למראית הדז'ה-וו

המקום: חווה חקלאית אי-שם במרחבים של ברית-המועצות. הסיטואציה: נערה בת 13 הולכת בשביל המוביל אל היער. לפתע היא שומעת רחשים מוזרים, כאילו מישהו מנסה לפלס דרכו בין מעבה העצים. הקולות הולכים וקרבים. ליבה פועם בחוזקה. היא מתחילה לרוץ אחוזת תזזית, כשהיער מתחיל לסגור עליה מכל עבר.

"איפה את נמצאת?" קטע את התיאור קולה של בריז'יט קשטן, 53, פסיכולוגית קלינית בכירה ומטפיזיקאית, העוסקת בטיפול ובהוראה של פסיכולוגיה טרנס-פרסונלית וברגרסיה. "ברוסיה", השבתי ספונטנית, תוך שאני ממשיכה לרוץ בקרחת היער, מחפשת את השביל המוביל לביתי. שם, לאור נרות, ראיתי את דמותה של אמי, עליה השלום, ניצבת מתוחה ודוממת, כשברקע נשמעים דהרות הסוסים של הקוזקים, ההולכים וקרבים. אנחנו מתכווצות באימה. האם עוד רגע יפרצו הפורעים את דלתות ביתנו, או שמא יפסחו עלינו בדרכם אל חווה אחרת?! התמונות אשר נשאו אותי אל עבר גלגול קודם וחלפו לנגד עיניי כמו סרט מתח צבעוני, התרחשו כשהייתי במצב של נים-לא-נים. מצב זה מאופיין בהופעת גלי אלפא (מצב שבו המוח נמצא טרם ההירדמות) בזמן טיפול ברגרסיה. המדובר בטכניקה אשר מיושמת בשנים האחרונות על ידי פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומטפלים אלטרנטיביים שהתמחו בשיטה.

קשטן, בעלת ותק מקצועי של 30 שנה, שימשה פסיכולוגית ראשית במשך 12 שנים בבית-חולים לחולי נפש בטירת-הכרמל, חיפה. המומחיות שלה היא פסיכולוגיה טרנס-פרסונלית – זרם חדיש בפסיכולוגיה, העוסק בחיבור בין פסיכולוגיה לרוחניות. במסגרת זו היא משלבת בין טכניקות טיפוליות שונות, וביניהן טיפול ברגרסיה – תחום שבו התמחתה במיוחד. לפני 15 שנה לערך התחילה ללמד את הנושא וביחד עם תלמידיה ייסדה את "עטרה" – עמותה ישראלית לתרפיה טרנס-פרסונלית ולרגרסיה התפתחותית, המונה כמאה חברים שהתמחו בנושא.

"הטיפול ברגרסיה", אומרת קשטן, "הוא מסע בתודעה, שמטרתו לחבר את האדם למהות שלו, למי שהוא באמת. כלומר – לנשמה הנצחית, החלק האלוהי הכל יודע, הנמצא מעבר לכל הגלגולים, מעבר לכל הפוביות, הפחדים והבעיות למיניהן. המטרה של הפסיכולוגיה הטרנס-פרסונלית בפרט, ושל המטאפיזיקה והמסעות הרוחניים בכלל, היא להביא את האדם למלוא הפוטנציאל שלו ולבריאות נפשית אופטימלית. כלומר, לקרב אותו ככל שניתן לשלווה, לרוגע, ליופי פנימי, לאהבה ללא תנאי, לחכמה ולעצמה".בכדי להביא את האדם למצב כזה נעזרת קשטן בשתי דרכים. "האחת, מסירה את הקליפות המכסות את המהות: הפחדים, התסביכים, הדפוסים שמקורם בילדות, בלידה ואפילו בהיריון. הדרך השנייה מטפלת בחיים קודמים בעזרת טכניקות שונות, כולל רגרסיה, המאפשרות לאדם למצוא את הזוהר הפנימי, לחזק ולהעצים את החלק הכל-יודע שלו".



המטרה היא לחבר את האדם לנשמה הנצחית, החלק האלוהי הכל יודע, הנמצא מעבר לכל הגלגולים, מעבר לכל הפוביות, הפחדים והבעיות

כמה גלגולים עברת?
"המון. מאות, אלפים. הקו המנחה של הגלגולים שלי הוא שתמיד הייתי מחוברת לחכמה ולידע. הייתה בי סקרנות להבין את משמעות הקיום, ולכן נולדתי עם היכולות ועם הצורך להגיע לידע הטבוע בי מימים ימימה. באחד מגלגוליי הייתי אם מנזר ואת הגלגול האחרון עברתי כנערה בשואה שנספתה עם בני עמה".

לאילו תובנות מגיעים באמצעות הרגרסיה?
"מקבלים פרספקטיבה רחבה יותר באשר למה שקורה בהווה ומה שקרה בעבר. מבינים מדוע בוחרים בהורים מסוימים, בקשיים, במחלות מסוימות, ומה מקור הבעיות הפיזיות והנפשיות שפוגעות בתפקוד. כמו כן, הרגרסיה עשויה לסייע לנו להתחבר לכישרונות ולפוטנציאל הגלומים בנו מחיים קודמים ולידע ולחוכמה מזמנים אחרים. מבחינתנו, אם אדם נולד עם כישרון כלשהו, משמע שהוא פיתח אותו בחיים קודמים".

את מוכרת לי מפעם, אולי מגלגול אחר

לדברי קשטן, זיכרונות מגלגולים קודמים המציפים אותנו מהווים הוכחה כי המידע שצברנו בחיים קודמים נטמע ולא נשכח. אחת הצורות הנפוצות של היזכרות כזו היא ה"דז'ה-וו" (בצרפתית:- deja vu כבר ראיתי) – תחושה הפוקדת את האדם כשהוא מגיע למחוזות שמעולם לא ביקר בהם, ורגליו נושאות אותו למקום מסוים בעיר שהיה משמעותי לגביו באחד מגלגוליו הקודמים. הדרוזים, למשל, המאמינים בגלגול נשמות, סיפרו לא פעם על ילדים שטענו כי הם שייכים לכפר אחר ולמשפחה אחרת. כשלקחו אותם לאותו כפר, הם מצאו לבד את הדרך לבית שבו התגוררו לכאורה בחיים קודמים. כמו כן, רבים חווים את ההרגשה כי אנו מכירים היטב אדם שפגשנו לראשונה. המאמינים ברגרסיה טוענים כי לא בצירוף מקרים עסקינן. פעמים רבות אנחנו נתקלים במקומות, באנשים ובסיטואציות בלתי מוסברים, מתוך צורך "לסגור מעגלים" שנשארו פתוחים בגלגול קודם. על פי התיאוריה של היוולדות מחדש, אנו חוזרים ופוגשים באותם אנשים שוב ושוב במהלך הגלגולים. מערכות היחסים עשויות להשתנות, אך הנשמות הפועלות הן זהות.

פחד מוות

בתהליך הרגרסיה שעברתי עם קשטן ראיתי בבירור את דמותה של אמי, לבושה בסגנון יוצא דופן, שמעולם לא התהדרה בו. היא אחזה בידי והובילה אותי למקום מסתור תת-קרקעי. פחד מוות. צעדתי בעלטה במנהרה ארוכה, בתוכה ראיתי דמויות ערפיליות ישובות ללא ניע, נשענות על הקיר, מפוחדות ודוממות. הזמן עמד מלכת. בחוץ נשמעו קולותיהם של הצוררים מטפסים על גבעות הרריות, אשר הקיפו את מקום המסתור שלנו. לפתע החלו אבנים כבדות להידרדר לכיוונינו. האבק חדר מבעד לחרכים והקשה על הנשימה. חשתי שאני נחנקת מחוסר אוויר. ערמות של חול ואבנים משכו אותי לתחתית שאולה. המראות שחלפו במסע התודעתי אמורים להמחיש לי, לדבריה של קשטן, את רגעי חיי האחרונים ומותי בחנק, ומסבירים את פחדיי לעלות לבדי במעליות קטנות וצרות. "כשתיארת בפניי את רגעי החרדה כשנתקעת במעלית לפני כמה שנים, השתמשת במילים 'פחד מוות' וציינת שהרגשת 'כמו בקבר'", ניסתה קשטן לשכנע אותי שהפוביה קשורה לגלגול אחר.



פעמים רבות אנחנו נתקלים במקומות, באנשים ובסיטואציות בלתי מוסברים, מתוך צורך "לסגור מעגלים" שנשארו פתוחים בגלגול קודם

האם המקור לכל הפוביות נעוץ בחיים קודמים?
"לפי המחקרים, בין 70 ל-80 אחוזים ממקרי פוביות, מקורם באופן המוות בחיים קודמים. מי שפוחד ממקומות סגורים או ממעליות, ייתכן כי מצא בעבר את מותו במקום סגור, למשל כשהבית קרס עליו, בתאי הגזים בשואה או שנקבר חי. מי שפוחד מאש אולי נשרף באחד הגלגולים. מי שפוחד ממים כנראה טבע פעם".

האם גלגולי העבר תמיד משפיעים על חיינו בהווה?
"הם עלולים לשמר בעיות שנובעות משם, בעיקר פחדים, חרדות ופוביות. רואים את זה כשפוגשים אנשים שלא מצליחים ליצור קשר זוגי או בבני-זוג שנפרדים וחוזרים, וברור להם שעליהם להיפרד, אך הם אינם מסוגלים לכך. אישה שבחיים הקודמים נטשה את בעלה והוא התאבד, לא תעז לעזוב אותו בחיים העכשוויים גם אם הוא ממרר את חייה".

האם אנשים חווים את אותן בעיות במספר גלגולים?
"בפירוש. מי שמתאבד, לדוגמה, יצטרך לחוות בדיוק את אותם קשיים שגרמו לו להתאבד אז ולהתמודד איתם בהווה, כמו גם עם הפיתוי להתאבד. זהו מעין מבחן שעליו לעבור בבית הספר של החיים. אם הוא ייכשל בו שנית ויתאבד, יהיה עליו לחזור לגלגולים נוספים פעם אחר פעם, עד לתיקון.

מאין לקוחה התיאוריה של היוולדות מחדש?
"היא נמצאת בכל המסורות הרוחניות. בשלוש הדתות המונותיאיסטיות המוטיב נחשב סודי. ביהדות הרעיון נמצא בקבלה ובחסידות, ובנצרות ובאסלאם הוא נמצא בכתבים סודיים. לעומת זאת, בכל הדתות האחרות בעולם, כמו בודהיזם והינדואיזם, כל ילד בן חמש מכיר את הנושא.

"החיים שלנו ארוגים משלושה חוקים קוסמיים גדולים: בחירה חופשית, הקארמה (צדק קוסמי מוחלט) וההשגחה. כל מה שקורה לנו בחיים הוא שילוב כזה או אחר של השלושה".

כמה גלגולים עובר אדם?
"ככל שהוא נזקק כדי לתקן את טעויות העבר, עד שהוא הופך לצדיק. יש לו את חופש הבחירה. האחד יצטרך לעבור מיליון גלגולים והשני רק שניים-שלושה".

מה מאפיין את הפונים אלייך ולאילו בעיות הם מחפשים מענה?
"רוב הפונים הם אנשים משכילים ברמת התפתחות פסיכולוגית ורוחנית גבוהה, המבקשים להמשיך את תהליך התפתחותם. הם נחלקים לשתי קבוצות. הראשונה: אלו הסובלים מפחדים, מחרדות ומפוביות, מבעיות בזהות המינית, מפחד מהריון ומלידה, מחוסר מימוש עצמי, מקושי להירדם, מבעיות פיזיות ומבעיות בתחום התקשורת הבינאישית ובזוגיות. אלו אנשים הנמצאים במצוקה, מבקשים לחקור את מקור הסבל ומנסים להשתחרר מהמועקה. הקבוצה השנייה כמהה לגלות מהו ייעודה או מבקשת להתחבר לכישרון שאפיין אותה בחיים קודמים ולהעצימו".

איך מזהים אם מקור הבעיה נעוץ בחיים העכשוויים או בחיים של פעם?
"הבעיות הטיפוסיות ששייכות לחיים קודמים הם פחדים ופוביות, קשרים שאי אפשר איתם ובלעדיהם, בעיות פסיכוסומטיות שהרפואה לא מבינה על איזה רקע הן צצות ואין להן מרפא ודיכאונות לא ברורים. המדד הוא הזדהות או תגובה רגשית עוצמתית ובלתי הגיונית. ברגע שיש הזדהות רגשית עם משהו שקורה בחיים, בסרט או בספר, סימן שזה מהדהד כמשהו מוכר. זהו הדז'ה-'וו הרגשי.

איך מתבצע הטיפול ברגרסיה?
"תהליך הרגרסיה עצמו אורך כשעתיים ומתקיים במפגש הראשון או השני. הטיפול מתחיל בשיחה, במהלכה אני שומעת מה האדם רוצה לגלות. לאור ניסיוני כפסיכולוגית קלינית בכירה אני מאבחנת אם הטיפול ברגרסיה מתאים לו ואם הוא חזק מספיק בכדי לעמוד בו. השלב הבא הוא 20 דקות בערך של מדיטציה מודרכת, במטרה להכניס את האדם להרפיה. לאחר מכן מתחילים בתהליך של תיקון וריפוי של מה שהיה, בהתאם לצורך (הילד שהיה, לידה, טרום לידה או חיים קודמים). לבסוף, אני מורה לאדם לפקוח את עיניו ומנהלת שיחת אינטגרציה קוגנטיבית-רציונלית על מה שהיה".

למי לא מומלץ להגיע לטיפול?
"אנשים פסיכוטיים, המתקשים לעשות הפרדה בין ההווה לבין הפנטזיה, בעלי הפרעות אישיות, נוטלי סמים, ילדים צעירים ונשים המגיעות מתוך סקרנות בלבד ועלולות לזהות שהתעללו בהן בילדות".

האם התנאי להצלחת הטיפול הוא האמונה בגלגול נשמות?
"בהחלט לא. מבחינתי המטופל יכול לחשוב שזה סתם דמיונו הפרוע, במיוחד בהתחלה. אבל לרוב, כשהטיפול נעשה כפי שצריך, עוזרים לאדם לחוות מחדש את מה שהיה והוא מזדהה רגשית עם הדמות וחווה את התחושות, ברור לו שזה אמיתי".

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה