לחיות נכון לפי סוג הדם
הכל על דיאטה לפי סוג דם
לפני מספר שנים הזדמן לי לעשות עריכה מדעית לספר "אכול נכון לפי סוג הדם שלך" שכתב ד"ר פיטר ד'אדאמו, ולהתאימו לציבור הקוראים הישראלי. כרבים אחרים, קראתי והשתוממתי: מה הקשר בין סוג הדם לאוכל? ההסבר שסופק בספר היה מעניין אבל לא ממש מדעי, וזה שהגה את השיטה הוא אותו אדם שסיפר בשבחה. בדומה לספקנים אחרים הייתי מוכנה לעבור התנסות ביקורתית (אם לא יועיל, לא יזיק), וכמו שאומרים "הצצתי ונפגעתי".
השיטה ניפצה עבורי מיתוס ישן על "תזונה בריאה". למרבה המבוכה, התברר שמה שבריא ומועיל לאחד עלול להיות ממש מזיק לאחר. מצאתי שאנשים שונים מגיבים באופן שונה לאותו "תפריט בריא" שהצעתי להם. היו כאלה שפרחו ושגשגו, ואחרים שהרגישו לא כל כך טוב. היו כאלה שרזו, ואחרים שאימצו את אותו תפריט והשמינו.
אמור לי מה סוג דמך ואומר לך מי אתה
השיטה טוענת כי אם אתה יודע מהו סוג דמך, אתה יודע על גופך כמה נתונים נוספים כמו הכושר שלו לעכל, רגישויות חיסוניות, רמת החומציות, היעילות המטבולית, נטייה למחלות מסוימות ורגישות למזונות. סוג הדם הוא נתון מולד שנקבע על-ידי הגנים. היות והגן שקובע את סוג הדם נמצא בסמוך ובצמוד לגנים אחרים הקובעים את הפרמטרים שלעיל, יש היגיון בטענה שמקבץ תכונות מסוים מופיע ביחד, בגלל השפעות של גנים על גנים אחרים בסביבתם.
אך זה עוד לא שכנע אותי שהעסק עובד. כדי להיות אובייקטיבית, שיניתי את התזונה שלי לפי סוג דמי (A) ויזמתי סקר שבו השתתפו קוראי הספר שהתנדבו לתעד את השפעות התוכנית התזונתית שהותאמה לסוג דמם. בסקר בדקנו איך משפיע השינוי התזונתי על רמת האנרגיה, המשקל, המצב הנפשי, ערכים בבדיקות דם וסימפטומים שונים עליהם דיווחו המשתתפים.
כמעט 90% מהמשתתפים תיעדו שיפור בסימפטומים שונים, וחלקם הגדול הביע רצון להמשיך לשמור על אורח חיים המתאים לסוג דמם. במקביל יצרו עימי קשר טלפוני מאות אנשים שעשו את השינוי התזונתי לבד בעזרת הספר, ודיווחו על תוצאות מצוינות מבחינתם.
גם באתר האינטרנט של ד"ר ד'אדאמו מחבר הספר נאספו בשיטתיות מאות אלפים (!) של עדויות מאנשים מרוצים שפתרו לפעמים בעיות בריאות כרוניות של הרבה שנים. השתכנעתי ביעילות השיטה ונכון להיום אני משלבת אותה בעבודתי, ומלמדת אחרים לעבוד איתה.
רגישות היתר של סוג דם B
השיטה מאפשרת להתאים לכל אחד את מה שיעבוד בשבילו, ולנבא בדיוק רב איך תשפיע תזונה מסוימת על אדם מסוים, ובזה גדולתה. בשנים האחרונות גייס ד"ר ד'אדאמו כספים ואנשי מדע על מנת לחקור באופן מדעי את ההיבטים של שיטת סוג הדם (ביבליוגרפיה עדכנית שכוללת כ-1,500 מאמרים ניתן למצוא באתר האינטרנט).
אחד הנושאים שנחקרו בהרחבה הוא נושא התגובה ללקטינים. לקטינים הינם חומרים חלבוניים שנוטים להיקשר לסוכרים הבולטים מפני השטח של תאים בגוף. בטבע יש מגוון לקטינים גדול, שאנחנו מקבלים דרך המזון שאנו אוכלים. בגלל נטייתם להיקשר לתאים, לקטינים עלולים לשמש כעין "דבק ביולוגי" ולגרום צרות צרורות. דוגמאות: הפרעות עיכול – כשהם נקשרים לתאי רירית המעי; קרישת דם מוגברת – כשהם נקשרים לכדוריות הדם; שיבוש המטבוליזם – כשהם נקשרים לקולטני אינסולין; היפראקטיביות – כשהם נקשרים לתאי עצב; אלרגיות ומחלות אוטואימוניות – כשהם מגרים את תאי מערכת החיסון ליצור נוגדנים.
המולקולות הקובעות את סוג הדם מורכבות מסוכרים בולטים משטח הפנים של התאים וזאת הסיבה שלקטינים שונים נוטים להיקשר במידה שונה לתאי בעלי סוגי דם שונים. לדוגמה: בשרירי התרנגולת (עוף) יש לקטין רב עוצמה שנקשר לכדוריות דם אצל בעלי דם B ו-AB. התוצאה היא קרישת דם מוגברת, ועם ההתקדמות בשנים נוצרת עלייה בסיכון למחלות קשות כמו שבץ והתקפי לב. לעומתם, בעלי דם O ו-A, נעדרים את המולקולה הנקשרת ללקטין, ויכולים לאכול עוף ללא חשש.
לחילופין, מוצרי חלב מכילים סוכר (גלקטוז) שדומה למולקולה של סוג B. אי לכך בעלי דם מסוג B, יכולים בדרך כלל לקבל בסובלנות את מוצרי החלב, בעוד שבעלי דם O ו-A מפתחים תגובה אלרגית ועודפי ליחה בעקבות צריכת חלב.
יתרה מזו – מתברר שלבעלי סוגי דם שונים, נטייה לרמות שונות של הורמונים ומעבירים עצביים. דבר זה יכול להסביר הבדלים אישיותיים כלליים בין סוגי הדם, כמו למשל הנטייה לאימפולסיביות או לדיכאוניות של סוג דם O, אי-שקט פנימי של סוג A, או רגישות היתר של סוג B.
אני תמיד בעד שאדם יהיה הרופא של עצמו, יפעל למנוע מחלות באמצעות מודעות לאורח חיים בריא ובמקרה של מחלה – יהיה שותף לדרך הריפוי. להלן כמה טיפים לעזרה עצמית לפי שיטת סוג הדם:
רוצה לקבל את הגיליון החדש של “את” עד הבית ב-9.90 ש״ח?
(במקום 39.90 ש"ח)