לחשוף את הפרצוף האמיתי

מבחן סונדי מגלה את כל מה שהאדם רוצה או לא רוצה לדעת על עצמו

88 שיתופים | 132 צפיות

מולי מונחות שש סדרות של שמונה פנים של בני אדם שאובחנו כחולי נפש. עליי לבחור מתוך הסדרה שני פרצופים הנראים לי סימפטיים ביחס לשאר, ושני פרצופים שנראים לי אנטיפטיים. אני מתרכזת, מתמקדת ומתעמקת בפרצופים ששם מולי אהרון המאיר, סטודנט לפסיכולוגיה, שנרתם לסייע לי במסגרת משימתי העיתונאית.

אני מודה שנזהרתי ולא תמיד בחרתי באופן ספונטני. אני משתדלת להתחמק ממלכודות – מפחדת שתוצאות המבחן יגלו שאני חלילה חולת נפש או רוצחת בפוטנציה. מצד שני, אני רואה גם את הצד המשעשע שבכך ומשתדלת לא לקחת את העניין הזה קשה מדי. בכל זאת, החיים שלי בסדר גמור.

כעבור שבוע המאיר שולח לי קובץ מנומס שבו הוא מציע לי להתעלם ממה שלא נראה לי מאחר שבתנאים אופטימליים המבחן נערך עשר פעמים, כל פעם ביום אחר ובשעה אחרת של היום, ואילו אני התנסיתי במבחן זה פעמיים בלבד וברצף. לאחר ההקדמה המנומסת הוא ניגש ללב העניין. הוא מציע לי לעבור טיפול פסיכולוגי אצל פסיכו תרפיסט שיעזור לי להסדיר את יחסיי עם נשים. הוא אומר שזכיתי ביחס נוקשה מדי מצד אמי וטוען שיש בי נטייה לסבית מודחקת. ברור לי גם שמה שלא יהיה, בכל אבחון פסיכולוגי מתגלה בסוף הדרך איזשהו סימפטום…

כל מה שרצית לדעת, וגם מה שלא

מאז עשיתי את המבחן עוד מספר פעמים באתרי אינטרנט ופענחתי את התוצאות באמצעות מילון המתרגם משפטים מרוסית ומצרפתית לאנגלית ולסבית לא יצאתי. עדיין אינני יודעת מדוע פרצופים מסוימים חביבים עלי ואחרים לא, אך בכל פעם המפגש מהפנט. מי מהם מחצין דחפים ורגשות שאני מסוגלת לקבל אצלי, ומי מהם מחצין סימפטומים שמהם אני סולדת (נדמה לי שאני סולדת מפרצופי נשים קשוחות, מה שאולי קבע את תוצאות המבחן, ואולי לא).

לחלק מהפרצופים פיתחתי חיבה ואפילו הרגשתי דחף להכיר אותם. חלקם עדיין נראים לי מפחידים, מאיימים או כועסים ובחלק מהם יש משהו עדין. יש שנראים לי אינטליגנטים וכמה ממש מפגרים.

כך או כך, לדברי חסידי המבחן, תוצאותיו כאשר הוא נעשה בתנאים ראויים עשויות לנבא במדויק כמעט כל מה שאדם רוצה או לא רוצה לדעת על עצמו: לאיזה אנשים הוא נמשך, מה הוא מדחיק, מסתיר, וממה הוא מעדיף להתעלם, מה נטיותיו המקצועיות, היחסים עם המשפחה, נטייה להתמכרויות, התמודדות עם דחפים אלימים, רגשות מודחקים ועוד מרכיבים המצויים במדפים הגלויים והנסתרים של ה"סופרמרקט" האינסופי של מה שהופך אותנו ל"אנחנו". הכירו בבקשה, ליפולד סונדי והפסיכולוגיה של הגורל.



המבחן מנבא כמעט כל מה שאדם רוצה או לא רוצה לדעת על עצמו - לאיזה אנשים הוא נמשך, מה הוא מדחיק, מסתיר, וממה הוא מעדיף להתעלם, מה נטיותיו המקצועיות, היחסים עם המשפחה ועוד

המבחן מנבא כמעט כל מה שאדם רוצה או לא רוצה לדעת על עצמו – לאיזה אנשים הוא נמשך, מה הוא מדחיק, מסתיר, וממה הוא מעדיף להתעלם, מה נטיותיו המקצועיות, היחסים עם המשפחה ועוד

אבחון לאייכמן

הפסיכיאטר היהודי ממוצא הונגרי, ליפולד סונדי (מרץ 1893- ינואר 1986), מוזכר בנשימה אחת יחד עם אישים המוכרים יותר לקהל הרחב כפרויד ויונג. שיטתו מופצת במדינות אירופה ובמרכז ודרום אמריקה, ונחשבת לאחד מכלי האבחון המדויקים שבנמצא. עם זאת, סונדי כמעט ואינו מוכר בארץ ובמהלך הכנת התחקיר לכתבה לא נמצא אף פסיכיאטר המוסמך בהעברה ובפענוח המבחן.

פרופסור סילפן פטר, פסיכיאטר, פסיכיאטר קרימינולוגי ומרצה באוניברסיטת בר אילן, מספר שסונדי, בדומה לפרויד ולחוקרים אחרים בתחום בריאות הנפש, החל את הקריירה שלו כרופא שחיפש הסבר גנטי אבולוציוני להבנת ההתנהגות האנושית. המטרה שלו הייתה ליצור סינתזה בין פרויד ליונג. אם פרויד עסק בבעיות הנפש של האינדיבידואל על בסיס טראומות ויונג עסק בבעיות הנפש על בסיס ארכיטיפים עתיקים, סונדי חיפש בסיס גנטי משפחתי, דבר שהוביל אותו לפיתוח דיאגנוסטיקת היצרים. למרבה הצער, סונדי כתב בשפות ההונגרית והגרמנית ושנא את השפה האנגלית, כך שעדיין רוב המידע על השיטה כתוב בשפה הגרמנית, שפה שלדברי פרופסור פטר לא ניתן לתרגם לאנגלית, מאחר שיש לה עולם של קונוטציות ודקויות פילוסופיות משלה.

לדבריו פטר,המורכבות המתמטית שבפענוח המבחנים וההשקעה הרבה בלימוד השיטה, הרתיעו רבים מלהתמחות בה בשנים שלפני מהפכת המחשוב. במהלך פגישתנו הראה לי פטר ספרים שכתב סונדי וספרים נוספים על אודות השיטה, כאשר גולת הכותרת הייתה המסמך המקורי המפורסם מ-1961, בו ניתח סונדי את אישיותו של אדולף אייכמן, על סמך מחקר שנעשה לו על ידי הפסיכיאטר פרופ' שלמה קולצ'אר ז"ל, בהזמנתו של גדעון האוזנר ז"ל, התובע במשפטו של אייכמן.

לדברי יעקב גוטשלק, כפי שהם מופיעים במאמר ממרץ 2000 , "מה ששבר את הקרח ואת שלוותו של אייכמן היה מבחן סונדי. הפעם ראשונה שאייכמן יצא משלוותו הייתה כאשר ראה את התמונות של סונדי וכשעיין בתמונות שאל: 'מי האנשים האלה? מי האנשים האלה?' אייכמן היה מוטרד יותר ויותר, אבל גם הצביע על אנשים שנראו לו". באחד באפריל 61' כתב ד"ר סונדי בתשובה למבדק שהועבר אליו: "…אני חייב להודות שכשקיבלתי את האנליזה רציתי להחזיר אותה מפני שמתוך עיקרון אנחנו לא עושים דיאגנוזה עיוורת. אבל כשהסתכלתי, ראיתי שיש פה דבר מיוחד שלא היה בין 6,000 המקרים שראיתי. אני מבקש ממך שתשלח לי את תולדות המחלה של האירוע". סונדי שוחח עם פרופ' קולצ'אר בטלפון ואמר לו: "אמנם לא מקובל לענות על בוחן ללא שם, אבל אני מתרשם שהאיש הוא בעל תאוות רצח".

ב-18 בנובמבר 1963 כתב ד"ר סונדי בין היתר: "…הטרגדיה במקרה זה נוצרה מכך שלנבדק היו נטיות שנושאות בחובן אסון, בראש ובראשונה חשיבה קטלנית, בעוד שמנגנוני ההגנה שלו היו כל כך חלשים, עד שהיה נתון לגמרי בידי יצריו".



סונדי גילה והוכיח סטטיסטית שתכונות של האדם (שקבועות על ידי הגנים) משתקפות בפנים

סונדי גילה והוכיח סטטיסטית שתכונות של האדם (שקבועות על ידי הגנים) משתקפות בפנים

תכונות אהובות ושנואות

השיטה שפיתח סונדי היא אמצעי לניבוי הבחירות והפעולות של האדם על סמך ניתוח הקשרים שבין הדחפים המניעים אותו, העוצמה שלהם ויחסו לדחפים אלו. המבחן מנסה לבדוק האם הוא חי איתם בשלום ומשתמש בהם לתועלתו ולתועלת סביבתו או האם הוא מנסה להתעלם או להדחיק. י' שוברט כותב במאמרו "מבחן סונדי והנחותיו העיוניות", כי מבין שמונה המחלות הנפש הקיימות, רוב הנבדקים מגיבים בדרך כלל על 2-4 תמונות מרוב קבוצות החולים ועל מחלה אחת או שתיים אין תגובה".

סונדי טוען שהמבנה היצרי והשכלי שלנו מקורו בתורשה ובגנים: "אופי האדם תלוי בפעולת האני על יצריו. לאילו דחפים הוא מרשה להתפרק באופן טבעי. לאיזה מהם הוא מאפשר להופיע בצורה מעודנת ומאיזה דחפים הוא נדחה", כך שיש למעשה שתי דרכים להתמודדות עם דחף או יצר – התנגדות המובילה להתעלמות והדחקה וכתוצאה מכך להופעה קיצונית ולא "סוציאלית" של אותו דחף, או קבלה של הדחף כחלק אינטגרלי מהעצמי, בלי שהדבר יעורר באדם פחד או חרדה המובילות להדחקה, לשנאה עצמית או להתעלמות. בין שני הקטבים יש אינספור אפשרויות של קבלה חלקית או קבלה מתוך הסתייגות המובילות לעידון וסובלימציה של הדחף.

לדברי אהרון המאיר, "סונדי מצא שאותם הגנים שאינם באים לידי ביטוי בצורה גלויה הם אלו שמנהלים את האדם במצבי בחירה. יתרה מכך, הוא מצא שבאופן בלתי מודע בכל אחד מאיתנו טמונה היכולת לזהות בשני את התכונות אהובות עליו (בצורה מודעת או לא מודעת) או את התכונות השנואות עליו, דבר שאנו מזהים באופן פשוט וטבעי בפנים של הזולת. הוא גילה והוכיח סטטיסטית שתכונות של האדם (שקבועות על ידי הגנים) משתקפות בפנים".

"לעומת זאת, אם התכונות שזיהיתי בשני שנואות עליי ואיני מעוניין בהן בשום צורה, אני נדחה ממנו. כשסונדי מדבר על תכונות אהובות או שנואות, הוא מתכוון לתכונות שבעוצמתן הגדולה כל אחת מהן מהווה סוג של מחלת נפש. כאשר ההבדל בין אדם בריא לחולה הוא כמותי גרידא. מה שייחודי לכל אחד, זה העוצמה וצורת ההתמזגות של התכונות (נטיות) הללו". לדברי סונדי, "אדם הופך לחולה נפש כאשר דחף אחד משתלט על מכלול האישיות שלו ואינו ניתן לפריקה נורמלית".



הטיפוסים המופיעים במבחן מייצגים את כל קשת האפשרויות של הביטוי לדחפים וליצרים והבחירה בהם כסימפטיים או אנטיפטיים מספקת

הטיפוסים המופיעים במבחן מייצגים את כל קשת האפשרויות של הביטוי לדחפים וליצרים והבחירה בהם כסימפטיים או אנטיפטיים מספקת "צילום רנטגן" וחושפת באופן מדויק וברור את נפש האדם ומרכיביה

מגמות מנוגדות

סונדי מונה ארבעה יצרים בסיסיים: יצר מיני, יצר מוסרי, יצר לחקירה ולהבנת העצמי ויצר לקשר עם העולם החיצון. כל אחד מארבעת היצרים בא לידי ביטוי באמצעות שתי מגמות מנוגדות. כך למשל, היצר המיני מורכב מדחף לגבריות ומדחף לנשיות, כאשר כל אחד מהדחפים האלו יכול לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומנוגדות. הדחף לגבריות עלול לבוא לידי ביטוי באמצעות סאדיזם, תוקפנות ופעלתנות, אך גם באמצעות נטייה לאבירות, התמסרות, פסיביות ומזוכיזם. ואילו הדחף לנשיות יבוא לידי ביטוי הן באמצעות נטייה לאהבה אישית וחושנית של אדם או אובייקט בודד, כמו גם לאהבה לכלל החברה.

אתרים רלוונטיים

הטיפוסים המופיעים במבחן מייצגים את כל קשת האפשרויות של הביטוי לדחפים וליצרים והבחירה בהם כסימפטיים או אנטיפטיים מספקת "צילום רנטגן" וחושפת באופן מדויק וברור את נפש האדם ומרכיביה. חשיפה זו עלולה להיות לא נעימה ומציגה תמונה קודרת המשותפת לרוב הנבדקים: לדברי י' שוברט, "הרמה הגבוהה אליה יכול להתעלות האדם היא דרגה הומנית בה הדחף מכוון לטובת האנושות כולה ולא לטובת הנאת הפרט או הנאתה של קבוצה קטנה של פרטים. מגמה בלתי הומנית מכוונת לאהבה של אדם אחד, דת אחת או אומה אחת".

המסר הפסימי העולה מהמבחנים, כמו גם מהתקופה ההיסטורית שבה חי ליפולט סונדי, הוא "שרק אנשים בודדים הגיעו להומניזציה מלאה. רוב בני האדם אינם פועלים נגד החברה, אך גם אינם מתעלים מעבר לאינטרסים של חוגם הצר".

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה