להתייעץ עם עץ

בתקופה הקלטית זוגות במשבר היו פונים לעץ לעצה. הכפריים באותה עת "נועצו" בעצים, והיו פותרים סכסוכים בקרחת היער בצלם של עצים עתיקים. מתחברים לחוכמתם של העצים
כריסטוף הוא הילר שוויצרי בעל כוחות ריפוי מיוחדים. יש הרואים בו מחולל נסים ידוע, אבל בשבילי הוא בעיקר חבר ורע. את תורתו המיסטית הוא למד בעיקר אצל מורה יווני, דסקלוס שמו, שחי בזמנו בקפריסין. דסקלוס היה מיסטיקן נוצרי מכובד מאוד באירופה, ששימש גם ככומר בכנסייה היוונית-אורתודוקסית.
כריסטוף חי בשווייץ, בבית שסבו בנה מעצים שהוא חטב, ניסר וגילף. הבית, הנחשב לנכס היסטורי, עוד עומד על תלו בעיירה הציורית שפיץ על שפת אגם ת'וּן שבשווייץ. לא מזמן ביקרנו שוב אצל כריסטוף, והשיחה התגלגלה לנושא המיסטיקנים הקלטים הקדמונים בשווייץ ועל הקשר העמוק שהיה להם עם העצים. כריסטוף סיפר לנו שני דברים מעניינים ונבונים מאוד שהייתי רוצה לחלוק עמכם.
העץ כיועץ נישואים
"כשאיש ואישה היו מתאהבים בעת העתיקה בשווייץ, הם היו יוצאים לאהוב זה את זה ביער", סיפר כריסטוף. "כמנהג המקום היו האוהבים מתחייבים זה לזה ונודרים נדרים של אהבה תחת עץ מסוים עם פריחה מקסימה. העץ שימש עד למערכת היחסים שנרקמה בין השניים. הוא נשא ונצר את האנרגיה של הזוגיות, שנוצרה באהבה גדולה ובהתרגשות תחת ענפיו, צלו ואפריון פרחיו.
"כעבור זמן, אם וכאשר בני הזוג נקלעו לקונפליקט או לקושי במערכת היחסים שלהם – כמו שקורה לכל זוג במהלך החיים – הם היו שבים אל העץ. לעתים רק אחד מהם היה הולך אל העץ כדי להתייחד עמו ולהתייעץ. העץ, שנשא עמו את סוד אהבתם והיה לעד, הפך ליועץ לענייני נישואין. האיש או האישה היו באים אל העץ ושופכים לבם לפניו, והיו יושבים בצילו, מטהרים את הראש מכל מחשבה ודעה קדומה, ומניחים לעץ לעוץ להם עצה. עם העצה הזו הם היו שבים הביתה. לעתים הם אפילו לא סיפרו לבן או לבת הזוג מה אמר העץ, ופשוט יישמו את אשר לחש להם, ושינו משהו בהתנהגותם בעקבות ההתייעצות עם עץ האהבה".
כששמעתי את הדברים האלו אחזה בי התלהבות גדולה. גם לבת זוגי שתחיה ולי יש מקום כזה, שאליו אנו שבים אחת לכמה זמן, אתר שהוא עדות לאהבתנו ולנישואינו. החלטתי שמעתה והלאה אכניס את המנהג המבורך הזה לסל ההמלצות שאני נותן לזוגות לפני חופה. אני נוהג תמיד לשלוח את בני הזוג לכתוב לעצמם את הכתובה שלהם, וכעת אני גם אמליץ להם למצוא עץ, סלע או מעיין שהיו עדים לחיבור האוהב ביניהם ולהתחייבות ההדדית שלהם זה לזה, המבוססת על אהבה, על חיבה ועל הערכה. הם תמיד יוכלו לשוב לעץ או למעיין כדי לשפוך את לבם ולבקש עצה טובה, או פשוט לשבת ולהקשיב.

לזוגות שעומדים להתחתן מומלץ למצוא עץ שיהיה עד לאהבתם. אילוסטרציה: ingimage
יישוב סכסוכים בקרחת היער
כריסטוף ראה עד כמה התלהבתי מדבריו, וסיפר לי גם על המועצה בקרחת היער: "בימים הקדמונים, בתקופה הקלטית, לפני שהנצרות התפשטה על אדמת אירופה, כשהייתה מתגלעת מריבה בין אנשי הכפר, או אי הסכמה או מחלוקת עמוקה בין שכנים, היו כל המעורבים בקונפליקט נאספים בקרחת יער שסביבה מעגל עצים. אל תוך המעגל הוזמנו להיכנס רק המעורבים בקונפליקט יחד עם השופטים, זקני העדה וחכמיה. כל אנשי הכפר נותרו עומדים מחוץ למעגל ורק צפו במתרחש. האנשים שטחו את טענותיהם ואז התיישבו למרגלות העצים, המתינו והקשיבו. הם המתינו עד שמישהו יכריז שהוא מרגיש שאחד העצים 'רוצה לדבר דרכו'".
"איך יודעים שהעץ מבקש לדבר דרכו של אדם מסוים?", שאלתי את כריסטוף. הוא ענה: "מרגישים, זה ניכר לפי טון הדיבור. אפשר לזהות אם הדברים נאמרים מתוך האגו של הדובר או אם הוא נמצא במצב פתוח ורוח העץ מדברת דרכו. לעתים כמה עצים היו מדברים דרך גרונם של כמה אנשים, בזה אחר זה, וכך היו מביאים אט-אט את הנושא לפתרון הולם".
ניקיון מציניות
הדברים האלו עלולים להישמע זרים ומוזרים לאוזן הצינית של בן זמננו. אנחנו מיד חושבים איך אפשר לנצל את המצב למניפולציות של כוח ושל אינטרסים. כיצד אפשר להטעות את הנוכחים כאילו איזה עץ עתיק מדבר, כשבעצם מה שבא לידי ביטוי הוא האינטרס של אדם מסוים.
אבל אני שמעתי את הדברים באוזניים פחות ציניות. כשצריך גם אני יודע להיות ציני, אך הרגשתי שיש כאן איזו חוכמה עתיקה שכדאי לכבד ולאמץ: הרבה טוב אפשר לשאוב מנוכחותם של עצים. אפשר לקבל השראה מהמסורת העתיקה הזו, וללמוד כיצד קהילה שלמה יוצרת מערכת יחסים מקודשת עם מעגל של עצים ביער. איך קהילה מבקשת ומוצאת פתרונות לבעיותיה לא רק במישור הפשטני והארצי, אלא גם במישור אחר, גבוה ועמוק יותר. אני הוקסמתי מהרעיון.
הידע העתיק בשפה העברית
הרעיון הזה נמצא אצלנו ממש בתוך מבנה השפה עצמה: עץ ועצה. מה הקשר ביניהם? למה המילים עץ ועצה באות מאותו שורש לשוני? אולי יש כאן עדות עתיקה לידע שמאני עברי קדום, שמקורו בזמנים שבהם אנשים חיפשו עצה אצל העץ?
אני מציע גם לנו, בחברה הישראלית, לעשות ניסיונות כאלו במישור הקהילתי, ולהתחיל לרקום מערכת יחסים עם מעגל של עצים. כשנצטופף בצלם הם יעניקו לנו פרספקטיבה אחרת על מאורעות החיים. העצים, שהם יועצים חכמים, יוכלו להדהד בתוכנו את הדברים כפי שהם מורגשים מהזווית המיוחדת שלהם.
דבריו של כריסטוף ידידי שימחו אותי, ועלצתי בהם כמוצא שלל רב. רציתי לחלוק את הגילוי אתכם, ולהציע גם לכם להחיות את המסורת העתיקה: ליצור מערכת יחסים מתמשכת עם עץ מסוים, ואז, לאחר שנים ובעת הצורך, להתייעץ עמו. "כדאי גם לטפל בעץ", הוסיף כריסטוף. "הוא יודה על כך מאוד. סבא שלי הראה לי איך לקלף את העודפים של קליפת העץ המיותרת ביער, כך שלא ייכנסו תחתיה חרקים שמציקים ומזיקים לעץ. העצים ממש שמחים על השירות והם קורנים יותר. איך יודעים? אפשר לראות את זה בעיניים".
הכותב הוא מורה ומייעץ להתפתחות רוחנית על פי חכמת הרוח העברית, מקובל שלא כמקובל, מוסמך לרבנות ומייסד "הגן – לאהבה וקבלה"