לקחת אקמול בהיריון? סקירה חדשה עושה סדר

כמעט כל אישה בהיריון מכירה את הרגע הזה: הראש פועם, הגב כואב, היד כבר כמעט נשלחת לפרצטמול (החומר הפעיל באקמול, דקסמול ועוד), ואז מגיעה המחשבה, רגע, אולי לא כדאי? בשנים האחרונות פורסמו כותרות שהעלו אפשרות לקשר בין שימוש בפרצטמול בהיריון לבין אוטיזם או הפרעת קשב אצל ילדים. עכשיו סקירה רחבת היקף מבקשת לעשות סדר – ובעיקר להפריד בין קשר סטטיסטי לבין סיבה ותוצאה.

>> לא רק אימהות: אבות בדיכאון אחרי לידה – התופעה שכמעט לא מדברים עליה

כשהמספרים משתנים לפי איכות המחקר

לפי האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS), מאמר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי Developmental Medicine & Child Neurology בחן שבע מטא־אנליזות, שכללו יחד יותר משלושה מיליון משתתפות. בניתוחים רחבים, שלא הוגבלו למחקרים האיכותיים ביותר, נמצאו עליות מתונות בסיכון לאבחון – כ־17 אחוז לאוטיזם וכ־29 אחוז ל־ADHD. אבל כשהחוקרים התמקדו במחקרים איכותיים יותר, שהתבססו על שיטות מחמירות ובקרה טובה יותר על גורמים מתערבים, האפקטים נחלשו מאוד והתקרבו לאפס. וזה בדיוק החלק המעניין: לפעמים הדרך שבה עורכים את המחקר משנה את הסיפור שהמספרים מספרים.

אולי לא התרופה הייתה הסיבה

המחברים מצביעים על שיפורים מתודולוגיים שמסייעים להפחית הטיות. בין היתר, מדובר במחקרי השוואת אחים, שבהם משווים בין ילדים בתוך אותה משפחה, ובבקרה הדוקה יותר על מצב הבריאות של האם. למה זה חשוב? כי נשים אינן לוקחות פרצטמול סתם. הן עשויות לקחת אותו בגלל חום, זיהום ויראלי משמעותי, כאב כרוני, דלקת או לחץ. לכן קשה לדעת אם הקשר שנמצא במחקר מסוים נובע מהתרופה עצמה או דווקא מהמצב שהוביל לנטילתה מלכתחילה. במילים אחרות, ייתכן שחלק מהקשרים שנראו בעבר שיקפו את הסיבה לשימוש בפרצטמול, ולא את הפרצטמול עצמו.

עשור של סימני שאלה

הרקע לדיון הזה מורכב. מחקר עוקבה מנורבגיה מ־2013, למשל, מצא הבדלים התפתחותיים והתנהגותיים אצל ילדים שאמותיהם דיווחו על שימוש ממושך בפרצטמול במהלך ההיריון. אלא שרבים מהמחקרים הראשונים הסתמכו על דיווח עצמי, כללו מדגמים קטנים או הציגו קשרים חלשים שהיו רגישים להטיות.

הסקירה החדשה מפנה את הזרקור למחקרים יציבים ומבוקרים יותר, ושם הקשרים שנצפו בעבר נחלשים מאוד או כמעט נעלמים. גם המסרים הציבוריים לא היו אחידים. רגולטורים בארצות הברית הדגישו לאורך השנים שאין הוכחה לקשר סיבתי והצביעו על ספרות מדעית סותרת. בספטמבר 2025 הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקני כי יפתח בתהליך עדכון תוויות בנוגע לאסוציאציה אפשרית בין שימוש בפרצטמול בהיריון לבין מצבים נוירולוגיים, בעוד ארגון הבריאות העולמי ציין באותו חודש שאין ראיות מדעיות מכריעות.

ומה אומרים הנתונים כשאת צריכה משכך כאבים?

מחברי הסקירה מסכמים כי בשקלול הסיכונים והתועלות, אין סיבה לשנות את ההמלצות המקובלות לפרצטמול כטיפול קו ראשון בעת הצורך במהלך ההיריון. גם הצהרת קונצנזוס של קבוצת מדענים ורופאים מספטמבר 2021 ממליצה להימנע משימוש שאינו נחוץ, להתייעץ עם הצוות הרפואי במקרה של שימוש ממושך, וכשיש צורך בתרופה – לבחור במינון היעיל הנמוך ביותר למשך הזמן הקצר ביותר שנדרש.

כלומר:

• לא לקחת פרצטמול כשאין צורך.
• אם הכאב נמשך או דורש טיפול תכוף, להתייעץ עם הרופא.
• כשיש צורך, להשתמש במינון הנמוך היעיל ולזמן הקצר הנדרש.

גם ההליכים המשפטיים בארצות הברית משקפים את חוסר הוודאות. באוקטובר 2022 אוחדו תביעות פדרליות שטענו כי חשיפה טרום־לידתית לפרצטמול גרמה לאוטיזם או ל־ADHD להליך מרוכז בבית המשפט המחוזי של המחוז הדרומי של ניו יורק. ב־2023 נדחו תביעות נגד קמעונאיות ויצרניות לאחר שהשופטים קבעו שמומחי התובעים נשענו על מתודות פגומות ועל בחירת נתונים סלקטיבית שאינה תומכת בסיבתיות. ביולי השנה בית משפט פדרלי לערעורים החיה מאות תיקים, וההליכים עדיין נמשכים.

לא להתעלם, אבל גם לא להיבהל

אולי זה המסר החשוב ביותר: מחקר שמוצא קשר אינו בהכרח מחקר שמוכיח סיבה. וכאשר המחקרים נבדקים לפי איכותם והיכולת שלהם להתמודד עם גורמים מתערבים, הקשר בין שימוש בפרצטמול בהיריון לבין אוטיזם או הפרעת קשב נחלש מאוד.

לכן, אם את בהיריון וכואב לך, אין צורך לקבל החלטה מתוך פחד מכותרת בודדת. נכון לעכשיו, אין ראיות משכנעות לסיבתיות בין פרצטמול בהיריון לבין אוטיזם או ADHD. כשיש צורך במשכך כאבים, כדאי לקבל את ההחלטה יחד עם הרופא שלך בצורה מושכלת, במינון המתאים ולמשך הזמן הנדרש.