"מבחן ההורים הגדול" נגע בסיוט הגדול של כל הורה

אני מודה, חוץ מהפרק האחרון של "מבחן ההורים הגדול" (קשת 12), ראיתי רק את פרק הפתיחה בו קיבלנו הצצה של כמה דקות לכל אחת מהמשפחות, כמובן ערוכות להפליא כדי להראות לנו מה צפוי לקרות. בגדול זה הספיק לי בשביל לזפזפ הלאה. אבל כשראיתי את הבאזז סביב התוכנית, החלטתי לתת לזה עוד צ'אנס.

>> דני פרידלנדר מספר על הרגע שהפך לו את הבטן ב"מבחן ההורים הגדול"

באופן אישי אני לא חושבת שיש דבר כזה הורות מושלמת, ולכן זו לא תחרות. כולנו עושים את המיטב – קשוחים יותר, מתירנים, דוחפים להישגים או דוחפים לעצמאות – אבל בעיקר אנחנו, במודע או לא במודע, מתמודדים עם התסביכים של עצמנו. אבל כמו כל תוכנית "ריאליטי", אם אפשר לקרוא ככה לתוכנית ערוכה באופן מגמתי, יש כאן הזדמנות נדירה עבור הצופים מהבית לראות את האחרים נכשלים ולהגיד לעצמם "וואלה, אני עוד סבבה".

אז מה היה לנו? כמובן שהמשפחה הסובייטית לא עברה לחצי גמר, אבל זה משאיר אותם לשבת מאחור על הספות ולשפוט, לשפוט, לשפוט, לגלגל עיניים לצקצק עם הלשון. מצד שני, זה הרי מה שכולנו אוהבים, בלי קשר למגזר. אנחנו אוהבים להשוות את עצמנו להורים אחרים ולצאת תמיד טובים יותר – לא משנה אם מדובר בהצבת גבולות או דווקא ההיפך.

ועוד דבר: אי אפשר שלא להעריך את האומץ של כל אחד מזוגות ההורים שהגיעו לתוכנית. אני באמת מקווה שהם הבינו שאין לאף אחד סיכוי לצאת הורה מושלם, אבל יותר מזה – שכולם יראו שהילדים שלהם לא מושלמים. מצד שני – אם הם יצאו יותר טוב מההורים האחרים, זה בהחלט יהיה שווה את זה.

אז מה היה לנו? קפיצת בנג'י מגובה של 5 קומות ואימהות שעשו הכל חוץ מלדחוף את הילדים שלהן למטה. חברות, זה לא שאתן ברכבת שדוהרת לאושוויץ והקפיצה תציל את חייהם, זה בסדר אם הילד או הילדה לא רוצים או מפחדים. תנו חיבוק ושחררו, אל תגידו "שחררי את היד!". בנימה זו, שאפו לזוג צברי (חינוך לעצמאות) שידעו לעודד את הילדון לקפוץ בלי להלחיץ אותו יותר מדי והפכו את זה למשימה כיפית. וכן, דוגמה אישית זה הכי עובד.

המשימה של קניות לארוחת ערב בסופר, חוץ מהפרסום האגרסיבי של רמי לוי, העניקה לנו כמה דקות של חמידות על המסך. שרה הלפרין כבשה את ליבי עם העיניים המהממות שלה שכל כך רצו חטיפים, והבת הגדולה של משפחת מאילוב שגם הייתה בוגרת וחדורת מטרה בצורה יוצאת מהכלל. וחוץ מזה, ילדים שאומרים "תודה" ו-"בבקשה" ממיסים את ליבי באופן מיידי.

שרה הלפרין והמבט. "מבחן ההורים הגדול" | צילום: צילום מסך, קשת 12

בני משפחת יוספידיס גם היו מתוקים בצורה נהדרת, למרות סאגת הקצפת. אני שמחה אבל שהקופאית לא ויתרה להם, אחרת בטח הייתה נדרשת על ידי רמי לוי להשלים את החוסרים בקופה.

חוץ מזה, מתברר שאף אחד מההורים השיפוטיים יתר על מידה לא קנה לעצמו שטויות וג'אנק לארוחת ערב. לבן שלי היה ילד אחד בכיתה ביסודי, שאימא שלו הייתה מאמנת לתזונה בריאה. כשהילד הגיע אלינו לחגיגת יום הולדת, היא ביקשה במפורש לא לתת לו ביסלי, במבה ושאר החטיפים (לא כי הוא אלרגי, אלא כי בבית לא אוכלים את זה). הדבר הראשון שהילד עשה זה להגיע לשולחן עם הכיבוד ולשאוב (ליטרלי) פנימה את כל הקערות של ביסלי ובמבה וצ'יטוס ומה לא. הרגשתי לא נעים, אבל אז ראיתי את אימא שלו באיזו אסיפת הורים שואבת בדיוק באותה צורה בורקס אחרי בורקס עם כל שומן הטראנס בעולם, אחרי שסיימה להטיף לכולם על תזונה בריאה והבנתי שהכל בסדר.

>> אלה לי משתפת: "אני חווה כאבים בכל הגוף, לחצים וחרדות"

אמנם איני דני פרידלנדר ובטוח לא עינת נתן, אבל הצבת גבולות היא כמו קפיץ. אי אפשר למתוח אותם יותר מדי וגם צריך רציונל – למה יש גבול. אם אין רציונל, הגבול יופר בהזדמנות ראשונה. כמו קפיץ שמשתרר מהקופסה. אז ראינו את הגבולות.

הרגע הקשה בתוכנית היה ללא ספק במשימת המצלמה הנסתרת, עם הקטע של ללכת עם זרים. הלב נכמר. מצד אחד ברור שזו סכנה מטורפת שאף הורה או ילד לא חסינים ממנה, מצד שני – זה פשוט מפחיד לראות איך רוב הילדים הלכו עם הבחור החביב יתר על מידה כדי להביא שקיות. מצד שני – זה כדי להביא משהו טעים לאחים שלהם. בקיצור, דילמה.

אני רואה את הפרומו של יום חמישי ומבינה שהולכים חזק על "מבחן המרשמלו" הקלאסי. מה שמעניין שאיכשהו בדיקת גבולות ההתנהגות עוברת בגזרת הממתקים. אצל רוב הילדים זה הפיתוי הגדול ביותר. אולי דווקא כאן יהיה משהו ששווה לדבר עליו, משום ששאר הגבולות הרבה יותר מורכבים? נחכה ונראה.