מה קשור? כל מה שצריך לדעת על לשון קשורה אצל תינוקות

בעשור האחרון, בעיקר בעקבות מגמת החזרה להנקה וההכרה ביתרונותיה, עלתה המודעות לתופעות של לשון קשורה ושפה קשורה בילודים. אלה תופעות מולדות שעלולות ליצור קשיים ביניקה, ויש הטוענים שהן עלולות לגרום אף לבעיות אף-אוזן-גרון חריפות, לקשיים בריכוז ובהתנהגות, במעיים ובאכילה, בהגייה, בדיבור ועלולות ליצור גם בעיה אסתטית.

בבתי חולים מעטים בלבד מאתרים את הבעיה בילודים, ורק בחלקם מטפלים בה. כדי לבדוק מהם הגורמים לתופעה, כיצד היא באה לידי ביטוי ואיך מטפלים בה, פנינו לשני מומחים בעלי ניסיון רב בתחום, החברים בצוות הבינלאומי של מקימי IATP– הארגון העולמי לטיפול בלשון קשורה – ד"ר אייל בוצר, מומחה לרפואת שיניים לילדים ונוער ומנהל המרפאה לרפואת שיניים לילדים במרכז הרפואי תל אביב, ורופא השיניים ד"ר רועי פורר.

התופעות: קשיים בהנקה ובעיות נוספות

אף שבתחילה התייחסו לנושא בספקנות, ערכו בשנת 2001פרופ' שאול דולברג, פרופ' פרנסיס מימוני, ד"ר איל בוצר ויועצת ההנקה אסתר גרוניס מחקר במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, שהוכיח שלשון קשורה אכן גורמת להפרעות ביניקה וכן את היעילות של ביצוע ניתוק המיתר הקשור. כיום ישנם מחקרים מדעיים רבים מכל העולם התומכים בניתוק הלשון הקשורה כדי לשפר את היניקה. ד"ר בוצר מציין שיש כיום מחקרים המוכיחים שלשון קשורה עלולה לגרום לבעיות בהנקה, וייתכן שגם לשפה קשורה תפקיד בבעיות ביניקה, אך אין כיום הוכחה לבעיות נוספות שהן עלולות לגרום.

"לשון קשורה ושפה קשורה הן שייר מהשלב העוברי", הוא מסביר. "אצל כל העוברים נפרדת הלשון בשבוע ה-12מרצפת הפה, כשההיפרדות היא חלקית ונשאר מיתר של שארית רקמה בין הלשון לרצפת הפה. אצל חלק מהילודים קרום הלשון הדק נשאר מחובר ומגביל את תנועתה. שפה קשורה אינה מאפשרת לתינוק להפשיל את השפה החוצה בזמן היניקה, ולכן היניקה תהיה עבורו קשה מאוד. ניתוק השפה ישפר את מכניקת פעולת היניקה, ומומלץ לעשות זאת כדי לאפשר לתינוק ליהנות מיתרונות ההנקה".

ד"ר פורר מוסיף כי כמעט כל מצב של קושי בהנקה נגרם בגלל לשון קשורה: פצעים, סדקים וכאבים בפטמה, דלקות שד וסתימת צינורות, עייפות, עצבנות וסרבנות ביניקה, פטרת, ריפלוקס, גזים, עצירות או איחור ביציאות, ואף נזלתיות וליחה הן תולדות של הגבלת התנועה בלשון. "בהמשך עלולה לשון קשורה לא מטופלת לגרום לדימוי עצמי נמוך עקב קשיים בהגייה ובדיבור – שיבוש ההיגוי באותיות דטלנ"ת וזשסר"צ, וכן עקב היותה פגם אסתטי מכיוון שלשון קשורה עלולה לגרום לרווח בין השיניים התחתונות ואף לנסיגת חניכיים בשיניים התחתונות הקדמיות", הוא מסביר.

ד"ר פורר רואה בלשון קשורה סוג של נכות עם סיכוי גבוה לגרום למגוון גדול של תופעות בעתיד, ומעדיף להגדיר את הלשון כתפקודית או כתת-תפקודית מאשר כלשון קשורה או קצרה. לדבריו, הוא נתקל בבעיות נוספות שעלולות להיגרם עקב הלשון הקשורה אשר לא הוכחו מדעית, ביניהן נוזלים ודלקות באזניים, נזלתיות והזלת ריר, אכילה בררנית וירידה במשקל, עצירות, בעיות שינה, עיכוב והפרעות דיבור שונות, ולעיתים גם הרטבת לילה וחוסר שקט. אחת (או יותר) מן הבעיות הללו באופן כרוני עלולות להיגרם בשל לשון שאינה מנקזת כראוי את חללי הגולגולת והאוזניים ואינה מפעילה כראוי את מערכת העיכול.

הטיפול: מוטב מוקדם ככל האפשר

"בחלק מהמקרים מזוהה התופעה בבית החולים בסמוך ללידה כאשר היא בולטת לעין. ההפניה המקצועית לטיפול בלשון קשורה נעשית כיום על ידי יועצת הנקה – כאשר נמצא קושי ביניקה ונשללו סיבות אחרות, או קלינאית תקשורת, ולפעמים רופא ילדים או רופא שיניים", מסביר ד"ר פורר. "הטיפול יעשה על ידי רופא בעל ניסיון: רופא ילדים, רופא אף-אוזן-גרון, רופא שיניים או כירורג פה ולסת, אשר למדו לבצע את הפרוצדורה, התנסו בה וערוכים לטיפול במקרים הללו".

"הטיפול הוא פעולה פשוטה ובטוחה שאינה דורשת הרדמה", מסביר ד"ר בוצר, וממליץ לבצע את שחרור הלשון בהקדם: הפעולה הכירורגית מתבצעת במרפאה, כאשר ההורה מחזיק את התינוק על הידיים והרופא מאלחש את המיתר ומשחרר אותו. "אחרי הפעולה הכירורגית נוצר פצע מתחת ללשון, שעל פי רוב אינו גורם לכאב. הפצע מחלים תוך שבוע-שבועיים. במקביל, הרופא מצייד את ההורים בתרגילים להזזת הלשון".

במרפאתו של ד"ר פורר מבוצע הניתוק של הלשון והשפה העליונה יחד, וההורים מודרכים כיצד לפתוח את הפצע תחת הלשון כדי להשיג ריפוי מיטבי במשך כמה ימים בבית, לאחריהם הם חוזרים לביקורת.

ד"ר בוצר אומר כי לא בכל המקרים היה מטפל, כמו במקרים שבהם לא ניתן להביא תועלת (למשל אצל תינוקות שאינם יונקים). או במקרה של כלי דם גדול או מצב שבו עלול להיגרם נזק. ד"ר פורר לעומתו ממליץ לטפל גם בלשון קשורה אחורית שעמיתיו לא נוטים לטפל בה. חובה בעיניו לטפל בכל תופעה המעידה על כשל תפקודי.

מה לגבי הטיפול בשפה עליונה קשורה?
"שפה קשורה היא היפרדות חלקית בלבד של השפה העליונה, כאשר נשארת רצועה דקה או פיסת סיבי שריר המחוברת לעצם החניכיים. בעבר היו מנתקים את המיתר הקדמי כדי למנוע רווח בין השיניים. ד"ר בוצר אומר כי בעיית הרווח בין השיניים נפתרת ברוב המקרים עד גיל 12. "במקרים נדירים דרושה פעולה כירורגית, שהיא מעט מורכבת לעומת הטיפול בינקות".

אם גיליתם שהתינוק שלכם סובל מהתופעה ואתם שואלים את עצמכם האם לטפל או לא, ד"ר פורר מדגיש כי "הקלות שבטיפול, בניגוד לפתרונות אחרים, משמשת מפלט מסבל רב לרוב הפונים".

תוכנית התנתקות

ברוב המקרים כדאי לנתק את הלשון הקשורה:
• הסימפטומים: קושי ביניקה עלול להיות תוצאה של שפה קשורה או לשון קשורה אצל התינוק.
• ההשלכות העתידיות: לשון קשורה עלולה להפריע לדיבור, ועל פי ד"ר פורר יכולה גם לגרום לנוזלים באוזניים, לדלקות אוזניים, לעיכוב באכילה, לבעיות ביציאות ועוד.
• הטיפול: הניתוק פשוט, וגם אצל פעוט מעל גיל שנה מספיק טשטוש קל בלבד. אך אל תדחו את הטיפול במידה שהתינוק זקוק לו. טיפול בילד גדול יותר עלול להיות כרוך בהרדמה מלאה והוא מסובך יותר.