להוסיף קצת ג'ינג'ר לחיים

על הזנגביל (ג'ינג'ר) המסייע בטיפול בדלקת מפרקים, אסתמה ועוד
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם
במסורת צמחי המרפא העתיקה השתמשו בג'ינג'ר (זנגביל) כדי לטפל בתחלואים רבים: בדלקות חניכיים, בכאבי שיניים, בכאבי מחזור, באסתמה, בשבץ, בעצירות ובסוכרת. הספרדים, שהשתמשו בו בתחילת המאה ה-16, הביאו אותו לג'מייקה ולאיי הודו המערבית, שבהם הוא הפך לאחד הגידולים הנפוצים.
מחקר נרחב הוכיח את יעילותם של החומרים המרכיבים את שורש הג'ינג'ר לטיפול בדלקת מפרקים (ארתריטיס).
הג'ינג'ר הוא שורש בצבע חום בהיר, וטעמו חריף ומרענן. זהו צמח עשבוני רב שנתי המתנשא לגובה של כמטר. הוא יוצר קנה שורש מעובה השולח גבעולים ועלים כלפי מעלה. הגבעול זקוף, עטוף ניצני עלים ונושא עלים. העלים דמויי אזמל מוארך, צר ומחודד בבסיסו, והתפרחת נראית כשיבולת אליפטית.
איך משתמשים בג'ינג'ר?
אפשרויות השימוש בשורש רבות ומגוונות: טרי, מיובש, מסוכר, כמיצוי סירופ, כשמן אתרי וכאבקה טחונה. אפשר לנשנש פיסות שורש זנגביל מסוכרות (למצוא בחנויות טבע) ואפשר לעשות חליטה ממנו: מגררים שורש זנגביל טרי, מוסיפים מים רותחים ודבש לפי הטעם ושותים כתה. אם רוצים לנצל את ההשפעה נוגדת הדלקת של השורש, כדאי להעדיף את הצורה היבשה שלו: חולטים כף שורש זנגביל יבש בכוס מים רותחים, מצננים, מסננים ושותים.
לטיפול בהצטננויות: חולטים חצי כפית ג'ינג'ר טחון וחצי כפית קינמון בכוס מים רותחים, ממתיקים בדבש, משהים למשך כשלוש דקות ושותים.
איך מאחסנים ג'ינג'ר?
כשקונים ג'ינג'ר, חשוב לבחור שורש בעל קליפה מתוחה והדוקה. אפשר לקלף אותו, לשים בשקית ניילון עם סגירה חוזרת, לאחסן במקפיא, ואז להוציא ולגרד בהתאם לצורך. עוד אפשרויות: לקלף, לגרד על פומפייה דקה, למלא בתבנית קוביות ריקה (כמו במקרה של השום הכתוש הקפוא) ולשמור במקפיא. ואפשר גם לקנות מוכן קפוא. קל מאוד לשלב ג'ינג'ר בתפריט, כי הוא מוסיף חריפות נעימה וארומה מעניינת במתוקים, במלוחים ובחריפים גם יחד ומעצים את טעמם של מזונות רבים. מאחר שיש לו אפקט מחמם, הוא מצוין כתה בימי חורף קרים.
שורש הג'ינג'ר מכיל כמה חומרים תרפויטיים, והם משתנים בהתאם לגיל הצמח בזמן הקציר שלו, האקלים וסוג הקרקע שבה הוא גדל. החומר העיקרי בג'ינג'ר הוא ג'ינג'רול, המעניק את הטעם החריף האופייני. חומרים דומים אחרים שנמצאים בו הם שוגאול (הנגזר משמו ביפנית "שוגה") וזינגרון, המצויים רק בכמויות קטנות בשורש הטרי, אבל כמותם עולה לאחר אחסונם.
קבוצה נוספת של חומרים פעילים הנקראים טרפנואידים כוללים ,zingiberene zingiberol ו-galanolactone. ידוע שהג'ינג'ר מדלל את הדם ומשפיע על קרישתו באופן הדומה לזה של תרופות כמו אספירין. חשוב לציין שבעוד שלג'ינג'ר הטרי יש השפעה על קרישת הדם, לג'ינג'ר המיובש אין. מסיבה זו יש להביא בחשבון שצריכת ג'ינג'ר חייבת להיות מבוקרת בקרב אנשים שנוטלים תרופות מדללות דם ותרופות נוגדות קרישה כגון: אספירין או וורפרין.
ג'ינג'ר בארון התרופות
כדאי לדעת שהג'ינג'ר מוכר כתרופה טבעית למניעת בחילה. כמה מחקרים דיווחו על יעילותו בנטרול בחילה לאחר הרדמה בניתוח וכן במקרים של מחלת ים, בחילות בוקר בתקופת ההיריון ובחילות הנגרמות כתוצאה מטיפול כימותרפי. אצל אנשים הלוקים במחלת ים, הג'ינג'ר מפחית גם את תופעת הזיעה הקרה.
האם עלולות להיות תופעות לוואי? כאשר צורכים ג'ינג'ר בכמויות סבירות, בעיקר דרך תזונה, לא נמצא שיש לו תופעות לוואי רבות. מנהל המזון והתרופות האמריקאי אף כלל את הג'ינג'ר ברשימת החומרים הבטוחים. עם זאת, הוא עלול לעתים לגרום לתחושה של חום ובעירה בבטן, שאותה ניתן להפיג על ידי שתיית מים.
הכותבת היא נטורופתית. ליצירת קשר באתר»
מתוך: מגזין חיים אחרים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה
הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter