מה שקרה במאמאצחיק הוא מבורך, אך האם זה המקום הכי בטוח לחשוף פגיעה מינית?
השרשור על "הפעם הראשונה" בקבוצת הפייסבוק מאמאצחיק לקח כיוון אפל, עם חשיפת סיפורי פגיעה מינית בילדות. אמנם הדיבור על התופעה מבורך, אבל חשוב לעשות זאת במרחב שיודע כיצד לסייע לנפגעות
"חשפתי את הסיפור כי היה לי חשוב להעלות מודעות ושאנשים יבינו שהדברים האלה יכולים לקרות גם במשפחות לכאורה הכי טובות, אבל לא תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה אחרי". משפט זה נאמר על ידי טלי (שם בדוי) שבחרה לחשוף את הפגיעה המינית שעברה בילדותה על ידי בן משפחה בזמן מחאת MeToo, אי אז ב-2017. הפוסט שכתבה טלי היה אחד הראשונים שפורסמו באותה תקופה, ולאחר פרסומו קיבלה תגובות אוהדות שחיזקו אותה ותמכו בה, אך לצידן גם תגובות של זעם ואכזבה מבני משפחתה שכעסו על החשיפה הלא רצונית שלהם ועל הפגיעה בשמם הטוב. עקב הפרסום הפנתה לה המשפחה הנרחבת עורף וניתקה עמה קשר.
>> נעמי רובין הוטרדה מינית בתעשיית המוזיקה. היום היא שומרת נגיעה
בשבוע שעבר, באחת מקבוצות הנשים המצליחות והעמוסות בזירת הפייסבוק, החלה להתחולל סערה. זה קרה דרך פוסט על "הפעם הראשונה שלך" שהגיע די מהר לגל של סיפורים על פגיעות מיניות בילדות. במציאות שלנו ילדות ונערות רבות חוות את החוויה המינית הראשונה שלהן כחלק מפגיעה, בדרך כלל בבית או על ידי תוקף מוכר. נכון לעכשיו ועל פי העדויות, פורסמו בשרשור מאמאצחיק למעלה מ-40,000 תגובות, חלק גדול מהן סיפורים על פגיעה מינית בילדות שסופרו בפעם הראשונה. אם חשבנו שכולן כבר נחשפו בגל MeToo – מתברר שלא. הנתונים המוכרים לנו מדברים על אחת משלוש נשים שעוברת פגיעה מינית, ואולי מדובר על הרבה יותר. למרבה הצער, צילומי מסך מהקבוצה עם עדויות מפורטות, לעיתים עם הפרטים האמיתיים של הכותבת – החלו לזלוג מחוץ לקבוצה ונפוצו לכל עבר.
מה מביא נשים להיחשף בקבוצת פייסבוק שבה יותר מ-730 אלף משתתפות?
קבוצות פייסבוק הן מרחבים חברתיים חדשים ונגישים לשיתוף, בין היתר, של חוויות קשות שלא שותפו בעבר – כמו פגיעה מינית. השיתוף בקבוצה עשוי לנרמל תחושות, לאפשר להבין מה קרה ולהנגיש תמיכה וסיוע בהקשרים שונים. אנחנו יודעות שאחד החסמים העיקריים לדיווח על פגיעות מיניות הוא הקושי לשיים את האירוע ולהבין שמה שהתרחש הוא למעשה טראומה מינית. כך, שיח נשי פתוח על הנושא מסייע להבנה, לשיום ולהכרה בבנאליות של הפגיעה. יחד עם סיפורים "רגילים" על פעם ראשונה עדינה ומיטיבה עם פרטנר רגיש, אותו שרשור סייע לשקף עד כמה החוויה האחרת, חוצת הגבולות והפוגענית – היא למעשה פגיעה מינית שטרם ניתן לה שם.
אנחנו מצויות בעידן של קהילות פיזיות נמוגות אל מול קהילות וירטואליות אשר הולכות ותופסות נפח רב בחיינו; קבוצות הווטסאפ והפייסבוק שלנו הן תחליף עדכני לקשר משפחתי, חברתי וקהילתי, ולקהילה יש כח עצום ולא פעם – מיטיב. קהילת נשים עשויה להרגיש כמו מעין אוהל אדום ענק מימדים, בו אפשר לשתף בחוויות ולקבל תמיכה, הכרה, עצות ומענים. השתתפות מתמשכת יכולה אף לייצר תחושת שייכות ואינטימיות. יחד עם זאת, כמו שקורה לא פעם בעידן הרשתות, אלה תחושות שלעיתים מתנפצות. בועת האינטימיות והפרטיות של הרשתות היא בועת דמה, שכן למעשה בלחיצת כפתור ניתן להעביר את הטקסטים הפרטיים והאישיים ביותר הלאה, אקט שעלול להיחוות כבגידה, הפקעת שליטה וחוויית פגיעה נוספת. מחקרים שנעשו לאורך השנים מייחסים חשיבות רבה לתגובות שמקבלים נפגעים ונפגעות לאחר חשיפה של הפגיעה; תגובות תומכות המכירות בפגיעה יכולות להעצים ולפתוח דלת למסע החלמה, בעוד חשיפה לא בהסכמה, כמו גם תגובות פוגעניות, מזלזלות או כאלה המפנות אצבע מאשימה כלפי הנפגע.ת עלולות לטלטל ואף להחמיר את מצבה הנפשי של הנפגעת.
אז איפה בטוח יותר להיחשף?
חשיפה של פגיעה מינית צריכה להיעשות במרחבים מכילים שיכולים להבטיח מוגנות כדי לסייע למי שבוחרת להתמודד עם החשיפה, ולא להיפגע פעם נוספת. חשיפה פומבית של פגיעה מינית יכולה לשמש אפיק של החלמה – אך רק כאשר היא נעשית באופן מושכל ולא ספונטני, תוך חשיבה על מגוון הסיכונים ועדיף בליווי ותמיכה. אין ספק שחשוב לחשוף פגיעות מיניות; לאור השמש יתרונות רבים, אך בשימוש לא נכון הוא עלול גם לשרוף. לכן מומלץ לעשות זאת בפורום המתאים, במרחב בטוח שיכול לסייע לצמיחה והחלמה. יש גופים עתירי ניסיון אשר מציעים סיוע ותמיכה בטלפון, בווטסאפ או בצ'אט. לפני שמשתפים ומשתפות בפגיעה מינית צריך להכיר את האפשרויות השונות לעשות זאת, להבין את המשמעות המלאה של החשיפה ולבחור במקום המתאים ביותר.
