בעייתיות, למשל עצבות או דיכאון בעקבות אובדן של אדם יקר.

לא כך באבחון הביומטרי. למעשה, ניתן לומר שהאבחון הוא ההפך הגמור מן התיאור הזה. כך למשל, באבחון של כף ידי עלה חוש הריח המאוד מפותח שלי ורגישותי המיוחדת לצבעים. אנשים קרובים לי יודעים כי לקראת מפגש עימי כדאי להימנע מללבוש צבעים מסוימים או מלהתבשם בבשמים עזים במיוחד, כיוון שהצבע והריח עלולים להלום ברקותיי ללא רחם.

לאחר שהתפעלתי מיכולותיה של השיטה, החלטתי ללמוד עליה מעט יותר. אגב, כפי שסיפרו עליי כפות ידיי כזו אנוכי, חקרנית מלידה. האבחון הביומטרי הנו תחום מדעי לחלוטין הנגזר מתחום הרפואה הגנטית. ומדוע עד כה לא ניתן לו הכבוד המתאים? משום כשכדרכם של אנשי אקדמיה, העדיפות ניתנת תמיד להעמקת המחקר, בעוד פרסומו מחוץ לחוגים האקדמיים ושיווקו לציבור הרחב נותרים זנוחים עד שהוא נופל לידיהם של מי שרוצים לעשות בו שימוש מעשי, ליהנות מיתרונותיו וגם לראות ממנו רווח כלכלי. כך יוצא שלא פעם מידע בעל ערך נותר ספון בין כותלי האוניברסיטאות עד שמישהו מחליט לנער ממנו את האבק ולהביאו לכדי שימוש מעשי.



הקשר בין המוח לכפות הידיים

מי שאמון על ייסוד השיטה, שנקראה גם בשם "כירולוגיה פסיכודיאגנוסטית", הינו ד"ר הולצמן, מדען מתחום הביולוגיה. הוא החל להתעניין בקשר שבין כפות הידיים לאישיות לאחר שנתקל במחקר מתחום הביולוגיה הפסיכיאטרית, שהצביע על הקשר המיוחד בין המוח לכף היד.

ידוע כי בתחילת הטרימסטר השני של ההריון מתחילה להתפתח גם קליפת המוח, הקורטקס. הקורטקס הנו האזור המוחי האחראי על רוב התפקוד האנושי הגבוה ובו פעולות קוגניטיביות קריטיות, כמו זיכרון לטווח ארוך, קבלת החלטות, תכנון תנועה, פירוש גירויים המגיעים מעצב הראייה, ניתוח פרצופים, יכולות שפתיות ועוד כהנה וכהנה יכולות מופלאות. למעשה כל מוח של בעל חיים עטוף בקורטקס, אולם שטח הפנים של קליפת המוח האנושית גדול יותר מזה של כל בעל חיים אחר.

במקביל להתפתחות הקורטקס, צומחת מאותה קבוצת תאים השלוחה התאית שתהפוך להיות כפות הידיים. מכאן שניתן להתייחס אל כפות הידיים כאל שלוחה של המוח, שהופכת למרכז המידע החיצוני לכל יכולת החשיבה, ההתפתחות האישיות וכל שאר ההתרחשויות המופלאות במוחנו. למעשה, גם הרפואה הסינית מכירה בעובדה שאיברים מתפתחים בזוגות ומשפיעים זה על זה.

אנחנו עושים שימוש בטביעות האצבעות כאמצעי זיהוי, אך כבר אלפי שנים שהאדם מתבונן בטביעות האצבעות המייחדות כל פרט מאיתנו ומנסה ללמוד אותן ולעשות שימוש בייחודיותן. עדות לכך שהסימנים והקווים בכף היד עוררו את סקרנותו וחקרנותו של האדם הקדמון אפשר למצוא במערות הפרה-היסטוריות, מלפני 15 אלף שנים בערך, שהתגלו בסנטאנדר בספרד. על הקירות במערות הללו ניתן להבחין בעשרות ציורים פרימיטיביים של כפות ידיים. גם כתבים הודיים עתיקים משנת 2000 לפני הספירה התעמקו בסודות כף היד.

יאמרו הספקנים, הייתכן שהכל כתוב מראש בכפות ידינו? מקובל לחשוב שבכל אדם קיים המרכיב הפוטנציאלי התורשתי המולד, הקבוע מראש והמסוים, אבל במרוצת השנים נקשר אל הפוטנציאל סיפור החיים המיוחד, מה שמכונה "ההשפעה הסביבתית". אם הכל מוכתב מזמן היווצרות קליפת המוח, הקורטקס, הרי אין דבר וחצי דבר בתיאוריות פסיכואנליטיות המעלות על נס השפעות סביבתיות על התפתחות נפש האדם ומבנה אישיותו. על פי ד"ר הולצמן, בכפות ידינו ניכרת גם השפעת הסביבה. אין מקריות בקפלים, בחריצים וקמטוטי עור הידיים, והראיה לכך היא שהקווים מתחילים להופיע כבר בכפות הידיים של העובר ברחם אמו, החל מהשבוע השמיני להריון, מיד לאחר היווצרות האצבעות, וזה עוד הרבה לפני שהידיים שלו פעילות. יחד עם זאת, כאשר הן הופכות להיות פעילות, אופן החזקתן והנעתן מכתיב תוספות של קמטוטים, שגם הם מעניקים מידע על האדם.



עד לכפות הרגליים

למעשה, ד"ר הולצמן אינו איש המחקר היחיד ששם לב לקשר בין האישיות לכפות הידיים. ד"ר מֶרי לָאי מטייוואן, שוקדת אף היא על הקשר המעניין הזה בשני העשורים האחרונים ולשיטתה לאבחון מצטרפות גם טביעות האצבעות של היד והדרמטוגליפים שבכף היד וכף הרגל.

לגרסתה, על ידי זיהוי סוג הטביעה בכל אצבע וכן זיהוי תבניות שונות במרקם העור בכפות הידיים והרגליים, ניתן לקבוע מהם התחומים החזקים יותר והחזקים פחות של האדם. כל מרכיב משויך לאזור התפקוד המתאים לו במוח. סך הנתונים מאפשר לקבל תמונה כוללת של כל הפוטנציאל: השכלי, הרגשי, החברתי והפיזיולוגי. שילוב כל הפרטים לכדי תמונה מלאה מאפשר הצגה מפורטת של היכולות השונות של המאובחן והצגת תוכנית עבודה שתעזור לחזק את הנקודות החלשות יותר בעזרת הנקודות החזקות.

בעוד ד"ר הולצמן התאים את האבחון בעיקר לבגירים מתוך החשיבה שהאישיות מתגבשת רק מגיל 21, שיטתה של ד"ר לאי מיועדת בעיקר לילדים ולמשפחות. המרכז שהיא מפעילה בטייוואן כולל אבחון פסיכולוגי לילדים, כאשר מטרתו לתת מענה כולל למשפחה אם מתברר כי לילד יש נקודות חולשה אשר יצרו מתח בתא המשפחתי. נקודות החולשה המטופלות במסגרת זו נעות מקשיי ריכוז קלים, ליקויי למידה בדרגות שונות ועד טיפול ועזרה במקרה של אוטיזם ופיגור שכלי ברמות שונות. המרכז מציע ההדרכות, אימונים ופיקוח (סופרוויז'ן), במטרה להבטיח יישום מוצלח של האבחון במסגרת טיפולית נכונה.

למצוא את הידיים והרגליים

השיטה הכוללת של אבחון בכפות הידיים ובכפות הרגליים נקראת בישראל "שיטת האבחון הביומטרי", והיא נמצאת בשימוש במכון הולצמן לאבחון ביומטרי הנקרא "כף ידע". ריבה אלקלעי מלר וערן מרסה, שניים מממשיכי דרכו של ד"ר הולצמן, החליטו להביא את השיטה לשימושו של הקהל הרחב. לאחר ששמעו על המרכז של ד"ר לאי בטייוואן, הם החליטו ללמוד את שיטתה ולסנתז אותה עם הידע שצבר ד"ר הולצמן. את האבחון לבגירים הם הרחיבו בזכות שיטתה של ד"ר לאי גם לטיפול בילדים החל מגיל שנתיים. חלומם הוא שכל הורה יוכל להסתייע באבחון של "כף הידע" לאיתור כישוריו וקשייו של הילד.

למעשה, השניים החלו את הקריירה המקצועית שלהם במקומות אחרים לגמרי. אלקלעי מלר חלמה להיות גננת. היא החלה את הקריירה שלה כמורה למדעי הטבע ומתמטיקה. בגיל 30 היא הפכה למנהלת בית ספר. בעקבות היכרותה עם ד"ר הולצמן הבטיחה לעצמה שבפנסיה היא תהפוך את התחביב למקצוע ותתמסר לאבחון הביומטרי. אבל מטבעו של חלום, הוא אינו יכול להמתין והדבר קרה הרבה לפני כן.

אצל ד"ר הולצמן פגשה מלר את ערן מרסה, גם הוא חסיד נלהב של השיטה לאחר שהסתייע בה בעצמו. בזכות האבחון של ד"ר הולצמן פרש מרסה מתעשיית ההיי טק שבה עסק כשני עשורים. מייצור ופיתוח מוצרים לתעשיית הביטחון בתחומי האופטיקה והמכניקה, המיר את העשייה הקרייריסטית שלו לאבחון הביומטרי. בשותפות עם אלקלעי מלר הוקם מכון "כף ידע" המיועד לאבחון זוגי, אבחון ילדים ואבחון מקצועי, וגם ללימוד ולהכשרת מאבחנים.



