איך יכול להיות שיש בישראל התפרצות מחודשת של חצבת ושעלת? לינוי בר גפן, עיתונאית ואימא, במכתב פתוח להורים שבוחרים לא לחסן את ילדיהם
בחודשים האחרונים, יד ביד עם התפרצות החצבת המחודשת בישראל, הפייסבוק מוצף בשלל פוסטים שתוכנם זהה – "אל תתנו יד לחיסון ילדיכם". האמת היא שלא פעם מאחורי פוסטים שכאלה עומדות נשים נפלאות ששואפות להיות אימהות מצטיינות ובהחלט לא מוכנות לקבל ללא ערעור כל מידע שניתן להן, ולכן בהיקש לוגי חסר בסיס ממליצות שלא למהר לחסן את ילדינו. בפוסטים אלה לא תמצאו שום עובדה שאמורה לתת תוקף לטענות, אלא רק חנף לרצון של כולנו להיות אינדיבידואליסטיות עצמאיות, בסגנון קלישאת 'אל תלכו עם העדר'. אלא שבניגוד לניסיון לתאר את ההתחסנות כבחירה בריאותית-אישית, כמו למשל בחירה בטבעונות או הימנעות מברית מילה, להחלטה לא לחסן ילדים יש השלכות קשות על בריאות הציבור.
מחקר מקיף שסקר מחקרים קודמים הוביל למסקנה חד משמעית: ההתפרצויות האחרונות של מגפת שעלת וחצבת בארה"ב, שכבר הוגדרה כ"נקייה" ממחלות אלה, נובעות מהורים שבחרו לא לחסן את ילדיהן. ההתפרצויות האלה גבו חיי אדם וסיכנו אוכלוסיות בעלות מערכת חיסונית מוחלשת או כאלה שלא התחסנו וכן מיעוט שהחיסון לא השפיע עליו. מדינות נוספות מדווחות גם הן על חזרתן המדאיגה של מחלות שנדמה היה שהוכחדו ומצליחות להוכיח את הקשר שלהן לטרנד המסוכן של התנגדות לחיסונים. גם בישראל נצפו בשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, התפרצויות של חצבת, חזרת ושעלת, בעיקר בקרב אוכלוסיות שמתנגדות לחיסונים, שבמהלכן נדבקו גם תינוקות שטרם הספיקו להתחסן.
איך זה שדווקא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור מתנגד לכפיית חיסונים?
כל הפסאודו-מחקרים על הקשר שבין חיסונים לאוטיזם וסרטן הופרכו. גם תגובות ותופעות לוואי לא נעימות שקיימות אצל חלק מהילדים לחיסוני חובה ומככבות בכל אותם פוסטי הפחדה הן – עם כל הכבוד – לא עילה להימנעות מחיסון, כי התוצאה של היעדר חיסונים קשה הרבה יותר.
אני אחת משורה ארוכה של עיתונאים שהצביעו על היחסים החולניים בין חברות התרופות למערכת הבריאות בישראל ובעולם, כך שקשה יהיה להאשים אותי בהיעדר ביקורתיות כלפי יצרני החיסונים, אבל לקשור בחבילה אחת את הנסיון לשווק לנו תרופות מיותרות יחד עם החיסונים זה לשפוך את המים עם התינוק הזקוק להגנה. והקריאות לא ללכת עם העדר? אז בהמשך לאנלוגיות מהחי כדאי לזכור שזאבים חיים בלהקות שבה הפרטים דואגים זה לזה וכך נמנעים מהכחדה. כשזאב בודד מחליט לפרוש מהלהקה ולנוע בטבע לבד הוא עתיד לשלם על כך בחייו, אבל גם הלהקה עתידה לסבול.