לדעת מתי להפסיק

טבע ההתמכרויות והבושה

88 שיתופים | 132 צפיות

כמה פעמים החלטתם שמספיק עם זה, שזו הסיגריה, חפיסת השוקולד, או מערכת היחסים הבעייתית האחרונה שלכם? שמעכשיו תעשו את הדבר הנכון. כמה פעמים ראיתם את עצמכם מפירים את ההחלטה הזאת? כמה פעמים שנאתם את עצמכם בגלל זה?

טבע ההתמכרות

התמכרות היא דפוס התנהגות המאופיין במחשבות, ברגשות ובפעולות שהאדם חווה כמחוץ לשליטתו. הוא חש שאינו יכול להפסיק את ההתנהגות הבעייתית או לשלוט בה.

הגישה ההתנהגותית בפסיכולוגיה רואה את ההתמכרות כהתנהגות הנרכשת דרך צפייה וחיקוי, הגישה הביולוגית מתמקדת בגורם הגנטי והגישה הקוגניטיבית עוסקת באופני החשיבה של האדם ובדרך בה הוא מבין ומפרש את עולמו וסביבתו.

"התמכרויות", מסבירה מיכל ורטהיימר, מוסמכת בפסיכולוגיה תהליכית, "הן רק סימפטומים, הן יוצרות מצב תודעה אלטרנטיבי. כשאתה מעשן ולוקח שאיפה מהסיגריה משהו קורה מבפנים, התחלת מצב תודעה אלטרנטיבי. איזשהו חלק בך מנסה להגיע למצב התודעה הזה עוד פעם, וכל סיגריה היא עוד ניסיון שכזה. אולם, בגלל שיש לנו כל מיני מחסומים, ומכיוון שאנו חיים בתרבות שלא מעודדת את מצבי התודעה האלה, אנחנו לא הולכים לשם. לתרבות המערבית, שמרוכזת בראייה ובשמיעה, יש נטייה לדחוק הצידה כל מצב תודעה אחר. זה מתחיל מזה שכילד מסתכלים עליך שאתה חולם ואומרים לך 'לא לחלום, תהיה כאן'. התרבות המערבית גורמת להתפתחות תחושת זרות וניכור כלפי המצב התודעתי הזה.

"בבסיס של כל התמכרות מצויים מצבי תודעה שאנו מנסים להגיע אליהם", ממשיכה ורטהיימר. "ההבדל בין שימוש בחומר או בהתנהגות הממכרת, לבין להיות במצב התודעה האמיתי, זה כמו ההבדל בין להיות במלון או בבית. אנו משוכנעים שזה זה, אבל זה לא לגמרי, ולכן צריך יותר ויותר חומר. יש גם התמכרויות שמשמשות כמשככי כאבים ורגשות, למשל ההתמכרות לאכילה ".



