לומדים באופן טבעי

שיטות טיפול אלטרנטיביות ללקויי למידה

88 שיתופים | 132 צפיות

הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציה, דיסגרפיה (כתב יד בלתי קריא), דיסקלקולציה (קושי בחשיבה כמותית), קשיים מוטוריים ועוד כמה ליקויים נחתו על גיא פינקלשטיין, בעל תואר שני בעבודה סוציאלית. היום הוא מנכ"ל עמותת לש"ם המסייעת לבעלי ליקויי למידה להתקבל ללימודים גבוהים ולעבור אותם בהצלחה המרבית.

"הגישה שלי איננה לטפל בבעיה, אלא לעקוף אותה", הוא אומר. "אין לי כרגע זמן ורצון לטפל בכתב היד הנורא שלי או בשגיאות הכתיב. המטרה היא לחנך את בעלי הליקויים ואת החברה לקבל את המצב ולחיות איתו, תוך כדי יצירת מעקפים שיתנו תשובות והקלות ברמת הלימודים, התעסוקה וחיי היומיום. למרות שגם אני משתמש בביטוי 'ליקויי למידה', זו למעשה טעות, משום שמדובר בהפרעות המופיעות בכל תחומי החיים כמו בהתמצאות, זיכרון, סדר, קואורדינציה, קשב, ריכוז ויחסי אנוש. מחקרים מראים כי 10-15 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות אלו, אולם מספרם באקדמיה מגיע לכ-3 אחוזים בלבד. זו הסיבה שהחלטנו לרכז את רוב המאמץ בתחום זה, אולם לש"ם פועלת גם בתחום החקיקה, השיקום והמודעות הציבורית".

מרכיב תורשתי

שמיניות על הגלשן

איך שינו הגלים של הוואי את חייו של ברק בן שמחון?

"צבא של מורים ומורי עזר, הרבה 'זמן אמא', אבחונים חוזרים אצל טובי הרופאים והמאבחנים, מכונים לטיפול בלקויות למידה ואפילו טיפול בריטלין לא הועילו לי", מספר ברק בן שמחון. "סבלתי מדיסלקציה ולא הצלחתי לקרוא משפט אחד שלם. את המחסום פרצתי אחרי גלישת גלים אינטנסיבית בהוואי. הרצון להבין את ה'פלא' שהתרחש הביא לפיתוח, ביחד עם אמי, נילי רביב וצוות אנשי מקצוע מיומנים שיטה מהפכנית לטיפול בלקויות למידה וקשב".

"שיטת רביב" היא תוכנית נוירו-קוגניטיבית מתקדמת לפיתוח כישור למידה וקשב. לדברי נילי רביב, ליקויי הלמידה נובעים מהתפתחות לקויה בקשרים הנוירולוגיים המסייעים לשבע מיומנויות (אינטליגנציות) בסיסיות: מיומנות תנועתית, חושית, ויזואלית, לשונית, תקשורת בין אישית, הגיונית ותוך אישית. רביב, שבעבר עסקה באדריכלות, הבינה כי בנה הצליח להשתקם באורך פלא (לקרוא ספר!) תוך זמן קצר בעקבות גלישת גלים, מצאה כי בעזרת סדרת תרגילים ניתן לגרות את המוח ליצירת מבנים/מסלולים נוירולוגים מפצים. השיטה מבוססת על שליטה בפעילות גלי המוח, באימון בתפיסה דו ממדית, במודעות פונולוגית (חיבור סמלים לצלילים) ובלימוד אסטרטגיות למידה. השיטה כוללת טיפול ממוצע של בין ארבעה לששה חודשים והיא "יוצאה" גם לחו"ל. לדברי רביב, ההחלמה של בנה נבעה מתנועות "השמיניות", אותה עשה בגלישת הגלים, ובמסגרת הטיפול אימצה טכניקה דומה של הליכה בשמיניות תוך מיקוד העיניים בנקודה קבועה במרכז ה"שמונה".

ליקויי הלמידה מתחלקים לאבחנות רבות הכוללות הפרעות משמעותיות בהקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה הגיונית, כישורים מתמטיים או כישורים חברתיים. שתי האבחנות המרכזיות והמקובלות הן ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) ו-ADD (Attention Deficit Disorder). ההבדל הוא כמובן ב-H (היפראקטיביות), אולם רוב המטפלים עוסקים בשתי הפרעות אלו ומתייחסים אליהן בצורה דומה.

לדברי אלה ארנון, מטפלת אינטגרטיבית בראייה הוליסטית, ליקויי הלמידה הם הפרעה מולדת, בעלת מרכיב תורשתי דומיננטי, והם שכיחים אצל בנים פי ארבעה מאשר אצל בנות. "אני מדגישה את המרכיב המולד והתורשתי, משום שמצד אחד זה יכול להקל על תחושת האשמה של בעל ההפרעה, ומצד שני יכול להביא גם את ההורים להשתתף בטיפול שעוברים הילדים", היא מסבירה. "לעתים קרובות אנחנו 'מגלים' שההורים סובלים מהפרעות דומות והטיפול המשותף יוצר תשתית מצוינת לקבלה הדדית. המטרה היא לחזק את המודעות ואת הביטחון העצמי של הילד. "למשל, אפשר לתת לילדים עם קשיי קריאה להיעזר בתמונה לצד הטקסט. העבודה עם מתבגרים ומבוגרים מלווה גם באסטרטגיות שונות של ניהול זמן, שימור זיכרון, הרפיה, מדיטציות, הפגת חרדת בחינות בעזרת דמיון מודרך, שימוש בפסיכו-דרמה כטכניקה לשוחח על הפחדים ועל הקשיים ובעיקר הרבה מאוד הקשבה. אני נעזרת גם בשיטה קוגניטיבית של זיהוי המחשבה הכשלונית, בדיקת אמיתותה, מה הרווח והמחיר שלה? בהמשך אנחנו מנסים לגבש 'מחשבה אלטרנטיבית'. כשמתאפשר, אנחנו נכנסים גם לרבדים יותר רוחניים, כמו משמעות הסבל, 'למה דווקא אני?' ואיך ניתן לצמוח מתוך הקושי. ברמה ההוליסטית ניתן להפוך כל קושי לכוח".

ריטלין: כן או לא?

כיוון שמדובר בהפרעה אורגנית, יש בשוק תרופות רבות לטיפול בה, והידועה וגם השנויה במחלוקת היא הריטלין, שיש לה תופעות לוואי שונות. רבים מהמטפלים בשיטות אלטרנטיביות דווקא אינם מתנגדים לטיפול תרופתי, ולדברי ארנון היא מכירה כאלו שהריטלין ממש "הציל" אותם ואפשר להם לצלוח בשלום את בית הספר, תוך כדי חיזוק ביטחונם האישי.

גם זיו שערי, מטפלת בקינסיולוגיה חינוכית, אומרת כי יש מקרים שבהם הריטלין עוזר. "אני לא ממליצה על ריטלין כמענה ראשוני", היא אומרת. "אבל אחרי בדיקת הסיבות לליקויי הלמידה, ובהעדר יכולת התמודדות אחרת, הריטלין יכול לעזור. אם מערכת החינוך הייתה יותר קשובה לפרטים ולצרכיהם האישיים, אולי היה ניתן להקטין את השימוש בתרופה, אבל למערכת החינוך קשה להכיל חריגים והיא ממהרת לתת אותה".

לדברי פינקלשטיין, שטופל בריטלין בילדותו, החברה המודרנית מתייחסת לאנשים כ"עדר", ולכן הטיפול התרופתי נוח לה. "גם כשהתחלתי ללמוד באקדמיה נשלחתי לקבל ריטלין וסירבתי", הוא מספר. "אני לא שולל טיפול תרופתי, אבל להערכתי זה יצא מכלל שליטה. הטיפול התרופתי, שלעתים אכן עוזר, חייב לבוא עם מערכת תמיכה רגשית. לאדם יש גם רוח, והיא איננו רק גוף ומערכת של ריאקציות כימיות. אני רוצה לכתוב שירה, ולא יקרה שום דבר אם היא תהיה עם שגיאות כתיב. הרוח תתבטא בשירה, ואת השגיאות יעזרו לי לתקן. זה עדיף על מצב הפוך, שבו לא יהיו שגיאות והיצירתיות תדוכא עם תרופות".

בגוף אני מבינה

אבחון מוקדם

לפעמים כבר בגן מופיעים סימנים המעידים על התפתחות ליקוי למידה. למה צריך לשים לב?

אפשר לשים לב לסימנים תודה לאל, לא כל האנשים דומים: יש ביישנים ומוחצנים, מהירים ואיטיים, ממושמעים ומרדנים, יצירתיים יותר ופחות, ג'ינג'ים ושחרחרים, שמנים ורזים. לרוב, דווקא המגוון והייחודיות הם שעושים את החיים לכל כך עשירים, מעניינים ומפרים, וחשוב לזכור שלא כל שוני הוא "הפרעה".

ילדים, יותר ממבוגרים, נמצאים בתהליך התפתחותי גופני, שכלי, נפשי ורוחני, ויש להיזהר מלקבע אותם בקטגוריה של "לקויי למידה". לעתים קרובות, כשמתגלים קשיים, עדיף אפילו לדחות את הכניסה לבית הספר ולהמתין שנה נוספת של "הבשלה רגשית".

עם זאת, ניתן לזהות סימנים רבים של ליקויי למידה (ADHD ו-ADD) כבר בגן, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

  • קושי במוטוריקה עדינה ובקשר עין יד.
  • תנועתיות יתר.
  • חוסר בגרות רגשית.
  • קושי בדחיית סיפוקים.
  • קושי בפעילות הצלבה של יד ורגל נגדית.
  • אי מסוגלות לשבת ב"ריכוז" בגן.
  • פיזור ושכחנות.
  • עקשנות ומרדנות יתר.
  • סרבול מוטורי הבא לידי ביטוי בנפילות, היתקלות בחפצים ופציעות.
  • ביישנות וחוסר תגובה לשאלות ובקשות.
  • קפיצה מנושא לנושא.
  • לכלוך רב בשעת האוכל, במשחקים וב"נזלת".
  • חשש ופחדנות יתר.
  • שמירה מופרזת על ניקיון.
  • חוסר חברתיות.
  • פינוק יתר.
  • קושי בדיבור.

הקינסיולוגיה החינוכית פותחה על ידי האמריקאי ד"ר לחינוך פול דניסון, שהיה בעצמו דיסלקט ובעל קשיי למידה. בילדותו נשלח ללמוד בלט והתנועה שיפרה את כישורי הראייה והלמידה שלו, ועל כן הבטיח לעצמו שבבגרותו יעבוד עם ילדים בעלי קשיי התפתחות בעזרת תנועה. הוא חיפש כלים לשיפור מצבם, ליקט טכניקות רבות מהרפואה הסינית ומהיוגה וגיבש כלים חדשים המבוססים על הקינסיולוגיה.

במרכז השיטה עומד הידע כי למידה זורמת מחייבת שיתוף פעולה של שתי אונות המוח. האונה הימנית היא התחושתית יצירתית, ואילו השמאלית היא הלינארית והממוקדת. ד"ר דניסון גילה כי בשעת לחץ ומצוקה, כאשר הגוף נכנס למצב "הישרדות", המוח מעדיף לעבוד רק עם אונה אחת, הדומיננטית. לכן ילדים בעלי אונה ימנית דומיננטית, הסובלים מטראומה או לחצים, יחסרו יכולות ריכוז וקשב. דרך טכניקה שנקראת "התכנות מחדש של דניסון", ניתן לשפר את מערכת העבודה המוצלבת בין שתי האונות.

"עיקר העבודה בשיטה זו נעשה דרך הגוף, בתנועות הצלבות ושמיניות של הגפיים והעיניים, ובעזרת נקודות לחיצה", מסבירה שערי. "אנחנו מחפשים את החוש הדומיננטי של המטופל ומנסים לעבוד באמצעותו. מעבר לכך, אני מלווה את המטופלים בתהליך להקניית הרגלי למידה יותר נינוחים ולמידה חווייתית ומהנה. לכל אחד מגיעה האפשרות להביא לידי ביטוי את הגאונות הטבעית שלו, ולרוב הגאונות צריכה קרקע מאפשרת ומקבלת".

בדומה לד"ר דניסון, גם משה אלבאום פיתח את שיטתו מתוך החוויה האישית. בילדותו סבל מהפרעות קשב וריכוז, כשבגר למד אומנויות לחימה, אולם תאונת דרכים קשה אילצה אותו להתמודד כחמש שנים עם שיקום מורכב, שבעקבותיו פיתח את "שיטת אלבאום" (כיום אלבאום עצמו איננו חלק מהמרכז הנושא את שמו) המטפלת בליקויי למידה בעיקר דרך הגוף, אשר "אוגר" בשרירים ובעצבים זיכרונות וטראומות הניתנות לשחרור והרפיה. יעל מחניימי, מורה ומטפלת בשיטה, מדגישה כי הטיפול הוא בקשיים "תפקודיים", ש"הלימוד" הוא רק אחד מהם. הטיפול ניתן מגיל חמש ומעלה, כולל למבוגרים, היכולים לשפר את יעילות תפקודם ואיכות חייהם.

"השיטה מבוססת על הסתכלות הוליסטית הרואה את האדם דרך ארבע אינטליגנציות: גופנית, רגשית, חשיבתית ואנרגטית", מסבירה מחניימי. "הדגש הוא בעיקר על הטיפול הגופני, משום שזה מסוגל להכיל, לזכור ולהשפיע באופן אפקטיבי על כל המערכת. אחד הקשיים של בעלי ההפרעות הוא גירוי חושי שנמצא בעודף או בחסר, ונעשית איתם עבודה רבה במגע על העור, כדי לעזור לאדם ליצור את 'הגבולות' הפיזיים שלו, ובהמשך לפתח יכולת של קביעת הגבולות בינו לבין גירויים חיצוניים. העבודה נעשית גם באמצעות תרגילי מוטוריקה, שיווי משקל, מערכת ההצלבה, קואורדינציה ומודעות למערכת השרירים. בשלב מתקדם יותר התרגילים משלבים הפעלה של כמה אינטליגנציות בעת ובעונה אחת. חלק מהתהליך הטיפולי כולל תרגילי נשימה מודעת, חשיבה חיובית, ביטוי רגשי, מדיטציה וחישה אנרגטית".

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה