לירז אסייג: "אם הייתי מקשיבה לרופאה השמנופובית שלי הייתי מתה"

לירז אסייג | צילום: דורון ברסקי
לירז אסייג | צילום: דורון ברסקי

בעקבות תחקיר "כאן 11" על שמנופוביה במערכת הבריאות: הדוגמנית וכוכבת 'האח הגדול' לירז אסייג על האבחון השגוי שכמעט הרג אותה

88 שיתופים | 132 צפיות

כמה זה כואב?
כמה זה כואב כשיש לך כאב ראש כתוצאה מבעיה בסינוסים?
כמה זה כואב כשתפוס לך הצוואר מהקור?
כמה זה כואב כשגידול סרטני גדל לך על קנה הנשימה וחונק אותך?
כמה זה כואב כשהרופאה שלך מסתכלת עלייך וכל מה שהיא רואה זה בן אדם שמן שחייב לעשות דיאטה, כי זה מקור כל תחלואיו בעולם?

שמנופוביה זה כואב, אבל גם מסוכן, ומי שצפה בתחקיר של כאן 11 על שמנופוביה במערכת הבריאות מתחיל להבין עכשיו עד כמה זה מסוכן. אנשים נשפטים על פי הגודל שלהם ומופלים על פי צורת גופם, וכך נחרץ גורלם. יצקצקו כל גורואי הבריאות והכושר למיניהם ויגידו שהשמנה זה נורא ושאדם שמן חייב לעשות עם עצמו משהו כדי לא להיות כזה, אבל ישנם לא מעט מחקרים שמראים באופן חד-משמעי שיש אנשים שמנים שחיים אורח חיים בריא – והם בריאים יותר מכל רזה שלא חי חיים כאלה.

>> "לא הולכת לחדר כושר": נטע ברזילי על שמנופוביה

כמה שמנים אתם מכירים שאוכלים בריא ועושים ספורט ועדיין שמנים? אני מכירה מלא. כמה רזים אתם מכירים שהם בטטות כורסה ואכלני ג'אנק פוד ועדיין רזים? מלא. תבינו, יש השפעות רבות ומגוונות על המשקל שלנו: הורמונים, גנטיקה, הסביבה ואפילו הגיאוגרפיה. נבראנו בצורות ובמבני גוף שונים ומשונים – ולא כולם רזים!

 

לפני שבע שנים ניגשתי להיבדק אחרי שהרגשתי שקשה לי לנשום, אבל כשהגעתי לרופאת המשפחה היא שלחה אותי לעשות דיאטה. הגעתי אליה פעם נוספת בעקבות אותה מצוקה, הסברתי שזה משהו שמעולם לא קרה לי, ושוב היא שלחה אותי לצום. בזמן הזה הגידול הלך וגדל והתחיל לשלוח גרורות. רק לאחר שהחלפתי רופאה קיבלתי הפנייה לבדיקות, וכבר בבדיקה הראשונה התגלה גידול על קנה הנשימה. "ממצא ענק", אם לצטט את טכנאי הרנטגן. משם המסע שלי התחיל במרץ ובמהירות אחרי כל הזמן היקר שאותה רופאה בזבזה לי. אם הייתי מקשיבה לאותה רופאה שמנופובית שרק ראתה את הגודל שלי, את הגוף השמן שלי, ושלחה אותי לעשות דיאטה ולצום – הייתי מתה!

ספורט מאז ומתמיד היה חלק משמעותי בחיים שלי, אני חיה ואוהבת את זה. אני צמחונית, לא חובבת ג'אנק פוד, מקפידה על אורח חיים בריא, אבל אותה רופאה לא העלתה על דעתה לבדוק אותי כאחד הפציינטים הרזים שהיו נכנסים אליה לחדר עם אותה תלונה בדיוק. היא לא הייתה שולחת אדם רזה לצום, אלא בודקת מה מקשה עליו לנשום. הרופאה הזו חטאה בשמנופוביה שהייתה יכולה להרוג אותי אילולא הייתי קשובה לגוף שלי ומתעקשת על חיי.

כל כך הרבה נשים, נערות וילדות מפתחות הפרעות אכילה קשות וקיצוניות שנובעות משמנופוביה, בזמן שמוכרים שלהיות רזה זה מה שמבטיח בריאות, הצלחה ואושר – אבל אלה הבטחות שווא, אשליות ושקרים. חלק עצום מהכלכלה העולמית מבוסס על דימוי הגוף: עסקים על גבי עסקים של מוצרי הרזיה, תרופות לטיפול בהשמנה שהרבה יותר מזיקות מאשר מועילות, דיאטות שונות ומשונות שלא מחזיקות מעמד ורק פוגמות ביכולת המטבולית של הגוף ועוד ועוד. זו  תעשייה של כסף, כשאת המחיר הגדול משלמים כ-60 אחוז מהציבור – בכיס ובבריאות, וזה, זה מה שלא בריא!

שמנופוביה כואבת. היא תוקפת בחזיתות שונות ורבות: בעולם התקשורת והמדיה, בעולם האופנה (זה כבר נושא לטור אחר), במסגרות החינוך ובפן החברתי, אך המקום המסוכן מכולם הוא מערכת הבריאות ולכן יש להוקיע ולהתייחס לשמנופוביה בדיוק כמו לגזענות. את כל זאת ועוד חשוב שתביאו בחשבון בפעם הבאה שאתם נתקלים בדברי הבל מפי שמנופובים.

עד אז, בריאות ואהבה עצמית לכולם.