קנאביס רפואי? כן! אבל לא לבעיות של נשים
מהפכת הקנאביס הרפואי שאושרה השבוע בכנסת תקל על חייהם של אנשים רבים, אבל הנשים כרגיל נשארות מאחור. זאת החלטה מאכזבת, אבל ההיסטוריה מלמדת שהיא לא מפתיעה
מזל טוב: השבוע אושרה "מהפכת הקנאביס" בוועדת הבריאות בכנסת, במסגרתה הנגישות לקנאביס רפואי תורחב משמעותית עבור חולים רבים ללא צורך לבקש רישיון, אלא באמצעות מרשם. מדובר במגמה מבורכת. מחקרים רבים מצביעים על ההקלה בכאבים באמצעות קנאביס, שלפעמים מהווה המזור יחיד לכאב, ועל היתרונות של שימוש בחומר טבעי לעומת משככי כאבים כימים, שסכנת ההתמכרות בהם לא פחותה.
>> בזכות הקנאביס: רותי נחמני זכתה מחדש באביה חולה הדמנציה
אלא שלרשימת המחלות שנכנסו למסלול החדש לא רק שלא נכנסו מצבים בהם נשים הן הסובלות העיקריות מהן, ובפרט בכל הנוגע לכאבי מחזור וכאבים בקיום יחסי מין שהן סוגיות שמשפיעות על מספר עצום של נשים, אלא אפילו לא התקיים לגביהם דיון רציני. זאת למרות שיש אינדיקציות מחקריות שקנאביס יכול לסייע משמעותית לאותן הנשים.
זאת בחירה מאכזבת, אבל ההיסטוריה, גם הקרובה, מלמדת שהיא לא מפתיעה. מדע הרפואה צמח בחברה גברית, והידע הרפואי והמחקרי מותאם יותר לגברים, גם כיום.אנחנו אמנם כבר רחוקות מהימים בהם האמינו שגוף האישה נראה כמו גוף הגבר – רק שהאיבר הזכרי הוא תמונת מראה אל תוך הגוף במקום מחוצה לו. אבל הפער המגדרי בידע המחקרי ובאבחון עדיין קיים.
במשך שנים כמעט ולא ביצעו ניסויי תרופות על נשים, כי היה הרבה פחות נוח לעבוד איתן בגלל המחזור החודשי. גם ניסויים בבעלי חיים נערכו, ועדיין נערכים, בעיקר בזכרים. תקופה ארוכה נשים קיבלו תרופות לא מותאמות כי לא הבינו שהמינונים ברוב המקרים נדרשים להיות שונים. בעיות בריאות של נשים נחקרו פחות או לא נחקרו כלל, ומחלות שמשותפות לשני המינים נחקרו דרך התסמינים הגבריים. הדוגמא הקלאסית לכך היא מחלות לב, שדרך האבחון שלהן התבססה על תסמיני הגברים, למרות שבמקרה של התקף לב – לנשים יש תסמינים שונים לחלוטין, ולכן הרבה פחות נשים אובחנו בזמן וקיבלו טיפול הולם. כלומר, בזירות בריאות רבות הטיפול נחקר והותאם בעיקר לגברים, והתוצאה היא שידע רב שנמצא לרשותנו הוא למעשה ידע מוטה מגדרית.
רפואה מגדרית התפתחה יותר ויותר בשנים האחרונות, והמודעות אליה גדלה. כך למשל, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מקבל ייעוץ שוטף מהעמותה הבינלאומית לרפואה מגדרית (IGM). אלא שגם כאן יש מי שמותחות ביקורת, מכיוון שמחקרי הארגון מתמקדים בהבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים, אבל לא עוסקים בהשפעות סביבתיות שמשפיעות באופן ניכר על מציאות החיים ובריאותן של נשים כמו אלימות מגדרית, עוני, דיכאון ואפליה.
ועדת הבריאות של הכנסת כוללת 8 גברים ו-3 נשים. זה נכון שבריאות נשים היא לא סוגיה שרק לנשים צריכה להיות האחריות לטפל בה, בדיוק כפי שבריאות גברים היא סוגיה כללית. זה גם נכון שישנן נשים שלא בוחנות את המציאות בעדשה מגדרית בכלל. אלא שההיסטוריה מלמדת שלמרותשלא כל אישה מקדמת זכויות נשים ושוויון מגדרי, יש מתאם מובהק בין מספר הנשים ובכירותן ובין העיסוק במה שנוגע לחיים של כולנו אולם נתפס כסוגיות יותר נשיות, כמו רווחה וחינוך, ובוודאי בכל הנוגע לתחומים "נשיים" ממש, כמו אלימות מינית, אלימות במשפחה וכן – גם בריאות נשים.
רוב הנשים – שהן מחצית מהאוכלוסיה – יפגשו במהלך חייהן בסוגיות מרכזיות בבריאות נשים, ביניהם כאבים במחזור החודשי, כאבים וגינלים ותסמיני גיל המעבר. ובכל זאת, הפתרונות הרפואיים עבורן יהיו חלקיים, והידע הרפואי לא מספיק מונגש. כנסת ישראל, משרד הבריאות והממסד הרפואי כולו צריך להקדיש הרבה יותר תשומת לב ומשאבים כדי לוודא שבריאותן של נשים ורווחתן נמצאות לפחות באותה רמה בסדרי העדיפויות כמו הגברים.
הכותבת היא יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, בעלת הפודקאסט "היום שאחרי המחאה", ולשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל