מדריך לטיפול במחלות חורף – חלק ב'

הגשם שהגיע הביא עמו גם את מחלות החורף האופייניות. קבלו את המדריך המפורט למניעה ולטיפול במחלות חורף - חלק ב'

88 שיתופים | 132 צפיות

דלקת אוזניים

המחלה: גודש באוזניים הגורם להצטברות מוגלה או נוזל באוזן התיכונה. הצטברות הנוזלים לוחצת על עור התוף והלחץ גורם לכאב.
סימפטומים: חום, אי שקט, כאב מקומי. יתכנו אודם באוזן, הקאות ושלשולים.

סיבוכים: לעתים, כאשר ישנה הצטברות מרובה של נוזלים באוזניים, מבצעים דיקור כדי לשחרר את הלחץ. כן יתכן נקב בעור התוף, פגיעה בשמיעה, והסתבכות לדלקת כרונית.

דרכי הידבקות ומניעה: דלקת אוזניים לרוב תהיה סיבוך משני של הצטננות או מחלות וריאליות אחרות. יתכן זיהום חיידקי משני. ניתן לנסות למנוע דלקת אוזניים על ידי הימנעות ממתן בקבוק בשכיבה לילד. הסיבה: אצל ילדים התעלה שמנקזת את האוזן מאוזנת ושתייה בשכיבה עלולה לגרום להצטברות נוזלים באוזניים.

מה אפשר לעשות בבית? טיפות אוזניים והגבהת ראש המיטה יכולים להקל.

טיפול: על פי מצב הילד יקבע הרופא האם מדובר בדלקת ויראלית או חיידקית (במקרה של דלקת אוזניים אין משטח שיכול לקבוע זאת בוודאות). אם מדובר בדלקת חיידקית יינתן טיפול אנטיביוטי. אם מצב הילד לא חמור ישנה גישה שעל פיה יעקוב הרופא אחר מצב האוזן מדי יום ויטפל בהתאם אם תחול החמרה במצב.

רפואה משלימה:

  • חימום האוזן יקל על הכאב. ניתן לעשות זאת באמצעות כרית חמה או טיפות שמן זית חם אך לא רותח בתוך האוזן.
  • אם הילד לוקח אנטיביוטיקה יש צורך בתוספת פרוביוטיקה.

חשוב לדעת: אחרי דלקת אוזניים מומלץ לבוא למעקב על מנת שהרופא יבדוק אם לא חלה ירידה בשמיעה עקב הצטברות נוזלים או פגיעה בעור התוף.

ברונכיוליטיס

המחלה: דלקת של דרכי הנשימה. הדלקת קשה ומשפיעה במיוחד על דרכי הנשימה מהקוטר הקטן ביותר בתינוקות (לרוב הווירוס הגורם הוא RSV).

סימפטומים: שיעול, נזלת, חום, קוצר נשימה, יתכנו כאבים בחזה.

סיבוכים: הפסקות נשימה, אי ספיקה נשימתית וצורך בהנשמה במקרים נדירים.

דרכי הידבקות ומניעה: הדבקה טיפתית. קיים חיסון פאסיבי הניתן לאוכלוסיות בסיכון: פגים שנולדו בגיל מאוד צעיר ובמשקל נמוך, ילדים עם מחלות לב, CF, ומחלות קשות נוספות. החיסון ניתן פעם בחודש, בחצי השנה הראשונה לחיים.

מה אפשר לעשות בבית? הזלפת תרסיס/טיפות מי מלח שנקנו בבית מרקחת; הנחת מגבת מגולגלת או כרית מתחת למזרן עליו ישן הילד כדי להגביה אותו ובכך להקל על השיעול בזמן שכיבה; שימוש במכשיר אדים.

טיפול: טיפול תומך בעיקר. אינהלציות וחמצן לפי הצורך.

רפואה משלימה:

  • ישנם צמחי מרפא ותוספי מזון הידועים כעוזרים לטיפול במזהמים בדרכי הנשימה. צמחי מרפא כגון הידרסטיס, גליצרייזה ודרוסרה פועלים ישירות על חיסול הפולש. בנוסף, ישנם צמחים שעוזרים בכיוח הליחה כמו טוסילגו ואלטאה.
  • ברונכיוליטיס מעיד על מערכת חיסון חלשה, לכן ניתן לפנות לאיש מקצוע שיתאים טיפול ספציפי לחולה.

חשוב לדעת: מצוקה נשימתית המתבטאת בקוצר נשימה, נשימות מהירות ושטחיות מעידה על מצב חירום ויש לפנות למיון.


אם מדובר בדלקת חיידקית, יינתן טיפול אנטיביוטי. אילוסטרציה: photos to go

דלקת ריאות

המחלה: הדלקת פוגעת ברקמת הריאה, בבועיות הריאה ובצינורות הנשימה. הדלקת יכולה להיות ויראלית או חיידקית, או להתחיל כוויראלית ולהסתבך לחיידקית.

סימפטומים: חום, שיעול, קושי בנשימה במקרים הקשים. יתכן גם כאב בחזה, כאב בטן ואפילו כאב בצוואר.

סיבוכים: הצטברות נוזלים בריאה, מחלה ממושכת במקרה של דלקת ריאות מפושטת, ולעתים נדירות מוות.

דרכי הידבקות ומניעה: הדבקה טיפתית. בהתייעצות עם רופא ניתן באופן פרטי לקחת חיסון נגד פנוימוקוק, חיידק הגורם לדלקת ריאות.

מה אפשר לעשות בבית? הגבהת ראש המיטה; השכבת הילד על הגב או על הצד, אבל לא על הבטן; שימוש מכשיר אדים; שימוש בתרסיס/טיפות מי מלח שנקנו בבית מרקחת.

טיפול: טיפול אנטיביוטי במקרה שהדלקת מאובחנת כדלקת חיידקית (אם הדלקת ויראלית לא תינתן אנטיביוטיקה. האבחנה תהיה בהאזנה לריאות ובצילום חזה).

רפואה משלימה:

  • מריחת שמן זית שחומם או שמני עיסוי המותאמים במיוחד למטרה זו ולגיל המתאים.
  • במקרה שניתנת אנטיביוטיקה, לקחת פרוביוטיקה.
  • דלקת ריאות מעידה על מערכת חיסון חלשה, לכן ניתן לפנות לאיש מקצוע שיתאים טיפול ספציפי לחולה.

חשוב לדעת:

יש לגשת לרופא בסימפטומים הבאים: שיעול מטריד, חום גבוה, קושי בנשימה, כאבים בחזה.

וירוס הקאות ושלשולים

המחלה: הווירוס פוגע ברירית המעי וגורם לדלקת בדרכי העיכול (צינור העיכול מתחיל בלוע ומסתיים בפי הטבעת).

סימפטומים: חוסר תיאבון, בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, ולעתים גם חום.

סיבוכים: ההקאות והשלשולים גורמים לאיבוד נוזלים, ולכן יש סכנת התייבשות, במיוחד בגיל הרך.

דרכי הידבקות ומניעה: הווירוס עובר בעיקר בהפרשות. לרוב מדובר בווירוס הרוטה ((Rota וכיום ניתן להתחסן נגדו באופן פרטי. יש לזכור כי הגוף מתחסן באופן טבעי נגד הווירוס וכי הוא אינו פוגע קשות בילדים גדולים יותר ובמבוגרים.

מה אפשר לעשות בבית? לדאוג שהילד ישתה כדי למנוע התייבשות. במקרה של הקאות לתת לילד מעט נוזלים במזרק כל רבע שעה. רצוי לקנות בבית מרקחת תמיסת נוזלים על בסיס סוכר ומלח שאותה אפשר לתת לילד כדי להחזיר לו מלחים וסוכרים שהוא מאבד בשלשולים ובהקאות.

טיפול: מתן עירוי נוזלים במקרה של התייבשות.

רפואה משלימה:

  • לשלשולים: שתיית מרק עשיר באשלגן, מרק בו בושלו ירקות שורש ביניהם בטטה, גזר, דלעת וסלרי; שתיית מיץ לימון ומיץ גזר; כלכלה עוצרת המבוססת על אורז ומי אורז; ניתן גם לבשל דייסת אורז, להוסיף קינמון ומעל גיל שנה להמתיק במעט דבש.
  • בסיום השלשול לאכול מרק ירקות כתומים עם מיץ לימון כדי לשקם את הרירית ולהקפיד על תזונה דלת סיבים, כלומר ללא ירקות עשירים בסיבים ביניהם כרוב, כרובית, ברוקולי, עלים ירוקים.
  • חליטת צמחים שתרגיע את מערכת העיכול. את החליטה ניתן לעשות משומר, טימין, מרווה, סומק, קמומיל או אזוב.
  • תוסף פרוביוטיקה יתרום לשיקום המעי.
  • למניעה ולטיפול בתפרחת החיתולים הנגרמת משלשולים מומלץ להשתמש במשחה על בסיס קלנדולה.

חשוב לדעת:

  • אם הילד מקיא/משלשל, נראה אפטי ולא נותן שתן יש לפנות למיון מחשש להתייבשות.
  • במקרה של שלשולים יש לשטוף את האזור בכל החלפת טיטול ולמרוח משחה למניעת תפרחת חיתולים.
  • בנוגע לשימוש בתחליפי חלב הדעות חלוקות. יש הממליצים להשתמש בתקופה זו בתחליף חלב על בסיס צמחי (סויה).
  • אם הילד חלה מיד לאחר הגמילה מהחיתולים יתכנו "פספוסים" בשל המחלה. יש להרגיע את הילד, ולהתייחס אליו בעדינות רגשית.

שאלות נפוצות וחשובות

כיצד נדע מתי יש לגשת לחדר מיון?
כשהילד נראה רע, כשיש ירידה בתיאבון, חום גבוה, הוא אפטי ומשלשל או מקיא בתדירות גבוהה יש לגשת לחדר מיון. בנוסף ישנם מצבים חריגים בהם הילד סובל מהתכווצויות, איבוד הכרה ופריחה על הגוף. גם אז חובה לגשת לחדר מיון. שימו לב: אצל תינוקות קטנים יש לתת תשומת לב מיוחדת להתנהגות ולתיאבון.

מה עושים בזמן פרכוס?
התכווצויות חום (פרכוסים) שכיחות אצל ילדים. הן מתרחשות לאו דווקא כשהחום גבוה. גם חום נמוך או חום שעולה בבת אחת עלולים לגרום לפרכוסים. בזמן פרכוס יש להשכיב את הילד על הצד, לא על הבטן, ועל מצע רך, כדי שלא יפגע. יש לשמור שדרכי הנשימה שלו יהיו פתוחות. אם יש קיא או הפרשות יש לסלקם על ידי הכנסת אצבע ולהגיע עם הילד לבית החולים. זכרו, מראה הפרכוס מפחיד, אך ברוב המקרים לא גורם לנזק.

מתי נותנים תרופות מורידות חום?
תלוי במראה הילד. אם הוא חסר שקט ניתן לתת כבר כשהחום עומד על 38 מעלות. אם הילד נראה בסדר מקובל לתת את התרופות כשהחום עולה על 38.5 מעלות. חשוב להקפיד על מינון נכון לפי גיל ומשקל הילד גם במתן סירופ וגם כאשר מחדירים נר ולא לעבור על המינון המומלץ. מינון יתר יכול לפגוע באיברים שונים בגוף כמו בכבד או בכליות.

במקרה חום מומלץ שלא להלביש את הילד בלבוש חם מדי, אלא באותה דרגת חימום שלובש ההורה, ולהקפיד שהבגדים יהיו מאווררים ולא הדוקים מדי. על פי הנטורופתיה, חום הוא הדרך של הגוף להילחם בפולש. כל עוד הילד חיוני ולא אפטי ממליצה הנטורופתיה שלא להוריד לו את החום.

מה עושים כשהחום עלה עוד לפני שעבר מספיק זמן למתן מנה נוספת?

  • אמבטיות פושרות. מכניסים את הילד לאמבטיה פושרת (לא קרה), ונותנים לו לשבת באמבטיה עד שהיא מתקררת. מומלץ לשים באמבט תערובת שמנים של עץ התה, לבנדר ומנטה.
  • מניחים רטיות פושרות על המצח.
  • טובלים צמר גפן בחומץ ומורחים אותו בשני צדי עמוד השדרה, מהצוואר עד הישבן, ובדופק פרק כף היד.
  • יש מוצרים הומיאופתיים המיועדים להורדת חום וניתן לקחת אותם במקביל לתרופות הניתנות על ידי הרופא. יש לוודא כי הן אינן מנוגדות לתרופות אחרות אותן נוטל הילד.

בהמשך הכתבה: מדריך מקוצר של הרפואה המשלימה לשמירה על הבריאות בחורף»

לחלק א'»