לפרוץ את הבועה – חלק ב'

לחלק א'»

קשר עם ישויות

יוסף לוי מקריית ביאליק, מנחה רוחני, עד גיל 11 הוגדר "אוטיסט קלאסי": הוא לא דיבר, לא תקשר עם הסביבה, היה אגרסיבי, נהג לאכול את הצואה של עצמו, דפק את ראשו בקיר והתחנך במסגרת של חינוך מיוחד, אך אז התחיל פתאום לדבר. לשאלה מה גרם לו לצאת מן הבועה הוא מסביר שמודעות מוחקת קארמה. הוא מסביר שהופיעה בחייו ישות בשם אלורן, ששכנעה אותו כי אמו שלו מתפללת עבורו. גם היום, כשהוא עצמו מטפל בהורים לילדים אוטיסטים, הוא מעיד כי ישנם דפוסי התנהגויות שעדיין קיימים בו מאז היותו אוטיסט, כמו תנועות כפייתיות חוזרות ורגעים ארוכים של התנתקות מן הסביבה, רק שכיום הוא מודע לכך.

כמבוגר הוא מסוגל לשחזר את החוויה שחווה כילד אוטיסט: "האוטיסט נולד עם רמת רגישות גבוהה ביותר. אני למשל ראיתי עמודי אנרגיה צבעוניים מעל הראש של אימא ואבא, והם עוררו בי פחד. תופעות לא מובנות ומעוררות חרדה גורמות תסכול, כעס, חוסר אונים ועצב".

חוסר היכולת להתמודד עם הרגשות הללו גורם היאטמות. בחוויה האישית שלו, הסגירה בתוך הבועה, המשולה כנגד כליאה בתוך חדר לבן, מקורה בטראומה. במקרה שלו הוא זוכר כי אף שהוא שנא דגים, האכיל אותו אביו בכוח בגיל עשרה חודשים דגים. המסר האופטימי שלו הוא שההורים יכולים לתקן את הנזק בעזרת אהבה וקבלה. לדבריו, כאוטיסט לשעבר, הוא בעל יכולות רוחניות היכול להשתמש בכלים רוחניים כמו הילינג, דיאלוג עם ישויות, מדיום ותקשור עם הנפש הגבוהה של האדם.

לתפיסתו, הילד האוטיסט בא ללמד את ההורים מה זאת אהבה ומהי יושרה פנימית, כשהלב והראש שווים ואיך לקבל את האחר על השוני והחריגות שבו. הילד האוטיסט מלמד את הוריו להיות קשובים ולשמוע מעבר למלים ולצלילים. ההורה עובר תהליך של התבוננות פנימית ולומד לשדר באופן אנרגטי את רגשותיו ומחשבותיו כך שהילד יוכל להיפתח ולהאמין.



שחרור חסימות

אפרת ארנון מרמת גן, מורה ומטפלת ברפלקסולוגיה במכללת רידמן, אינה מטפלת באוטיזם, אלא מטפלת בילד מבחינה הוליסטית ובביטוי האינדיבידואלי של הלקות. היא משלבת רפלקסולוגיה עם שיטת בואן שיטת טיפול במגע, "המעוררת את מנגנון הריפוי של הגוף, משפיעה על מערכת העצבים האוטונומית, ובכך מאזנת וממריצה את זרימת האנרגיה בגוף כולו".

ארנון מרגיעה ומשחררת שרירים תפוסים, טראומות וחסימות. "אני משלבת בין שתי השיטות, ואני מפרידה בנושאי הטיפול. למשל נושא הרטבות יתחיל עם טיפול בשיטת בואן, ויקבל חיזוק דרך הרפלקסולוגיה, ואילו קושי בביטוי ובהגייה יתחיל ברפלקסולוגיה, וישולב מאוחר יותר עם שיטת בואן".

מטרת הטיפול היא לשפר את איכות החיים של הילדים, ומתוך כך את איכות החיים של המשפחה כולה. "שיתוף הפעולה הבסיסי והתקשורת הראשונית נעשים עם ההורים".

בעת הטיפולים היא מסבירה לילד כל צעד של טיפול שהיא עושה, ואינה עושה זאת עד שהיא מקבלת אישור ממנו דרך הנהון בראש או הנחת היד באזור הטיפול. כאשר מתרחש משהו בטיפול, כמו בכי או חוסר מנוחה ותזזיתיות, היא מאפשרת למלווה של הילד להתערב כי יש לו יתרון רב בכך שהוא מכיר את הילד ויודע איך להתנהל מולו". היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בינה ובין ההורים והצוות המטפל, שהוא "ערך מוסף לטיפול ומאפשר לי מידע ויכולת להוסיף או לתת דגש לנושא מסוים".



עבודת שרברבות

מנקודת התפיסה של הפסיכותרפיה העולמית, האוטיסט הוא נשמה, מלאך שנולד לעולם, שבא להקרין לסביבה ריפוי ואהבה. וכדי שהנשמה תוכל לעשות זאת באין מפריע והגבלה, "נוצרו במוח הילד הפרעות אלקטרו-מגנטיות והן יוצרות מצב של ניתוק תקשורת ונגישות קיצונית למציאות הארצית הדחוסה והתובענית", מסבירה אסתיה חוטר-גזע מירושלים, ד"ר למטאפיסיקה, בעלת תואר ראשון במדעי המדינה וחינוך, המתמחה בהילינג, באסטרולוגיה, בנומרולוגיה ובאורה סומא.

"מסביב לראש הילד ובתאי המוח שלו ישנן הפרעות של חשמל סטטי, כמו שקורה במכשיר הטלוויזיה", מסבירה ד"ר חוטר-גזע, "ואלו משבשות את הפעילות המוחית. ישנה הולוגרמה אלקטרו מגנטית העוטפת את המוח וחוסמת זרימת המידע בין חלקי המוח". הניתוק מהתפיסה הכלל אנושית לגבי הבנת העולם קשה לילד ולהוריו, אך טומן בחובו שעור גדול להורים, שבא ללמד אותם את עקרון ההדדיות ולרפא אותם מהחסימות של עצמם.

ד"ר חוטר-גזע טוענת שבטיפול בילדים אוטיסטים היא עושה למעשה עבודת "שרברבות". כמו ששרברב מטפל בסתימה בצינור באמצעות הכנסת יד או מכשיר, "אני מתמגנטת על ההפרעות של תאי המוח, מעל האונות של המוח או המוח האחורי התחתון, שולפת את ההפרעה מהשדה שמסביב לראש, ומשחררת חשמל סטטי, הפרעות וחסימות מבית אבא ואימא, שהחלו עוד בשלב העוברות".



מאוטיסט לדיסלקט

הטיפול שלה אנרגטי, ואין בו מניפולציה למוח. לפני כל טיפול היא ממירה במשך כשעתיים את האנרגיה של הידיים שלה לאנרגיית מגנוט, שתאפשר לה "התמגנטות על לחצים של חשמל סטטי והפרעות המונעות תקשורת בין שני חלקי המוח. לאחר הטיפול ההפרעות נעלמות, ואז מתחיל תהליך של העברת מידע בין שתי אונות המוח, קשר עם בלוטות האחרות ושיפור יכולת של ילד להתמקד בראייה ובשמיעה. לאחר שני טיפולים רוב הילדים משתנים מאוטיסטים לדיסלקטיים. לטענתה, ילדים אוטיסטים ייתרמו וירוויחו יותר בבית הספר לחירשים-אילמים דווקא, אשר "בו כולם לומדים את יסודותיה של שפה תקשורתית חדשה, וכולם יכולים לתקשר עם כולם".

מאיה קליינמן-וייס מתל אביב, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך עם התמחות בתכניות התנהגות לאוכלוסיות המיוחדות, ניהלה הוסטל לאוטיסטים בוגרים. היא עבדה עם אוטיסט שטופל אצל ד"ר חוטר-גזע בהפרעות חשמל, ומעידה על השיני שהתחולל לנגד עיניה. הבוגר, שעד לפני הטיפול נהג לדבר בגוף שלישי, התחיל לדבר בגוף ראשון. מאוטיסט אלים, ששבר כל דבר בדרכו, הוא התחיל לגלות את העולם וללמוד אותו. הוא התחיל להתעניין בהצגות ובסרטים, ובו בזמן ירד מאוד מינון התרופות הפסיכיאטריות לדיכוי האגרסיה שלו. איכות חייו השתנתה, ובעקבות זאת גם איכות חיי משפחתו.

מתוך ניסיונה, הטיפול הנכון באוטיסט הוא במסגרת תומכת ובשילוב המשפחה, המטפלים, הפסיכולוגיים ושיטות טיפול ברפואה המשלימה. היא ממליצה לשלב טיפול בפרחי באך, שאינו סותר תרופות פסיכיאטריות, אלא מאפשר עם הזמן להקטין את מינון התרופות.

מן המפגש עם השיטות השונות, למדתי שישנה חשיבות רבה באבחון הילד בגיל צעיר ועל מקומם החשוב של ההורים בתהליך ההבראה. הבנתי שצריך לגייס הרבה אורך רוח, אהבה ואכפתיות. והכי חשוב – הילדים האלה עשויים ללמד אותנו מהי תקשורת אמתית ומקרבת.

 

הכותבת היא מטפלת רב-תחומית ברפואה משלימה, מנחה קבוצות במכללת רידמן ומטפלת באופן פרטני. דוא"ל: sisiman@013.net.il

 

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה