לא רק על הריטלין יחיה התלמיד

הפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה. מה עושים נגד זה?
הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציה, דיסגרפיה (כתב יד בלתי קריא), דיסקלקולציה (קושי בחשיבה כמותית), קשיים מוטוריים ועוד כמה ליקויים אובחנו אצל גיא פינקלשטיין, בעל תואר שני בעבודה סוציאלית. היום הוא מנכ"ל עמותת לש"ם המסייעת לבעלי ליקויי למידה להתקבל ללימודים גבוהים ולעבור אותם בהצלחה המרבית.
"הגישה שלי איננה לטפל בבעיה, אלא לעקוף אותה", הוא אומר. "אין לי כרגע זמן ורצון לטפל בכתב היד הנורא שלי או בשגיאות הכתיב. המטרה היא לחנך את בעלי הליקויים ואת החברה לקבל את המצב ולחיות איתו, תוך כדי יצירת מעקפים שיתנו תשובות והקלות ברמת הלימודים, התעסוקה וחיי היומיום."
"למרות שגם אני משתמש בביטוי 'ליקויי למידה', זו למעשה טעות, משום שמדובר בהפרעות המופיעות בכל תחומי החיים כמו בהתמצאות, זיכרון, סדר, קואורדינציה, קשב, ריכוז ויחסי אנוש. מחקרים מראים כי 10-15 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות אלו, אולם מספרם באקדמיה מגיע לכ-3 אחוזים בלבד. זו הסיבה שהחלטנו לרכז את רוב המאמץ בתחום זה, אולם לש"ם פועלת גם בתחום החקיקה, השיקום והמודעות הציבורית".
מרכיב תורשתי
ליקויי הלמידה מתחלקים לאבחנות רבות הכוללות הפרעות משמעותיות בהקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה הגיונית, כישורים מתמטיים או כישורים חברתיים. שתי האבחנות המרכזיות והמקובלות הן ADHD, שפירושה Attention Deficit Hyperactivity Disorder וה- ADD, שפירושה Attention Deficit Disorder. ההבדל הוא כמובן ב-H (היפראקטיביות), אולם רוב המטפלים עוסקים בשתי הפרעות אלו גם יחד ומתייחסים אליהן בצורה דומה.
אילוסטרציה: ASAP photos
לדברי אלה ארנון, מטפלת אינטגרטיבית בראייה הוליסטית, ליקויי הלמידה הם הפרעה מולדת, בעלת מרכיב תורשתי דומיננטי, והם שכיחים אצל בנים פי ארבעה מאשר אצל בנות. "אני מדגישה את המרכיב המולד והתורשתי, משום שמצד אחד זה יכול להקל על תחושת האשמה של בעל ההפרעה, ומצד שני יכול להביא גם את ההורים להשתתף בטיפול שעוברים הילדים", היא מסבירה.
לדבריה, "לעתים קרובות אנחנו 'מגלים' שההורים סובלים מהפרעות דומות והטיפול המשותף יוצר תשתית מצוינת לקבלה הדדית. המטרה היא לחזק את המודעות ואת הביטחון העצמי של הילד. למשל, אפשר לתת לילדים עם קשיי קריאה להיעזר בתמונה לצד הטקסט. העבודה עם מתבגרים ומבוגרים מלווה גם באסטרטגיות שונות של ניהול זמן, שימור זיכרון, הרפיה, מדיטציות, הפגת חרדת בחינות בעזרת דמיון מודרך, שימוש בפסיכו-דרמה כטכניקה לשוחח על הפחדים ועל הקשיים ובעיקר הרבה מאוד הקשבה. אני נעזרת גם בשיטה קוגניטיבית של זיהוי המחשבה הכשלונית, בדיקת אמיתותה וזיהוי הרווח וההפסד. בהמשך אנחנו מנסים לגבש 'מחשבה אלטרנטיבית'. ברמה ההוליסטית ניתן להפוך כל קושי לכוח".
ריטלין: כן או לא?
כיוון שמדובר בהפרעה אורגנית, יש בשוק תרופות רבות לטיפול בה, והידועה וגם השנויה במחלוקת היא הריטלין, שיש לה תופעות לוואי שונות. רבים מהמטפלים בשיטות אלטרנטיביות דווקא אינם מתנגדים לטיפול תרופתי, ולדברי ארנון היא מכירה כאלו שהריטלין ממש "הציל" אותם ואפשר להם לצלוח בשלום את בית הספר, תוך כדי חיזוק ביטחונם האישי.
גם זיו שערי, מטפלת בקינסיולוגיה חינוכית, אומרת כי יש מקרים שבהם הריטלין עוזר. "אני לא ממליצה על ריטלין כמענה ראשוני", היא אומרת. "אבל אחרי בדיקת הסיבות לליקויי הלמידה, ובהעדר יכולת התמודדות אחרת, הריטלין יכול לעזור. אם מערכת החינוך הייתה יותר קשובה לפרטים ולצרכיהם האישיים, אולי היה ניתן להקטין את השימוש בתרופה, אבל למערכת החינוך קשה להכיל חריגים והיא ממהרת לתת אותה".
בגוף אני מבינה
הקינסיולוגיה החינוכית פותחה על ידי האמריקאי ד"ר לחינוך פול דניסון, שהיה בעצמו דיסלקט ובעל קשיי למידה. בילדותו נשלח ללמוד בלט והתנועה שיפרה את כישורי הראייה והלמידה שלו, ועל כן הבטיח לעצמו שבבגרותו יעבוד עם ילדים בעלי קשיי התפתחות בעזרת תנועה. הוא חיפש כלים לשיפור מצבם, ליקט טכניקות רבות מהרפואה הסינית ומהיוגה וגיבש כלים חדשים המבוססים על הקינסיולוגיה.
במרכז השיטה עומדת העובדה שלמידה זורמת מחייבת שיתוף פעולה של שתי אונות המוח. האונה הימנית היא התחושתית יצירתית, ואילו השמאלית היא הלינארית והממוקדת. ד"ר דניסון גילה כי בשעת לחץ ומצוקה, כאשר הגוף נכנס למצב "הישרדות", המוח מעדיף לעבוד רק עם אונה אחת, הדומיננטית. לכן ילדים בעלי אונה ימנית דומיננטית, הסובלים מטראומה או לחצים, יחסרו יכולות ריכוז וקשב. דרך טכניקה שנקראת "התכנות מחדש של דניסון", ניתן לשפר את מערכת העבודה המוצלבת בין שתי האונות."עיקר העבודה בשיטה זו נעשה דרך הגוף, בתנועות הצלבות ושמיניות של הגפיים והעיניים, ובעזרת נקודות לחיצה", מסבירה שערי.
אילוסטרציה: ASAP photos
"אנחנו מחפשים את החוש הדומיננטי של המטופל ומנסים לעבוד באמצעותו. מעבר לכך, אני מלווה את המטופלים בתהליך להקניית הרגלי למידה יותר נינוחים ולמידה חווייתית ומהנה".שיטת טיפול נוספת היא "שיטת אלבאום", שאותה פיתח משה אלבאום, היא מטפלת בליקויי למידה בעיקר דרך הגוף, אשר "אוגר" בשרירים ובעצבים זיכרונות וטראומות הניתנות לשחרור והרפיה. יעל מחניימי, מורה ומטפלת בשיטה, מדגישה כי הטיפול הוא בקשיים "תפקודיים", ש"הלימוד" הוא רק אחד מהם. הטיפול ניתן מגיל חמש ומעלה, כולל למבוגרים, היכולים לשפר את יעילות תפקודם ואיכות חייהם. "השיטה מבוססת על הסתכלות הוליסטית הרואה את האדם דרך ארבע אינטליגנציות: גופנית, רגשית, חשיבתית ואנרגטית", מסבירה מחניימי. "הדגש הוא בעיקר על הטיפול הגופני, משום שזה מסוגל להכיל, לזכור ולהשפיע באופן אפקטיבי על כל המערכת. אחד הקשיים של בעלי ההפרעות הוא גירוי חושי שנמצא בעודף או בחסר, ונעשית איתם עבודה רבה במגע על העור, כדי לעזור לאדם ליצור את 'הגבולות' הפיזיים שלו, ובהמשך לפתח יכולת של קביעת הגבולות בינו לבין גירויים חיצוניים. העבודה נעשית גם באמצעות תרגילי מוטוריקה, שיווי משקל, מערכת ההצלבה, קואורדינציה ומודעות למערכת השרירים. בשלב מתקדם יותר התרגילים משלבים הפעלה של כמה אינטליגנציות בעת ובעונה אחת. חלק מהתהליך הטיפולי כולל תרגילי נשימה מודעת, חשיבה חיובית, ביטוי רגשי, מדיטציה וחישה אנרגטית".
גירוי ותגובה
"ADHD איננה בעיה של יכולת, אלא של תפקוד", אומרת רבקה ארוטשס, מאמנת. "זו הפרעה מורכבת, מתעתעת, מרתקת, סבוכה וקשה להתמודדות. הקושי איננו רק של בעל ההפרעה, אלא באופן מיוחד של סביבתו הקרובה. אצל רבים מבעלי הפרעות קשב וריכוז אין מרווח בין גירוי לתגובה, ולכן אנו רואים התנהגות אימפולסיבית. המלכוד נמצא בכך שלעתים גם כשיש הצלחה, המטופל נמצא ב'היי' לא פרופורציונלי, היכול לגרום למערבולת".
השלב הראשוני של האימון כולל ניתוח מצב קיים, אפיון ההפרעה מבחינת העוצמה, המצבים, האינטנסיביות ובדיקת דרכי ההתנהלות והתגובה של המטופל. נבחנים המסרים והפרשנות שלהם, תבניות ההתנהגות, הרגלים, דפוסים, ניהול הזמן, דחיית סיפוקים, ובחינת פעולות הנובעות מערכים או ממחשבות אוטומטיות ואימפולסיביות. לרוב, תבניות התנהגויות דומות יבואו לביטוי בכמה תחומי חיים כמו לימודים, חברה, פנאי ומשפחה.
בשלב השני יגדירו המאמן והמטופל מטרות על פי אמות מידה מדידות ויישומיות, שהמטופל יכול לעמוד בהן ("חשוב לעבוד על הצלחות"). למשל, אם המתבגר מביע רצון "להיות מקובל", המשימה המדידה תהיה יצירת אינטראקציה עם שלושה נערים במהלך השבוע.
"בשל העובדה כי אין לבעלי הפרעות ADHD מרווח בין גירוי לתגובה, הם נמצאים בזמן הווה", מסבירה ארוטשס. "מטרת המאמן הוא לנסות להביא לחייהם את תחושת העבר והעתיד, דרך הגדרת מטרות ועמידה בהן. האימון מבוסס על שינוי התפקוד היומיומי בחשיבה, רגש ופעולה, כאשר ההפרעה איננה ביכולת אלא בתפקוד".
לדברי ארוטשס היא מאמנת גם מבוגרים, שחלקם מגיע בעקבות ילדיהם. "זה נהדר לראות איך אדם מבוגר שבנה לעצמו דימוי מסוים, מבין שחלק מה'בגים' הם הפרעות ADHD, הניתנות לשינוי".
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה