"אימא מזריקה ונמשיך בפאזל": כך סיפרנו לילדים על תרומת הביצית

אתן יודעות כמה דקות המתנה יש בשנים של טיפולי פוריות? בשנים האחרונות עברנו כזוג כ-12 נסיונות להריון. חווינו תוצאות שליליות, הריונות כימיים, הפלות, בדיקות והמון המתנות. בגלל שכל "סבב" כרוך ביציאה מהבית לבדיקות, זריקות, ועוד כל מיני חלקים לא פוטוגניים, הבנו שזאת המציאות של הבית, ולכן בחרנו לשתף את הילדים בהכל: בנסיונות, בכשלונות ובמסקנה החד משמעית שהגענו אליה – עוברים לתרומת ביצית.

איך לגדל ילדים שלא מרימים יד? מדריך למניעת אלימות

הילדים שלנו גדלו בידיעה שהם ילדי מבחנה וידעו שאנחנו רוצים עוד ילד, ככה שהטיפול הוא עניין בלתי נמנע. הם גם הבינו, כאמור, שתוכניות לחוד, ותוצאות לחוד, מה שאומר שעכשיו אני בהיריון מתרומת ביצית. ככה פשוט. לא הסתרנו ולא ייפינו. הסברנו.

(לא) סליחה על השאלה

בתור מדריכת הורים, אני מאמינה שכשאפשר לדבר ולשאול בבית הכל, רמות הפחד והחרדה יורדות. אם יהיה נושא שהילדים ירגישו שאסור או מביך לדבר עליו, הם יענו לעצמם על השאלות ואז התשובות יהיו הרבה יותר מעורפלות ומלחיצות עבורם. אם לא אדבר על התהליך עצמו, אשקף להם שיש בדיקות וגם אכין אותם שכשהם יראו אותי עוברת זריקות – שידעו שאני לא חולה, לא סובלת, מקבלת את התהליך ואפילו לא מפחדת, הם יבינו שגם הם יכולים להירגע. לא מסתירים מהם כלום והכל באמת בסדר.

הודות למקצוע שלי, אחת מהשאיפות שלי סביב הנושא הרגיש הזה הוא להיות הכתובת בשביל מי שעוברת או עתידה לעבור את התהליך הזה, ובגלל זה היום, כמדריכת הורים, יועצת זוגיות ומי שמלווה זוגות בתהליכי פוריות, החלטתי לשתף את התובנות שלי. הן כוללות את ההתמודדות האישית, הדרך בה הסברנו לילדים ואיך לא – ההערות מהסביבה.

דיקור שלילי

מכירות את זה? כשהסביבה מוצאת דרך להגיד בדיוק את מה שלא רציתן לשמוע? הכנות לקראת הקושי שצפוי לכן, הפחדות (בואי אני אספר לך איך נתתי כיף לאלוהים בלידה) וגם שאלות שנוגעות בול בנקודה הרגישה. אני קוראת לזה "דיקור שלילי". לפעמים זה מגיע כשאלה "רק מתוך סקרנות" ולפעמים זאת הדרך של השואל להגיד את דעתו למרות שממש לא התבקש.

דוגמאות לדיקור שלילי (וגם מה אני עונה לכל הנשמות הטובות):
למה אתם נלחמים בטבע? אנחנו לא, אלא נהנים מרפואה מופלאה.
למה אתם לא פשוט "משחררים"? שהרי ידוע שאם "נשחרר" זה יקרה מעצמו.
לא מפריע לך שהתינוקת שלך תהיה שייכת לבעלך ולאישה אחרת? נישואים פתוחים – לא מה שחשבתן.
יש לכם שלושה, למה לא להסתפק בזה? כי אנחנו רוצים ארבעה. לפחות.
הם חווים את הטיפולים איתכם וזה "ישרוט" אותם. מזל שיש לי פלסטרים בארון. וידע מקצועי.
המחיר לא גבוה מדי? המחיר הכלכלי והרגשי של כולנו גבוה מאוד! אבל לא מדי.
את בת 43. את לא זקנה מדי? שמחת זקנתי.

בניגוד לכל אותם "מתעניינים" מבחוץ, לילדים כדאי לענות גם על שאלות שהם לא יודעים לשאול. אני ממליצה להתמודד עם המציאות (הלא כל כך) מורכבת הזאת עם תשובות פרקטיות, שלא רק עונות לילדים על השאלות שהם רוצים לשאול, אלא גם על אלה שהם לא יודעים לשאול, אבל מענה מוקדם עליהן ירגיע אותם וימנע הרבה פחד וערפול מסביב. כמובן שההסבר יותאם לילד בן שלוש או מתבגרת בת 12.

היא אחותכם וילדה שלנו בדיוק כמוכם

ילדים מתעניינים בשאלה איך ילדים מגיעים לעולם, ואני מאמינה שחינוך לתקשורת ומיניות בריאה מתחיל מהשאלות בגיל שנתיים – וממשיך גם לשאלות ושיחות בגיל יסודי, תיכון והלאה. לדבר על מיניות ועל הטבע זה לא מביך, ומה שחשוב זה להסביר (כמובן לפי היכולת להבין באופן מותאם לגיל של כל ילד). הביצית אמנם לא מהגוף שלי אבל היא כל כך קטנה שאפילו אי אפשר לראות אותה במיקרוסקופ. מה שהופך אותה לעובר ותינוק שגדל בבטן זה הגוף שלי. בדיוק כמו שאתם גדלתם בתוך הגוף שלי. אנחנו גאים במאמץ ובדרך שעשינו בשביל שתהיה לכם עוד אחות. אנחנו בבית מתייחסים להעריון הזה כמו כל היריון. עם שלושה ילדים מהממים כמו שלנו, ממש רצינו עוד אחד או אחת לפחות וידענו שנעשה בשביל זה כל מה שצריך.

אימא רגע עושה זריקה ונמשיך בפאזל

הטיפולים הם חלק בלתי נפרד מהסיפור המשפחתי שלנו. הגדולים יודעים שהם ילדי מבחנה, שאיתם התהליך קרה מהר יותר, וגם שאנחנו עוברים טיפולים לעוד ילד. לכן גם את הזריקות, המעקבים והבדיקות עשינו בידיעתם ולפעמים בנוכחותם. הם מבינים שזאת הדרך של אימא שלהם להיכנס להריון. אני מאמינה שעצם העובדה שהילדים שלי זוכרים את עצמם יונקים, עוזרת להם להתחבר לתחושה של התינוקת שתיוולד, ולהבין עד כמה החיבור הגופני והרגשי הוא חלק מהתהליך.

מבחינה רגשית בן זוגי עובר את מה שאני עוברת והציפיות והאכזבות שלנו זהים. הרבה פעמים בקליניקה אני מדברת בהומור על זה שאומרים ש"גברים בחיים לא יצלחו היריון" או "גברים גוססים ב-37 מעלות חום" ואני צוחקת על המשפטים האלה כי אני מאמינה שזה רק מרחיק את הגברים מהתהליך, ואז אי אפשר לצפות לתמיכה. איך אפשר לצמצם את הרגשות של בן הזוג ל"תפקידך הוא להתעלם מהרגשות של עצמך ולתמוך בי!". זה מופרך.

בליווי זוגות אני רואה עד כמה הרגשות של בני או בנות הזוג שמלווים לפעמים נדחקים החוצה. אני באמת חושבת שלפעמים ללוות מישהו בתהליך מורכב כשאין דרך להקל עליו, זה יותר קשה מלעבור את זה בעצמך. מבחינתי אנחנו עברנו את הטיפולים ואני בהיריון. כן, כן. תחזיקו לנו אצבעות שאלד בקלות.