אבחון העוקף את מנגנוני ההגנה

על שיטתו של ד"ר הולצמן, ניתן ללמוד מתוך ספרו Psychodiagnostic Chirology In Analysis And Therapy. באחד מסיפורי המקרה המתוארים בספר, הוא מתאר כף יד שבה הזרת היתה מרוחקת מיתר האצבעות. הוא למד שבעת ינקותו סבל אדם זה מחוויות שהולידו בו תחושת דחייה. האיש דיווח שחש שאמו הייתה מעדיפה לוותר עליו עוד מהיותו תינוק התלוי באופן מוחלט באמו. תחושה זו גרמה לו בגיל הגן ותחילת בית הספר היסודי להדחיק את "האני האמיתי" שלו מחשש שאם יחשוף את רצונותיו האמיתיים ימצא את עצמו מנודה, דחוי ונענש. במקביל, כילד זיהה את כל מה שהיה נכון ומוערך בעיני האם, וניסה לאמץ התנהגויות שנועדו לרצות אותה ולשאת חן בעיניה.

בשפה הפסיכולוגית התופעה מכונה "האני המזויף", אותו חלק הנמצא באישיות של כל אדם ותפקידו להתאים את האינדיבידואל למבנה החברתי. למעשה, לכל אדם ישנו גם "האני האמיתי" וגם "האני המזויף" בהרכבים שונים. כאשר "האני המזויף" מאפיל על "האני האמיתי" ישנו דחף בלתי נלאה לרצות את הסביבה כל העת. למרות שתסמונת זו נפוצה מאוד, קשה לזהות אותה בטיפול פסיכולוגי רגיל משום שהאדם יכול לבנות מהסביבה הזו מנגנוני פיצוי אחרים. האצבעות מספרות את הסיפור בקלות רבה יותר. במצב כזה ישנה תמונה של חרדה ודיכאון שמקורה בהדחקת האני האמיתי. כשהסיבה האמיתית לדיכאון ולחרדה נהירה, קל יותר לטפל בהם.

זהו המוטו של הבדיקה הביומטרית המשמשת לאבחון אישיותי. אבחון מדויק הוא כלי בידי המטפל להשגת תוצאות טובות יותר ומהירות יותר של הטיפול, משום ששיטת אבחון זו משחררת את הפונה מן הצורך לייצג את עצמו. האינפורמציה שהמאבחן שואב מכף היד מגיעה אליו נקייה מכל מנגנוני הגנה, הכחשה או רצון למצוא חן בעיני המאבחן.

האבחון לפי שיטת הולצמן נעשה לרוב בהפניה של פסיכולוג או באופן פרטי. בחלקו הראשון של האבחון המאבחן לוקח טביעות כפות ידיים, אותן הוא בוחן. לאחר מכן מגבש המאבחן את דעתו בנפרד מהלקוח. בחלקו השני של האבחון משוחח המאבחן עם הנבדק ושיחה זו מוקלטת.

אנקדוטה מעניינת מתוך אבחוניו של ד"ר הולצמן נוגעת למרגל ישראלי ידוע לשמצה, שחשף את כף ידו באופן ברור לעיני כל. ניתוחיו של ד"ר הולצמן את כף היד המפורסמת הזו איתרו קשר בעייתי מאוד עם האב. מעצרו ותקופת הכלא של אותו חושף יד מפורסם, גרמו לו מאוחר יותר להשליך את כעסו על החברה ולנסות לגרום נזק. חוסר היכולת לייצר קשרים חברתיים חיבל ביכולתו לקיים קשרים אישיים ואינטימיים שיובילו לנישואין ולחיי משפחה. להמשך האבחון יש השלכות גם על התנהגותו בימים אלה, אולם נשאיר אותן חסויות מפאת צנעת הפרט.

החוויה המשותפת שלנו

האבחון הזוגי היה עבורנו חוויה זוגית מעניינת. למדנו כי קיימות בנו תכונות שהן כה עמוקות, עד כי אין טעם לנסות להילחם בהן וכדאי למצוא דרכים לעקוף את הרגישויות המיוחדות שהן גורמות לכל אחד מאיתנו. על פי אלקלעי מלר ומרסה, אל האבחון הזה מגיעים זוגות במשבר. לטעמנו, הייתה זו חוויה מהנה ומעשירה גם ללא שוטו המאיים של משבר. אולי כדאי לצאת ולהעמיק בנושא הרבה לפני שאין ברירה, וללמוד זה על זו לעומק מתוך קלטות האבחון שאותן מקבלים בתום השיחה המשותפת עם המאבחנים.

לפרטים נוספים: "כף ידע" – 09.7729722

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה