לנצח את ההרגל הרע

התמכרויות תמיד היו חידה בעיניי. אם הרגל מסוים פוגע עד מאוד באדם לאורך זמן, מדוע קשה כל כך להפסיק אותו? קיימות כל כך הרבה שיטות העוסקות בטיפול בהתמכרויות, ובכל זאת נדמה שאנשים נוטים למעוד שוב ושוב.

נילי בראון, 40, מומחית בטיפול בהתמכרויות, בוגרת אוניברסיטת לידס אנגליה וערן גולדשטיין, 34, המתמחה בכמה שיטות לטיפול בהתמכרויות, טוענים שהתמכרות אינה בעיה אחת גלובלית שאפשר לפתור בדרך אחת ויחידה. התמכרות תופסת אצל כל אדם צורה שונה ונובעת מסיבות מגוונות, כך שאופן הטיפול צריך להיות מותאם לכל אדם באופן אישי.

בראון וגולדשטיין, מטפלים בהתמכרויות בשילוב של שיטת נאדה לדיקור (NADA – National Acupuncture Detoxification Association) ושל שיטת הריאיון המוטיבציוני. לדבריהם, אלו שיטות טיפול רווחות בעולם, שמשום מה טרם התבססו בישראל.

בראון, שהתגוררה בשנים האחרונות באנגליה, מספרת: "כששבתי לארץ הופתעתי לגלות ששיטות הריאיון המוטיבציוני ונאדה עוד לא השתרשו פה. באנגליה ובמקומות אחרים בעולם אלו תחומים מפותחים מאוד וכל עובד סוציאלי העוסק בטיפול בהתמכרויות לומד לטפל בהם. מה שערן ואני מנסים לעשות, הוא להכשיר גם בארץ כוח אדם שילמד לעבוד בשילוב של שתי השיטות".

מענה לאחר טראומה

נאדה הוא ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 1985 בארצות הברית. "בעבר נאדה שימש רק כטיפול בהתמכרויות", מסביר גולדשטיין, "אך בעקבות אסון התאומים, מטפלים מטעם נאדה נתנו מענה לאנשים שסבלו מטראומה ונוכחו לגלות שהשיטה עוזרת גם לטיפול בחרדות. כיום משתמשים בדיקור של נאדה גם עבור תסמונת פוסט טראומטית.

"ברמה הפרקטית הטיפול בשיטת נאדה הוא פשוט, ומדובר סך הכל בחמש נקודות דיקור באוזן. האוזן, בדומה לכפות הרגליים, היא איבר המשקף את כל האיברים בגוף: נקודה אחת אחראית על מערכת העצבים, נקודה שנייה קרויה 'שער הנשמה' והיא מרגיעה, ועוד שלוש נקודות משקפות את תפקוד הכבד, הכליות והריאות."

"בשיתוף פעולה בין שלושתן הן עוזרות לגוף להתנקות. זו אינה שיטת טיפול מסובכת שצריך ללמוד במשך שנים, כמו הרפואה הסינית, למשל. לכן, גם קל יותר להכשיר לכך מטפלים. נוסף על כך, העלות היא זולה ואפשר לדקר כמה אנשים בקבוצה. שיטת הדיקור של נאדה נפוצה מאוד בעולם בשל הפשטות שלה."

"הדיקור של נאדה עוזר להפחית את הכמיהה לצריכת החומר שאליו מכורים", מסביר גולדטיין. "הוא עוזר גם בשיתוף הפעולה של המטופל, במעורבותו ובהגברת המוטיבציה שלו. אנשים עם בעיית התמכרות לרוב מתנדנדים וקשה להשאיר אותם בטיפול, והדיקור של נאדה עוזר להם להישאר מחויבים לתהליך. נוסף על כך, בתחילת התהליך מטופלים רבים חשים אי נוחות לדבר. הדיקור של נאדה עוזר בהפגת המתח ומאפשר למטופלים פסק זמן לא מילולי".

הריאיון המוטיבציוני הוא שיטת טיפול שההנחה הבסיסית שלה היא שהרצון לשינוי חייב להגיע מתוך המכורים עצמם. השיטה התפתחה בשנות השמונים על ידי פסיכולוג אמריקאי בשם ויליאם מילר, שטיפל באלכוהוליסטים. במהלך הטיפולים הבין מילר שהוא אינו מבין כלום באלכוהוליזם, ולכן הוא רק הקשיב למטופליו בלי לשים עליהם תווית אחידה.

"לפתע הכדור היה בידיים של המטופל, שנאלץ להסביר ולדבר על מה הוא אוהב ומה הוא אינו אוהב באלכוהול, ולפרט מהן הסיבות בעד השתייה ומהן הסיבות נגדה", אומרת בראון. כך למעשה התפתחה השיטה המוטיבציונית, המבוססת בראש ובראשונה על כך שהמטופל ינקוט בפעולה. עליו לשמוע את עצמו מדבר על כך בלי שהמטפל יסיק עבורו מסקנות. "אני כמטפלת, צריכה לנשוך את הלשון ולחכות שהוא ידבר על השינוי בעצמו", אומרת בראון. "לרוב המכורים יש סיבות טובות להתמכרות, וצריך לכבד את זה. זו שיטה המבוססת על הרבה אמפתיה".

הכדור בידיים של המטופל: בראיון המוטיבציוני המטופל נאלץ להסביר ולדבר על מה הוא אוהב ולא אוהב באלכוהול. אילוסטרציה: shutterstock

להבין את ההשלכות השליליות

שיטת הריאיון המוטיבציוני מתבססת על תהליך הנקרא מעגל השינוי. זוהי תיאוריה התנהגותית שפותחה גם היא בשנות השמונים על ידי שני חוקרים בשם ד"ר ג'יימס פרוצ'סקה וד"ר קרלו דיקלמנטה. השלב הראשון במעגל הוא הקדם הרהור. לדבריה של בראון, זה השלב שבו אדם מאמץ הרגל מסוים, כמו עישון או אכילה בלילות. בשלב זה עדיין לא נגרם נזק ממשי והאדם מתחיל לאמץ את ההתנהגות הזו.

השלב הבא הוא שלב ההרהור, כשלהתנהגות מתחילות להיות השלכות שליליות, כמו שיעול (עישון) או השמנה (אכילה בלילות). זהו השלב שבו אנשים מתחילים להתנדנד בין הרצון להמשיך בהתנהגות לרצון להפסיק אותה, ולעתים הם פונים לטיפול. על פי הריאיון המוטיבציוני, בשלב זה על המטפל לשאול שאלות מנחות, שיאפשרו למטופל לדבר.

למשל: מה מפריע לך בהתנהגות או מהן הסיבות לכך שפנית לעזרה. השאלות האלו נועדו להעביר את המטופל לצעד הבא, והוא שלב ההחלטה. בשלב ההחלטה המטופל מפסיק להתנדנד ומחליט להשתנות. השלב הבא הוא שלב הפעולה, שבו המטופל והמטפל נוקטים בשיטות טיפול שיעזרו למטופל לעמוד בהחלטתו. השלב האחרון הוא שלב השימור, שבדומה לשלב הפעולה, משתמשים בו בטכניקות פסיכולוגיות, העוזרות למטופל ללמוד לחיות עם ההרגל החדש.

"במקרים רבים יש מעידות ואנשים חוזרים אחורה במעגל", אומרת בראון. "אלו שלבים קשים, כשהמטופלים חושבים שהם אינם מסוגלים להשתנות. כמטפלים, אנחנו מבינים שמעידה היא חלק מהטבע של ההתמכרות. הציפיות צריכות להיות מראש ריאליות וצריך ללמוד מטעויות. בסופו של דבר אפשר לשנות כל התנהגות".

בראון למדה דיקור סיני בקולג' באנגליה והשתמשה בו ככלי לטיפול בהתמכרויות. "עם המטופלים שהיו בשלב הפעולה היו הצלחות, אך מי שהיו בשלב הקדם הרהור לא התגייסו למשימה. הרגשתי שהדיקור לבדו אינו עובד ושחסר לי כלי טיפולי נוסף", היא אומרת. בשנת 2005 החלה בראון לעבוד במרכז לגמילה מסמים קשים ביורק שבאנגליה, והשתמשה בשיטת הדיקור של נאדה.

"הקולגות שלי עבדו כולם עם הריאיון המוטיבציוני, והחלטתי גם אני ללמוד את השיטה". בהמשך עבדה בראון במרכז לגמילה מאלכוהול, שבו נעשה פיילוט ארצי שבדק את יעילות השיטה המוטיבציונית באופן מחקרי. התוצאות, לדבריה, היו טובות וניכר שהשיטה עובדת. בראון שבה ארצה לפני שנה וחצי. על אף הניסיון הרב שצברה, היא אינה יכולה להשתלב בארץ בתחום של גמילה מסמים, מכיוון שהיא אינה בעלת תואר בעבודה סוציאלית. כיום היא עובדת בתחום של גמילה מעישון במסגרת קופת חולים.

טיפול שגוי מזיק

גולדשטיין למד רפואה סינית במכללת מדיסין והתנדב במרכז גמילה. בשנת 2005 הוא נסע לארצות הברית כדי לעבור את קורס ההכשרה של נאדה והקים את "נאדה ישראל". נוסף על כך, הוא עבר שתי הכשרות של שיטת 12 הצעדים ושל שיטת הריאיון המוטיבציוני לטיפול בהתמכרויות. במהלך עבודתו בתחום עבד גולדשטיין במחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, וכיום הוא מקדם מחקר בבית חולים אברבנאל, עבור חולים פסיכיאטרים הסובלים מהתמכרות.

כדי לממש את שאיפתם ולהכשיר כוח אדם נוסף בארץ שיטפל בשילוב של שתי השיטות, פתחו גולדשטיין ובראון קורס במכללת רידמן עבור אנשים בעלי רקע טיפולי הנתקלים במהלך עבודתם במטופלים בעלי התנהגות תלותית. בראון: "פעמים רבות מטפלים בהתמכרויות מרגישים שיש להם חור בהשכלה בכל הקשור לנושא והם אינם יודעים כיצד לגשת אל הבעיה. לעתים טיפול שגוי עלול לגרום ליותר נזק מאשר תועלת. האמת היא שאין פתרון אחד להתמכרות. זו אינה מחלה שאפשר לתת לה מרשם והיא עוברת."

"בקורס אנחנו מסבירים את התיאוריות על התמכרויות, תוך כדי הסתמכות על מחקרים רבים. נוסף על כך, אנחנו מלמדים את שתי שיטות הטיפול, הריאיון המוטיבציוני ודיקור בשיטת נאדה, איך משתמשים בהן באופן נכון ובאיזה שלב כדאי להשתמש בכל אחת מהן. אלו שתי שיטות שקיים עליהן הרבה חומר מחקרי, ואנחנו מסתמכים עליו בעבודתנו. באופן כללי, כמטפלים בהתמכרויות, חשוב לנו להגדיל את ארגז הכלים העומד לרשותנו ולשלב כמה שיותר שיטות וכלים עבור המטופל".

בנוסף לקורס ברידמן, מקימים השניים מרכז בשם "מעגל השינוי", שבו הם מציעים עזרה בשינוי הרגלים (עישון, השמנה, סוכרים ועוד) בעבודה יחידנית ובקבוצות. המרכז מיועד לאנשים המצויים בשלב הפעולה, הסובלים מכל בעיה של תלות, כולל סמים, בתנאי שהמכור לסמים מטופל גם במסגרת נוספת.

מקפצה לשלב הבא

אחד המקרים הזכורים לבראון היטב מעבודתה עם מכורים לסמים קשים באנגליה, הוא טיפול במכור להרואין, שהגיע בעזרת השילוב של שתי השיטות, נאדה והריאיון המוטיבציוני, לפריצת דרך משמעותית. "הגיע אליי לדיקור בחור בשנות השלושים לחייו, שהיה מכור להרואין במשך 15 שנה", מספרת בראון.

"הרגשתי שהוא כבר עייף מדיבורים אחרי כל המטפלים שהוא עבר, ולכן רק דקרתי אותו על פי פרוטוקול נאדה והנחתי לו לנפשו. הדיקור, כאמור, עוזר למטופלים לפתח אמון במטפל על בסיס לא מילולי ומסייע להם להיפתח. אני לא אשכח את היום שבו הוא החליט להשתנות. התאריך היה 14.2.2009. הוא התיישב בכיסא ולפתע פתח במונולוג על כמה שנמאס לו להיות מכור לחרא הזה וכמה הוא עייף לגרד כל פעם את הכסף בשביל המנה."

"כמטפלת בריאיון המוטיבציוני זיהיתי הזדמנות. הוא היה ממש כמו פרי בשל שנפל לי לידיים. בשלב כלשהו עצרתי אותו והשתמשתי בדברים שלו כמקפצה לצעד הבא. שיקפתי לו את דבריו והוא עצר והקשיב לי. זו הייתה ההזדמנות שלי לשאול אותו מתי הוא מוכן להשתנות. בריאיון המוטיבציוני זו שאלת מפתח, וצריך לזהות את הרגע הנכון כדי לשאול אותה. המטופל ניסה להתחמק מתשובה, אבל אני לחצתי עליו: 'מתי?', ולבסוף הוא אמר: 'עכשיו'. שאלתי אותו איך הוא מתכוון לעשות זאת והוא החל לפרט באוזניי את השלב הראשון בתהליך הגמילה שלו: איך הוא ימחק את מספר הטלפון של הדילר מהטלפון שלו, יפסיק לפגוש את החברים המכורים שלו ויעסיק את עצמו בדברים אחרים."

"חזרתי איתו על תכנית הפעולה וחזרתי שוב על הסיבות לרצונו להפסיק להיות מכור להרואין. הוא אמר לי שמרגע שהוא ייצא מהדלת הוא לא יזריק יותר הרואין וזה בדיוק מה שהוא עשה. הוא הפך להיות אחד מהמכורים לשעבר שהמרכז לגמילה נעזר בהם לתמיכה במכורים אחרים. כמטפלת, זיהיתי הזדמנות ועזרתי לו לעבור לשלב הפעולה. עד היום אני מקבלת ממנו מיילים, והוא עדיין נקי".