לייזי גירל ג'וב: להפסיק לעבוד כל כך הרבה – ולהרוויח יותר

צילום מסך מתוך "השטן לובשת פראדה"
צילום מסך מתוך "השטן לובשת פראדה"

איזון בית-עבודה אינו רק עבור אימהות: טרנד הטיקטוק lazygirljob# שיזמה בת דור ה-Z גבריאל ג'אדג' מזמין אתכן לשחרר מהעבודה שמאמללת אתכן, ולמצוא אלטרנטיבה עצלה ומשתלמת כלכלית

88 שיתופים | 132 צפיות

הקוראת דולי פרטון מתבקשת להתייצב במשרדנו מיידית: נכון העבודת ניין טו פייב שלך? אותה העבודה שהתלוננת שגונבת לך את הנשמה ובקושי משאירה לך זמן לחיות? וול, יש דור חדש שלקח את דבריך לתשומת ליבו ומשוכנע שכל הקונספט הזה של לעבוד קשה במשך שעות ארוכות הוא… איך לומר זאת? ביג מיסטייק, היוג', והגיע הזמן לקבור אותו.

>> שוב שאלו אותך בריאיון עבודה אם את מתכננת ילדים?

דור ה-Z נחשב לכזה שמעדיף מינימום מאמץ ומקסימום רווח, ועכשיו יש לתופעה (הדי לגיטימית הזאת) אפילו שם: Lazy girl jobs, או בעברית "עבודות לנשים עצלות" (ולפני שתאשימו אותנו במיזוגיניה, זה עובד ותקף כמובן גם לגבי גברים). מדובר בקונספט מחשבתי, תרבותי וארגוני שעבר אבולוציה לטרנד טיקטוק, ועיקרו הוא: אל תהרגו את עצמכן בעבודה קשה ומתישה בסביבה מלחיצה ולא פעם רעילה עם בוסים חונקים, כי זה הכי המאה העשרים. חפשו את העבודה הפשוטה והקלה, כזו שיש בה גמישות וסביבת נעימה בה אתן מגדירות את הגבולות ולא העבודה היא שמגדירה אתכן. עבודה שתאפשר לכן להשקיע את מה שצריך ותו לא, ועדיין תאפשר לכן לייצר הכנסה גבוהה שתאפשר חיים ממלאים ומועילים גם מחוץ לשעות העבודה.

אנטי עבודה

מי שהחלה את הטרנד (שכיום רק בטיקטוק לבדו צבר כבר יותר מ-26 מיליון צפיות ומאות סרטונים בנושא) היא יוצרת התוכן האמריקאית גבריאל ג'אדג' בת ה-26 הידועה גם כ-antiworkgirlboss בחשבון הטיקטוק שלה המונה 155.5 אלף עוקבים. אחרי שנפצעה בתאונה ונעדרה מעבודתה במשך חודשים, ג'אדג', שעבדה בתפקיד טכנולגי, הבינה כי חלק נכבד מחוסר התשוקה שלה לעשייה ותחושת הדכדוך שסבלה ממנה – נבעו מהעבודה שלה. אותה עבודה לא אפשרה לה את האיזון הנכון והבריא בין בית לעבודה, וכך גמלה בה ההחלטה לשנות כיוון ולייצר לעצמה את העבודה האידאלית עבורה שגם תהיה קלה וגמישה וגם תניב לה הכנסה שתאפשר קיום מכובד ותותיר לה זמן לדבר הפעוט הזה שנקרא חיים אישיים. במקרה של ג'אדג' הכיוון הנבחר היה יצירת תוכן וכיום היא מייצרת תוכן שמכניס לה כ-20 אלף דולרים בחודש. חלקו הגדול של התוכן הזה הוא תיעוד של הכלבה שלה, סלב בזכות עצמה.

גבריאל ג'אדג' | צילום מסך מתוך טיקטוק antiworkgirlboss
גבריאל ג'אדג' | צילום מסך מתוך טיקטוק antiworkgirlboss

עם יותר ממאה אלף עוקבים ברשתות החברתיות השונות, ג'אדג' נחשבת לחלוצת הטרנד ומקדמת את מושג lazygirljob# שממשיך במידה מסוימת את ההשטאג שהכרנו בעבר, quietquitting# (התפטרות שקטה). שני המושגים תופסים תאוצה והופכים להיות שכיחים בלא מעט מקומות עבודה ברחבי העולם.

מה הנזק, ועבור מי?

