לומדים ללמוד למבחן

חרדה מבחינות היא דבר משותף לרבים מאיתנו, הן לילדים הלומדים למבחנים בבית הספר, הן לבני נוער הלומדים לבגרויות והן למבוגרים הנבחנים בבחינות הפסיכומטרי, האוניברסיטה ועוד. חלק מאיתנו אף סובלים מהפרעות קשב וריכוז, שמקשות עליהם יותר את הלמידה ומגבירות את החרדה.

מיכל שפר מיכאלי, מאבחנת ומטפלת בקשיי תפקוד ולמידה אצל ילדים ומבוגרים ומנכ"לית מרכז 'עיגולים של שמחה' לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ומבוגרים, נותנת טיפים ללמידה נכונה ולהתמודדות עם בחינות לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, וגם לאלה שלא.

1. סדר וארגון – שיטת הרביעיות

חלקו את החומר הנלמד לארבעה חלקים והתחילו ללמוד מספר ימים קודם. בכל יום שננו פרק אחד, ויום לפני הבחינה קראו ברצף את כל החומר יחד. "יום לפני בחינה רצוי שלא יתקיים תהליך למידה של חומר חדש, אלא רק שינון והפנמה", אומרת מיכל שפר מיכאלי. ה"דבר נובע מהחשש לערבוב בין חומרים שטרם הוטמעו לחומרים חדשים, דבר היוצר בלבול ולחץ. חלוקת החומר הנלמד וקריאת כל חלק בנפרד מאפשרת לנו את להפריד בין הנושאים הנלמדים ולהטמיע את הדברים. לכן, לאלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (וגם לחלק שלא), מומלץ לחלק את החומר לארבעה חלקים, וכך לשפר את היכולת שלנו לזכור את התכנים.

חלקו את החומר הנלמד לארבעה חלקים. אילוסטרציה: photos to go

2. רעש לבן – למידה במהלך פעילות ספורטיבית

רבים חושבים שעל מנת להתרכז יש להנמיך מוסיקה, להיות במקום שקט, וכן להתמקד בפעולת הלמידה ולא לעשות דברים נוספים במקביל. שפר מיכאלי מסבירה כי ישנם מקרים רבים, בייחוד בקרב הסובלים מהפרעות קשב או מרגישות יתר, שבהם מומלץ ללמוד לרחש צלילי מוסיקה או במהלך ריצה על הליכון. הכיצד? "כל תהליך למידה נעשה ע"י מערכת החושים", אומרת שפר מיכאלי. "כדי לעלות את רמת היכולת שלי לקלוט את האינפורמציה, עליי לעורר את המוח לקליטה – וזאת ע"י 'חימום" המערכת'. הכוונה היא לכל פעילות אקטיבית, ספורטיבית, שמעוררת את המוח לפעולה, יוצרת גירוי וגורמת להפרשת הורמונים האחראים לפעילות המוח ומעוררים את מערכת החושים.

לפיכך, למידה במהלך ריצה על הליכון אינה פסולה ואף נכונה ומטיבה במקרים רבים. ישנם מקרים רבים שבהם ילדים מבקשים מההורים ללמוד עם מוסיקה ואלו לא מבינים ופוסלים את השיטה. ילדים ומבוגרים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לומדים למבחן לצלילי מוסיקה. מדובר ב"רעש לבן", המאפשר להם ריכוז וניתוק מהפרעות המתרחשות בראש או מגיעות מבחוץ, ולא ברעש שמסית אותם מריכוז.

3. עיסוי אזורי החישה – "כפתורי המוח"

דוגמה נוספת לשילוב טכניקות מוטוריות בתהליך הלמידה היא ע"י "חימום המוח" באמצעות לחיצות ממושכות באזורים שמגרים את אזורי החישה במוח, כגון: מתחת לעצם הבריח באזור החזה. הדבר גורם לזרימת דם מוגברת דרך אבי העורקים והפעלת נקודות החישה במוח. חשוב להבין כי תהליך למידה נעשה דרך הגוף (החושים) ותהליך הפענוח נעשה במוח. לכן, כחלק מתהליך הכנה ללמידה, מומלץ לעשות עיסוי באזור החזה במשך מספר דקות וליצור גירוי של אזורי החישה במוח.

4. תרגילים מוטוריים של מערכת ההצלבה

מערכת ההצלבה מתייחסת לפעילות אינטגרטיבית (מיזוג) בין שני חלקי המוח. היא קשורה ליכולת שלנו לחצות את קו האמצע של הגוף ומשפיעה על יכולת הכתיבה והקריאה שלנו (במהלך פעולות אלו אנו בעצם חוצים את קו האמצע של הגוף). תרגילים שמתמקדים במערכת ההצלבה משפרים את יכולת הריכוז והמיקוד, משלבים בין היכולות של האונה השמאלית לימנית (האחראיות על הצד השכלי והרגשי בהתאמה) ומעלים את רמת הביצוע. איזון בין קוגניציה לבין רגש תורם לתפקוד יעיל יותר ומרסן אימפולסיביות המאפיינת ילדים ומבוגרים שסובלים מהפרעות קשב והיפראקטיביות.

דוגמאות לתרגילי הצלבה

דילוג משולב – הליכה מוצלבת של יד ורגל נגדיים, נגיעה של יד/מרפק ימין בברך שמאל וההיפך. בעזרת תרגיל זה אנו מפעילים אזורים גדולים בשתי "המספרות" (אונה ימנית/שמאלית) בו זמנית. התרגיל עוזר לחיזוק המערכת העצבית, המגשרת בין שתי האונות במוח ומאפשרת רמת תקשורת מהירה ומשולבת שמעלה את רמת התפקוד.

ציור או שרטוט באוויר של שמינייה עצלה – לשחרור מחסום כתיבה – תרגיל המיועד לשפר את יכולת הביטוי בכתיבה, כאשר נתקלים במחסום כתיבה לפני מבחן (בלאק אאוט). גם בתרגיל זה נעשה שימוש בטכניקת הצלבה, התורמת לזרימה בין האונה הימנית לשמאלית ומסייעת בשחרור המחסום ולחשיבה אינטגרטיבית בין שתי האונות. יש לשרבט באוויר הספרה 8 שוכבת (שמינייה עצלה) שוב ושוב. כמו כן, ניתן לשרטט ציור זה באוויר, תוך מעקב אחר אגודל מול קדמת הפנים. תרגיל זה עוזר גם במקרים של מאמץ מצטבר של העיניים ושל שרירי צוואר תפוסים.

כדאי לדעת

חוקרי מוח תומכים בהבנה שתהליך החשיבה והלמידה אינם מתרחשים רק במוחנו, אלא שההיפך הוא הנכון – הגוף נוטל חלק פעיל בכל התהליכים האינטלקטואליים. החושים של הגוף מזינים את המוח במידע מהסביבה אשר יוצר את ההבנה של העולם סביב. מכאן ניתן להסיק שהאינטליגנציה הגופנית היא הבסיס של הלמידה

* מיכל שפר מיכאלי היא מאבחנת ומטפלת בקשיי תפקוד ולמידה אצל ילדים ומבוגרים (על פי שיטת אלבאום), מנחת סדנאות עיסוי התפתחותי לתינוקות ומדריכה בתנועה קורדינאוטיבית. ליצירת קשר: "עיגולים של שמחה", טלפון 074-7015551 ובאתר