ההתמכרות לאכילה משמשות כמשככי כאבים ורגשות <br />אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/577/1577/____________-________.gif?1155736892" />                             </p>
<div>ההתמכרות לאכילה משמשות כמשככי כאבים ורגשות <br />אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>השחרור מהבושה</h2>
<p>המילה :התמכרות: משקפת את הצורך ואת אי היכולת לספקו. ההבדל בין אנשים המכורים לסמים לבין אנשים המכורים לאובייקטים אחרים, טמון רק בכך שבראשון מעורבים חומרים כימיים ובשני אובייקטים. </p>
<p>מתמכר הוא אדם שבעבורו מושא התמכרותו מספק צורך פנימי בעוצמה כה גבוהה עד שהוא אינו יכול להתמקד אלא בו, וכל שאר האינטרסים שלו הופכים חסרי משמעות. חלק מהפסיכולוגים יאמרו כי מדובר בגעגוע מוסווה לקרבה ולחום, וחלקם יצביעו על תחושת ערך עצמי נמוך. </p>
<p>אמירה חדשנית קושרת את רגש הבושה, והכאב הנלווה לה, עם התהוותן של ההתמכרויות השונות. צילה פירן-קרני, פסיכותראפיסטית הוליסטית ומומחית לתהליכי שינוי, אומרת כי "בושה היא בין הרגשות היותר קשים ומעכבים בחיינו. הבושה גורמת לנו ליצור חומת מגן בינינו לבין העולם. הבושה אומרת: 'משהו בי דפוק', ואחד הפירושים של האמירה הזאת היא 'לא מגיע לי'. </p>
<p>"את הפירושים האלה ניתן לראות בהתנהגות החיצונית של האדם. לעומתם יש פירושים שהביטוי שלהם סמוי, אז למשל האדם פוגע בעצמו או מעניש את עצמו. נניח שאדם עומד בפני ראיון חשוב, והנה בלילה שלפני הוא מרשה לעצמו לצאת עד שעה מאוחרת, ואז הוא חוזר בחמש בבוקר וברור שהוא ידפוק את הראיון. </p>
<p>"הפן הסמוי השני הוא ההענשה העצמית: ביקורתיות גבוהה, רדיפה פנימית, שיפוט תמידי וטרור פנימי. הרי אם חבר היה מדבר איתנו כמו שאנחנו מרשים לעצמנו בעתות הענשה עצמית, הוא לא היה חבר שלנו. ועדיין, כשזה מתוכנו, אנו נותנים לקול הפנימי הזה להיות אלים בצורה מזעזעת". </p>
<p><strong>כיצד ההתמכרות מקילה על הבושה? </strong><br />"אחד הדברים המתלווים לתחושת ה'משהו דפוק אצלי' הוא ההתמכרות. גם כאן יש את 'משפחת' ההתמכרויות הגלויות ויש את הנסתרות, כמו אובססיה במערכת יחסים. ההתמכרות גורמת להתעסקות מסיחה, היא שומרת אותי בתוך בועה. ההתמכרות היא אנרגיה מעגלית. יש עיגול דמיוני שמפריד ביני לבין העולם. </p>
<p><strong>מה טבעו של הטיפול בבושה?</strong><br />"קודם צריך להבין ממי קיבלתי את הבושה. אף ילד לא נולד עם בושה, אנו מקבלים את זה ממי שמגדל אותנו. בטיפול אנו בודקים ממי הוא קיבל את הבושה, מה אמרו לו על עצמו. יש בושה שמקושרת לגיל צעיר, יש בושה שמופיעה כשהילד מבין את המילים האבא אומר לו, יש את הבושה של ההתבגרות, שהגוון שלה הוא יותר מיני-חברתי, וכן הלאה. לאחר מכן חשוב לראות באילו תחומים זה מתבטא והיכן זה לא פגע, כלומר מהם המקומות הבטוחים והטובים שלי. כשאתה עוזר לאדם להתמקד בחלקים הבריאים, אז יש לו מהיכן 'להלוות' לחלקים הפצועים". </p>
<p></p>
<div class= כשאתה מעשן ולוקח שאיפה מהסיגריה משהו קורה מבפנים, התחלת מצב תודעה אלטרנטיבי<br />אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/578/1578/______________.gif?1155737187" />                             </p>
<div>כשאתה מעשן ולוקח שאיפה מהסיגריה משהו קורה מבפנים, התחלת מצב תודעה אלטרנטיבי<br />אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<h2>על כנפי הדמיון </h2>
<p>גישה טיפולית אחרת בהתמכרויות היא זו של דפנה רטר, אשר יחד עם בן זוגה אמיר, יצרה את שיטת רטר, המשלבת דמיון מודרך עם NLP (Neuro Linguistic Programming) – שיטות טיפוליות המאפשרות לאדם להגיע לגמישות התנהגותית ומחשבתית ולהסתגל למצבים רגשיים.</p>
<p>"בבסיס השיטה עומדת ההנחה כי המוח האנושי מגיב באופן זהה לאירוע בין אם הוא דמיוני ובין אם הוא מציאותי", מסבירה רטר, "לכן אפשר להיעזר בדמיון ככלי שביכולתו לשנות מצבים גופניים, נפשיים ורוחניים. הדמיון המודרך מתבצע בשילוב עם הרפיה, כאשר המונחה שוכב או יושב כשעיניו עצומות, בעוד המנחה מדריך אותו להיכנס אל עולמו הפנימי ולחפש שם את הדרך לריפוי. </p>
<p>"הטיפול בהתמכרויות נעשה תוך עבודה עם דמיון מודרך, שעוסקת בעבר, בהווה ובעתיד. לפני שמתחיל התהליך חשוב לערוך הכנה לקראת השינוי, ולבדוק את המוטיבציה של האדם להפסיק את התמכרותו דרך שאלות שלא קשורות ישירות להתמכרות. כך למשל נשאל: 'נניח שהפסקת לעשן, מה אתה עושה בזמנך הפנוי? איך נראים חייך? נשאל על המצב החברתי, הזוגי, הבריאותי. האדם מייצר תמונה של עצמו נקי מעישון ובודק מה קורה לו כשהוא מפסיק לעשן. זו ההזדמנות של האדם לראות את הקשיים שהוא יעמוד מולם בזמן שהוא יפסיק את ההתמכרות, והוא שואל את עצמו האם זה מה שהוא רוצה. </p>
<p>"אחרי הבירור הראשוני אנו פונים לעבר, וכאן מתחילה העבודה הטיפולית העמוקה. המטופל ואני עוברים אחורה בזמן כדי לברר מהן הסיבות שבגללן נוצר חסר שההתמכרות ממלאת. היתה לי מטופלת שחזרה לזיכרון שלה כילדה קטנה שיושבת בכיסא תינוקות ואביה, ניצול שואה, יושב לידה ומאכיל אותה בכוח ואומר: 'תאכלי, את שומעת אותי, תאכליאת אף פעם לא תהי רעבה', ועד היום היא חייבת לאכול, מכריחה עצמה, ורואה אנשים רזים שנהנים פי אלף יותר ממנה לאכול. </p>
<p>"לאחר חשיפת העבר אנו מגיעים להווה. יש לזכור שהחשיפה עצמה איננה מספיקה על מנת לשנות הרגל מושרש, כך שיש לשאול 'איך אני מפסיק את ההרגל?'. קיימות ברשותנו טכניקות רבות. אחת העוצמתיות שבהן נקראת 'מסגור מחדש'. בבסיסה עומדת ההנחה שההרגל הוא מסגרת המגנה על תמונת חיים מסוימת. ניקח למשל בית של ניצולי שואה שבו האוכל הוא עניין הישרדותי. זוהי התמונה. סביב התמונה הזאת עשויה להיות מסגרת של הפרעת אכילה, למשל. התמונה קבועה, היא קשורה בעובדות של מה שהיה, אולם המסגרת דינמית וקשורה במה שלקחתי משם.</p>
<p>"הנחת יסוד חשובה בשיטה היא שכל התנהגות באה לשרת משהו חיובי. עישון יכול לתת לי דרך 'להרוג' את הזמן כשמשעמם לי, ליצור קשרים חברתיים, או לשלוט על המשקל. כשיודעים מהן הכוונות החיוביות ניתן לשנות את המסגרת, מסגרת שלא תהיה 'עישון', אלא תורכב מהתנהגויות חלופיות. </p>
<p>"בשלב הטיפולי הבא, הקשור לחיים בעתיד, המטופל כבר חולל שינוי משמעותי של הפסקת ההתמכרות. אנו מבקשים לשמר את השינוי דרך שימוש בדמיון. המטופל מאמין שהוא ממשיך להשתמש בהתנהגויות האחרות שמצא, וממשיך להיות נקי, בריא, רענן, מושך ובטוח בעצמו. ההדמיה נעשית כלפי העתיד, מהקרוב ועד הרחוק מאוד". </p>
<p> </p>
<p><strong><em>כיום מעביר <a href=מרכז רטר סדנאות הכשרה למטפלים ברוב האוניברסיטאות בארץ