סלבס

לינה דנהאם: "לא רציתי לחיות"

אמיצה: לינה דנהאם | צילום: Gettyimages
אמיצה: לינה דנהאם | צילום: Gettyimages

לינה דנהאם בגרסה "הכי גדולה שלה" מספרת על הפרידה מבן זוגה ואיך נגמלה מתרופות המרשם שהייתה מכורה להן

מאת איריס אברמוביץ'
|
28 בינואר 2020
88 שיתופים | 132 צפיות

בעולם כמו שלנו השואף למנעד רחב של דמויות נשיות על שערי מגזיני אופנה, עדיין הרוב המוחץ הוא של נשים יפיפיות בגזרה דקיקה. מדי פעם משתחלות פנימה סרינה וויליאמס, ביונסה או ריהאנה, שלא מרגישות צורך לאכול תפוח ביום כדי להיות מדהימות, אבל הן בבחינת היוצאות מן הכלל. אולי זו הסיבה ששמחנו לראות את שער קוסמופוליטן הבריטי, ועליו מככבת דמותה הגדולה ("אני הכי גדולה שהייתי בכל חיי") של לינה דנהאם.

ואכן, אם משווים את זה לשער המיתולוגי של דנהאם בווג, בפברואר 2014, בדיוק לפני שש שנים אפשר לראות את ההבדל. שם דנהאם דקה יותר, בעלת איפור עיניים מעושן ותספורת פיקסי קאט מודרנית, והפניית השער מכתירה אותה בתור מלכת הקומדיה. אבל המבט על פניה מספר את הסיפור של שתי התקופות בחייה: בשיא ההצלחה שלה, בשיא הרזון, היא הייתה הכי אומללה. עכשיו, אחרי שעברה שנתיים קשות בהן נפרדה מבן זוגה בחמש וחצי שנים, עברה ניתוח להסרת הרחם, התמודדה עם פיברומיאלגיה, מחלה שהחולים בה סובלים מכאבים חזקים, ועם תסמונת כרונית הפוגעת ברקמת החיבור- היא  שמנה אבל מאושרת, וחשוב מזה: כבר לא מכורה לתרופות מרשם.

לינה דנהאם על שער ווג | צילום יח"צ
לינה דנהאם על שער ווג | צילום יח"צ

דנהאם היא מסוג הבחורות המעוררות תגובות קיצוניות אצל אנשים. שנים של דוגמגישות בפריים טיים גרמו לאנשים להאמין שתנאי בסיסי להופעה על מסך הטלוויזיה הוא להיות יפיפיה הורסת, ואם את בת 25 ומכריזה על עצמך כעל קולו של דור, כדאי שתיראי כמו סופרמודל, אחרת מאיפה החוצפה שיש לך?

>> למה אנשים התרגשו כל כך כשלינה דנהאם נישקה את בראד פיט?

לדנהאם יש פודקאסט פמיניסטי בשם the c word, ובו היא מתארת את התגובות להן היא זוכה מאנשים: "נקניקייה", "פרה שמנה", "חזירה" , "כלבה שמנה" הם רק חלק מהכינויים להם היא זוכה, לצד איומים במוות. בשנתיים האחרונות היא בכלל התגוררה בוויילס, שם צילמה עבור רשת HBO דרמה העוסקת בשוק ההון הבריטי, והתמכרה לתוכנית הריאליטי Love Island.

"לא לקחתי תרופות עבור הכאבים הפיזיים בלבד", היא אומרת בראיון ," אלא גם לכאב הנפשי. זה שינה לי את הכימיה במוח, הפסקתי להיות נוכחת ותפקודית. יום אחד התעוררתי במיטה בבית של ההורים שלי בפיג'מה שלא יצאתי ממנה שלושה ימים ותחת שתי שמיכות. פתאום הבנתי שזו לא אני. זה לא שהייתי אובדנית פשוט לא הרגשתי כלום. לא רציתי לחיות".

View this post on Instagram

I could choose to be embarrassed by these paparazzi pics- I mean, that’s probably the point of someone publishing them in the first place- but I’m really not. I could lie and say it was an early Halloween look (Don’t you get it? I’m going as a con woman leaving a Florida Keys jail after being acquitted of murdering her husband, and now she’s trying to get disability license plates.) But the truth is just: This is what life is like when I’m struggling most with chronic illness. An Ehler-Danlos syndrome flare means that I need support from more than just my friends… so thank you, sweet cane! For years, I resisted doing anything that would make my physical situation easier, insisting that a cane would “make things weird.” But it’s so much less weird to actually be able to participate than to stay in bed all day. And yes, you'd better believe I'm wearing my nightgown. I was walking four feet to the car to go to the doctor and I wanted to be full cozy. I mean, didn't Bieber wear hotel slippers for like five years? Yeah, so I can wear my glamour nighty for two hours. And then an hour later, I’m in a meeting look tackling the job I love. That’s the two-fold life of a woman with chronic illness; we still rock our dreams and goals and passions (and fashions) and we live many lives in one day. Tell me about your day!

A post shared by Lena Dunham (@lenadunham) on

בכתבה מתואר המרחק בין מי שדנהאם מתארת, לבין הרושם שהיא מעוררת כאשר היא מגיעה לראיון מלווה בכלבה חסר השיער ובשתי עוזרות אישיות, צוהלת ושמחה, ומקל הליכה עליו היא נשענת. "העבודה תמיד הייתה התרופה שלי", היא מסבירה, "למעשה כל שנות העשרים של חיי היו נסיון אחד ארוך לסכן את הבריאות שלי", היא מתארת את המובן מאליו, לפחות בכל הקשור לערים גדולות ולצעירים השאפתניים המגיעים אליהן כדי להצליח."הייתי  מבלה עד ארבע בבוקר ונמצאת על הסט בתשע בבוקר, עובדת עד צאת הנשמה. וחשבתי לעצמי: 'מה אם הייתי ישנה כל הלילה ולא מרגישה צורך לצאת עם כל 'טום, דיק והארי' שהזמינו אותי לצאת והסכמתי רק כדי להוכיח לעצמי שאני לא בלתי ראויה לאהבה'?. זו אחת הסיבות שתרופות היו כל כך טובות אליי, חשבתי לעצמי 'יש תרופה לזה?'"

View this post on Instagram

This year has been complex and awesome and awesomely complex. It’s been the best professional year of my life – not because I’m on a million magazine covers or making gossip waves but because I’m quietly doing what I love with people I love who also love doing it. If I had to distill the year’s lesson: .. – Go slower than you think you should because it ultimately adds up to more .. – You don’t have to push you can just move ahead with passion .. – People will come and go and surprise you and often their rejection is God’s protection (it also sometimes has nothing to do with you) .. – Sometimes you heal slowly and then all at once .. – Spend Sunday night returning emails and Monday morning returning texts and you’ll feel very accomplished .. – Be mindful of “self-care” not turning into hiding out- there’s a difference .. – Say yes more than you want to but no whenever you need to .. – Surround yourself with people who inspire you and make you laugh and implicitly understand your issues and don’t keep a tally of your wrong doings .. – It’s okay to take a pause from work to focus on the personal and a pause from the personal to make your art .. – Be a bitch on a mission don’t make it a mission to be a bitch .. – Health is wealth but also disability and pain don’t have to mean the end of your dreams – just the beginning of a new dream .. – Think before you speak, tell the truth, say sorry when you have to and it’s okay to make a joke nobody gets .. – Animals are people too (this is me excusing having adopted four new pets in a year) .. – It’s okay to give up on jeans .. – I love you all

A post shared by Lena Dunham (@lenadunham) on

בכתבה מתואר המשבר הפנימיי אליו נקלעה אחרי הפרידה מבן זוגה, אבל גם התהליך שעברה והמצב אליו הגיעו, בו הם חברים קרובים עכשיו. למרות זאת, היא רווקה עכשיו כבר 14 חודשים, ועדיין מעזה לומר דברים שנחשבים טאבו, בעולם שלכאורה הוסרו בו כל הטאבויים.

"אני סינגל וזה יוצר צלילות אצלי", היא אומרת, "אפילו שהעולם פתוח מינית, נשים צעירות, שאפתניות ועצמאיות עדיין מרגישות שהמין הוא דבר מסובך. מצד אחד אומרים לנו לדרוש מה שאנחנו רוצות, מצד שני אנחנו חוששות שלא נמצא מישהו ונצטרך להתפשר. כשהגוף שלי סבל פגיעה- אם בגלל הפיברומיאלגיה או הניתוח להסרת הרחם- הרגשתי בעצמי פגיעה מאוד, ולא שכבתי עם אף אחד עד שהכרתי מישהו שגרם לי להרגיש מאוד מוגנת. החברות שלי אמרו לי 'תעשי את זה כבר, לא היית עם אף אחד כבר שנה", ואמרתי להם "אבל זו הייתה שנה של החלמה'".

>>איך מתמודדים עם פיברומיאלגיה ועם מי שלא מאמינים שאת סובלת?

ואיך את מרגישה עכשיו?

"כשהייתי בת 22 אהבתי את עצמי. הייתי מסתכלת במראה ואומרת לעצמי 'את מהממת! איזה בייב!' ואז התחילה הקריירה שלי, והטלוויזיה, והצלחה, וכשהסתכלתי במראה במקום לראות יופי ראיתי כאב. אני הכי שמנה שהייתי בכל ימי חיי עכשיו, אבל כשאני מסתכלת במראה אני רואה את עצמי בת ה-22 כי אני מרגישה שלווה פנימית".

ומה לגבי אהבה ואימהות? דנהאם מתייחסת לכך שהרחם שלה הוסר בניתוח בגלל גידול, ואומרת "הדבר הכי משחרר בקשר לזה הוא שאני יודעת שאהפוך לאם בדרך לא שגתית. אולי אקפיא ביציות ואולי אאמץ. אני לא במירוץ. לא איכפת לי אם אני במערכת יחסים. אם אכיר מישהו ואחשוב שהוא יכול להיות אבא נהדר אז אלך על זה, אבל התפשרתי כל כך הרבה בחיי שאני לא רוצה להתפשר שוב. השנתיים האחרונות היו מדהימות, יהיה קשה מאוד למישהו להחליף את …עצמי".

>>אז למה היא עושה שיימינג לגוף של עצמה? 

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ

© יובל סיגלר תקשורת בע"מ 2024
Designed, Developed and Powered by RGB Media
popup-image

רוצה לקבל את הגיליון החדש של “את” עד הבית ב-9.90 ש״ח?

(במקום 39.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!