בכל הנוגע לקונספט Quiet Quitting, עבור מי שלא מכירה – לא מדובר בהכרח בפרישה מוחלטת אלא יותר באימוץ מודל של "פחות זה יותר", שהלכה למעשה בפועל פירושו להפסיק להגדיל ראש ולקחת על עצמך תחומי אחריות נוספים מעבר לאלה המוגדרים ספציפית לתפקיד שלך. אל תטעו לרגע לחשוב כי הטרנד הזה הוא רק האשטאגים וסרטונים בטיקטוק שאין צורך להתרגש מהם ויחלפו כלעומת שבאו. יש שטוענים שיחד עם הדאגה לבריאות הנפשית של העובדים והעובדות, שהיא זו שלמעשה גרמה לטרנדים הללו להתפתח, יש בהם גם אלמנט הרסני בכל הקשור לכלכלה, כפי שחשף לאחרונה דו"ח מטעם חברת הייעוץ והאנליטיקה Gallup, שמצא כי 6 מתוך 10 עובדים ועובדות מאמצים את הטרנד של Quiet Quitting. הגישה השמרנית טוענת שעובדים חסרי מוטיבציה המנותקים רגשית מעבודתם, עלולים לייצר נזק לתוצר הגולמי. בארצות הברית לבדה הנזק כבר מוערך בכ-8 טריליון דולר. אבל אפשר גם לשאול רגע: נזק של מי זה? ולגלות שמדובר בעיקר במנגנונים הקפיטליסטיים שאנחנו מכירות מזה שנים, שמשמרים גישה יצרנית באופן כמעט אובססיבי.

ג'אדג' מספרת כי ההשראה ל-lazygirljob הגיעה מתוך סוג של פארודיה על הערכים המסורתיים והציפיות המקובלות במקומות עבודה. "זה הפך ל'דבר' בגלל שזו דרך דו סיטרית", הסבירה בראיון לרשת NBC. "ברור שזה מושך עבור עובדים, אבל יש סיבה למדוע זה נוצר וזה נובע מחוסר היכולת של מעסיקים לספק נאמנות ויציבות לעובדים שלהם כמו בעבר", הוסיפה ופירטה ג'אדג', כשאת העקרונות שלה לאיזון בית עבודה גם שטחה במניפסט בטיקטוק  בסרטון שצבר יותר מ-3 מיליון צפיות ומעל ל-345 אלף לייקים נכון להיום. עוד הדגישה שהמטרה שלו היא לא לעודד עצלנות אלא להעלות את המודעות לציפיות רעילות במקום העבודה.

גבריאל ג'אדג' | צילום מסך מתוך טיקטוק antiworkgirlboss
גבריאל ג'אדג' | צילום מסך מתוך טיקטוק antiworkgirlboss

פריביליגית ומאושרת

בעוד אין הגדרה מדויקת לאילו עבודות נכנסות תחת הקטגוריה של lazy girl jobs, הקונספט התעסוקתי החדש, ניכר כי מדובר בעיקר בעבודות "צווארון לבן" שהן יותר מתחום האדמיניסטרציה לדוגמה ויכולות להיעשות מהבית ופחות במשרות שירותיות הדורשות נוכחות פיזית במשרד ולרוב הינן סיזיפיות ושוחקות. כדי שתפקיד יחשב כראוי להיכלל בקטגוריה של עבודות עצלניות שכאלה, עליו לספק את האיזון האידאלי עד כמה שניתן בין בית ורווחה אישית (מה שנקרא Well Being) וכולל בין היתר שכר הוגן וגמישות בשעות העבודה.

את שם ההאשטג המזוהה כעת עם הטרנד בחרה לדבריה במכוון כאקט של מחאה, מתוך מטרה לעורר דיון בכל הקשור לנושא הנפיץ של איזון בין עבודה לחיים. "הדבר האחרון שהוא נועד לעודד זו עצלנות", הדגישה. טענות נוספות שנשמעות כנגד הטרנד כוללות האשמות על כך שהוא מעצים ומעודד תרבות של עבודות פריווילגיות למעמד הביניים ונגוע למעשה באליטיזם. כלומר, נשים שאינן משכילות או בעלות ניסיום מקצועי אינן יכולות להרשות לעצמן עבודה שכזאת. גא'דג' טוענת כי אין בסיס לטענות האלו והסבירה כי ה-lazy girl jobs אינן פריווילגיה אלא צורת מחשבה שנכונה לכל המעמדות. "זה עיצוב מחדש של מה שהעבודה יכולה וצריכה להיות עבור עובדים ועובדות, תוך הימנעות מהנזקים המצטברים והשחיקה שבעבודות במודל הקיים המסורתי", הסבירה.

גבריאל ג'אדג' | צילום מסך מתוך טיקטוק antiworkgirlboss
גבריאל ג'אדג' | צילום מסך מתוך טיקטוק antiworkgirlboss

בסופו של יום, המטרה של הטרנד, כפי שעולה מהשיח – היא להגדיר מחדש את הגבולות ולמסגר את השיח באופן שיבהיר כי עבודה לא צריכה להיות עבדות. תעבדו כדי לאפשר לעצמכן קיום אבל אל תשעבדו את הגוף והנשמה עבור שום מקום ושום בוס. האם הטרנד יכול להתקיים במציאות הכלכלית כיום בכלל ובמדינת ישראל עם יוקר המחייה? לאלוהי הטרנד והקפיטליזם הפתרונים.